» טקסט  » עיון חברה ובקורת  » ספרים חדשים בינואר 2017       חזור

ז'ורז' פרק, חיים במילים
מאת: דייויד בלוס
Georges Perec, Life in Words - David Bellos

ההוצאה: בבל חיים במילים הוא הביוגרפיה המקיפה ביותר שנכתבה עד כה על ז'ורז' פרק. זהו פאזל פנורמי ומרובה פרטים שמשובצים בו אירועים ותהליכים בקני–מידה שונים: ההיסטוריה בהא רבתי של אירופה ויהודי אירופה, התמורות החברתיות בצרפת ובחיי היומיום בחברה המערבית, וההתרחשויות הפחות מוכרות של חיי התרבות והספרות במחצית השנייה של המאה העשרים. מעל לכול, הספר הוא דיוקן נוגע ללב של ז'ורז' פרק: אמן מקורי ורב–פנים, איש עצוב, מצחיק ואקסצנטרי, אוהב אדם וחתולים. ז׳ורז׳ פרק נולד ב 7- במרץ 1936 בפריז לזוג מהגרים יהודים צעירים מפולין. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב אביו ייצק לצבא הצרפתי, נפצע בנוז'אן–סור–סן ב 15- ביוני 1940 , נלקח בשבי ונפטר למחרת. כעבור זמן לא רב, בינואר 1943 , נעצרה אמו ססיל, נכלאה במחנה דראנסי ומשם, ב 11- בפברואר, נשלחה לאושוויץ. לפני מותה ראתה שוב את ארץ הולדתה. לאחר שהתייתם משני הוריו, עבר פרק לחסותה של אסתר, דודתו מצד אביו ומשפחתה.

כל חייו ניסה פרק למלא במילים את החלל שנפער בחייו. הוא היה יכול להיות סופר אמריקאי, או ישראלי, אך נסיבות חייו גרמו לכך שכיום, בעיני רבים, נחשב ז׳ורז׳ פרק לאחד הסופרים הצרפתים הגדולים ביותר של המחצית השנייה של המאה העשרים.

במהלך חייו כתב פרק רומנים, שירה, מאמרים, רשימות, מחזות, תסכיתי רדיו ותסריטים ואף ביים סרטים, כל אחת מעבודותיו שונה בתכלית. יצירות אלה, שראו אור בחייו וגם אחרי מותו, זכו למעמד של יצירות–מופת וספרי–פולחן.

עד שהצליח לחיות ממילים, התפרנס פרק ממלאכות שונות, החל בחקר שווקים וכלה בכתיבת תשבצים, אך עיקר פרנסתו היה בעבודתו כמידען וארכיבאי במעבדה למחקר מדעי. פרק היה אחד החברים הבולטים בקבוצה הספרותית OuLiPo , והרבה לשתף פעולה עם חבריה. ז'ורז' פרק נפטר ב 3- במרץ 1982 , כמה ימים לפני יום הולדתו ה 46- . ב 1984- הוענק לכוכב הלכת הקטן מס' 2817 השם "פרק".

דייוויד בלוס הוא חוקר ספרות, מחבר ומתרגם יליד אנגליה שאחראי על מרבית תרגומיו של ז'ורז' פרק לאנגלית, ביניהם הרומנים החיים הוראות שימוש ו- W או זכרון–הילדות.

חיים במילים שזיכה את מחברו בפרס גונקור לביוגרפיה לשנת 1994 , הוא מחקר רחב יריעה המזכיר בעומקו ובהיקפו את החיים הוראות שימוש. דייויד בלוס הלך בעקבותיו של ז'ורז' פרק לפולין, לצרפת, לתוניסיה, לישראל, לגרמניה, ליוגוסלביה, לבריטניה, לארצות הברית, לאוסטרליה; הוא נפגש עם בני משפחתו, חבריו ומכריו; הוא נבר בארונות, בארגזים ובארכיונים, קרא, אסף ותיעד טיוטות, מכתבים ומסמכים, ואף הצליח למצוא את העתק הפחם של כתב–היד של הקונדוטיירה, רומן הביכורים של פרק מסוף שנות החמישים שפרק חשב שאבד לנצח.

פרופ' דייויד בלוס הוא מתרגם, סופר וחוקר ספרות.

ז'ורז' פרק, חיים במילים מאת דייויד בלוס בהוצאת בבל, תרגום מאנגלית: יניב חג'בי, עריכת תרגום: עמית רוטברד ו רוני מאירשטיין, 968 עמודים.

מתוך ז'ורז' פרק, חיים במילים
ז'ורז פרק נולד בפריז ב-7 במרץ 1936, ארבע שנים ושלושה חודשים לפני כניסתם של הכוחות הגרמניים לעיר. היו לו שם פרטי צרפתי ושם משפחה שנשמע כמו פֶּר֫ק בצרפתית. הן בצורת כתיבתו והן באופן הגייתו נדמה שהשם פֶּרֶק עולה בקנה אחד עם שמות כמו בֶּלֶק ופֶּרוֹ‮–‬גִירֶק, שמוצאם בבְּרטאן, כידוע לכל דובר צרפתית. אדם הרואה את השם פרק כתוב, או שומע את הגייתו, מניח שלאדם הנושא שם זה יש שורשים אתניים בפריפריה הקלטית של צרפת.

ואולם, בין אבותיו של פרק לא ניתן למצוא כלל וכלל ברטוני. הוא היה בן צרפתי למשפחת מהגרים יהודים מפולין, ונפל בגורלו המוזר להיקרא במילה עברית המאויתת בפולנית, אשר בהגייתה הצרפתית נשמעה ברטונית.

על העולם החיצון לא ידעתי דבר מלבד שיש מלחמה, ובגלל המלחמה – פליטים: אחד מאותם פליטים נקרא נורמן, והיה לו חדר בביתו של אדם בשם ברטון. זו הבדיחה הראשונה שאני זוכר [ W 91-92].

בנעוריו השתעשע פרק בפוטנציאל הקלטי שלו בחותמו על כמה ממכתביו "Pereq" ועל אחרים במה שנראה כמו ‭"‬Perrec'h‭" ‬. מאוחר יותר הוא ניסה לאמץ זהות–שמעבר–לתעלה, בכתיבת מכתבים לחברים ולמורים באנגלית מגוונת. ז'ורז' פרק המבוגר היה כמובן סופר של השפה הצרפתית, אך הצרפתיות לא היתה דבר–מה שניתן לו סתם כך.

סבו של ז'ורז' פרק מצד אביו נקרא דויד פרץ והוא חי בלובארטוב, עיירה קטנה ליד העיר לובלין בפולין, שבאותה עת היתה חלק מרוסיה. מקור השם פרץ הוא תנ"כי. מסורתית, כל ענפיו של שבט פרץ (שצאצאיו אייתו את שמם פֶּרֶז, פֶּרֶס, פֶּרוּץ, פיירסק וכדומה, לפי המדינות השונות שבהן התיישבו) הם צאצאיו של אחד מתאומי יהודה שהולידה לו תמר, אלמנת בנו, על–פי הסיפור התנ‮"‬כי, כאשר תקפו את תמר צירי הלידה קשרה המיילדת חוט שני על ידו של הראשון מבין התאומים שהגיח לאוויר העולם ואמרה, "זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה‮"‬. אך התינוק משך את ידו והתאום השני נולד לפניו. מופתעת מזריזותו זו הכריזה המיילדת "מַה–פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ, פָּרֶץ‮"‬ [בראשית ל"ח, 28] בעברית ניתן לקרוא את המילה פָּרץ, הבקיע, גם במשמעות של פער ,חור, סדק, כך שהשם שנתנה המיילדת לתינוק, בדוגמה נדירה לחוש ההומור של הברית הישנה, היה פער, איש–פער או הסודק.

השורש העברי פ–ר–ץ מיוצג
ביוונית כ- Φαρεσ ‮ ‬("פארֶס‮"‬)
מתוך התנ"ך של המלך ג'יימס
‏Pharez ‮ (‬ (במדבר כ"ו,20‮ ‬)
‏Phares ‮ (‬ (מתי א',33‮ ‬)
‏Perez ‮ (‬ (לוקאס ג', 33 ‮)‬
ברוסית כ- Пepeц‮ ‬ ("פרץ‮"‬)
בפולנית כ- Perec‮ ‬ ("פרץ‮"‬)
בגרמנית כ- Peretz‮ ‬
בספרדית כ- Perez
באנגלית כ- Peretz‮ ‬ או Perets

ברוסית, השפה הרשמית בלובארטוב ובלובלין מ- 1831 ועד 1915‭ ‬ שם סבו של ז'ורז' פרק נכתב Пepeц, בייצגו בדיוק את הצלילPerec‭ ‬ בפולנית, שבה, כמו בהונגרית, ה- c הלא–מוטעמת נהגית בעברית כצדי. דויד פרץ, אשתו רוזה ושלושת ילדיהם אסתר, לייזר וייצק, לימים אביו של ז'ורז' פרק, עזבו כולם את פולין בין 1918‭ ‬ ו- 1929. אסתר נישאה והיתה כבר אסתר ביננפלד במועד הגירתה. לייזר היגר לפלשתינה, ושם, תחת המנדט הבריטי, אוית שמו Peretz. ייצק, בן הזקונים, התחיל את לימודיו בבית–הספר במדינת פולין שזה עתה הוקמה, ונסע לצרפת כשברשותו מסמכי זהות שנכתבו בפולנית. על–פי חוק של השפה הצרפתית, המכונה חוק האסימילציה, כל מילה, כל עוד נכתבה באלפבית הלטיני, נתפסת כאילו נכתבה על–פי שיטת ההגייה הצרפתית. "ייצק פרץ‮"‬, כפי ששמו נהגה בפולנית, הפך לאיסק פרק ברגע שמסר את ניירותיו לידי ה- police des frontières‭ ‬, משטרת הגבולות הצרפתית. איש לא עיוות את שם משפחתו של ז'ורז' פרק. איש לא סירס אותו בכוונה תחילה. הוא פשוט השתנה, אוטומטית, במפגש בין האיות הפולני וההגייה הצרפתית.

דומה שאביו של ז'ורז' פרק אימץ את הצליל החדש של שמו ללא מחאה. כאשר התגייס ללגיון הזרים הצרפתי ב‮-‬1939 הוא ודאי אמר Perrek‭ ‬ כאשר הגיע לראש התור, שם ישב פקיד גיוס מבין–עניין שהתאים את האיות לאופן שבו נכתב השם לוּ היה נכתב בפולנית. על פנקס הבנק של אבי פרק מופיע אם כן השם איסק פרק, Isek Perek.

ב‮"‬אוטוביוגרפיה הבדיונית‮"‬ המרגשת והמוזרה שלו, W או זכרון–הילדות, מביא פרק תיאור קצר ומסועף של ההיסטוריה הלשונית של שמו. הוא מציין, במדויק אך שלא לעניין, שברוסית המילה פרץ (המתועתקת בדרך כלל מהקירילית כ-p'erets‭ ‬) משמעותה פלפל. הוא גם מנדב את המידע שבהונגרית perec‭ ‬, המבוטא כ"פרץ‮"‬, כמו בפולנית, פירושו טבעת–לחם. למעשה, "פרק‮"‬ נשמע בהונגרית הרבה יותר כצירוף הכבול sósperec‭ ‬הנהגה כ"שושפרץ‮"‬, שמשמעותו המילולית היא "טבעת לחם מומלח‮"‬, כלומר בייגלה. הדבר יוצר בדיוק את אחד מאותם משחקי מילים בצרפתית שבהם אהב פרק להשתעשע, שהרי "שושפרץ‮"‬ הוא הצורה הקרובה היותר להגיית השם שלו עצמו, ז'ורז' פרק בהגייתו במבטא הונגרי, סרבי או פולני: "שושפרץ‮"‬ לעומת "ז'ורז'פרץ‮"‬.

בייגלה הוא גליל בצק מאורך הנאפה בלולאה כפולה, פחות או יותר בצורת הספרה שמונה: שני חורים הקשורים זה בזה רק באמצעות לחם. ההגייה הפולנית של פרק, פרץ, היא כאמור "חור‮"‬ בעברית – ושושפרץ ההונגרי הוא לחמנייה שבה שני חורים. הקשר עם פרץ הוא מקריות טהורה, שהרי אין כל קשר בין השפות המעורבות, אך כאשר היה פרק בבלגרד – בגיל עשרים ואחת ומאוהב – חבריו היוגוסלבים הקניטו אותו ללא רחמים על היותו סתם petit‭ ‬pain (מילולית: "לחם קטן‮"‬). כמה שנים אחר כך הוא התנקם בהם בסתר בהטמנת כמה פיסות בייגלה וכן כמה חצאי–אמיתות ב-‮‬W או זכרון–הילדות. פרק הפך משחק מילים רב–לשוני למעין גורל, כאילו נקרא בשמו פעמיים "איש הפערים‮"‬.

משחק המילים הכפול בשמו לא נזנח גם ביצירת המופת של פרק, החיים הוראות שימוש. הסיפור המרכזי ברומן עוסק בפרסיבל ברטלבות', אדם שהקדיש את חייו לפאזלים מעץ. פרק הסביר שהרומן עצמו נבנה כפאזל עץ, והוא גם טרח להבהיר שהרומן הזה לא היה אלא פיסת פאזל בפאזל הגדול יותר של חייו ועבודתו. כך למשל, באחת התמונות, קְלֶבֶּר, נהגו הזקן של ברטלבות', מניח רומן אמריקאי פתוח כשפניו מטה על מושב ספסל עור ירוק בפרוזדור שבו המתין. שם הספר – The Wanderers ("הנודדים")‭ ‬– מתנוסס על כריכתו, והוא נמסר באנגלית בטקסט הצרפתי. הרומן הראשון שכתב פרק, שאותו מעולם לא העז למסור למוציא לאור, נקרא Les Errants ("הנודדים‮"‬). אך "ההקדשה העצמית‮"‬ לפרק הסופר–המתחיל ברומן המאוחר שלו מסומנת באמצעות שם המחבר הבדוי של The Wanderers, ג'ורג' בְּרֶטְצלי Bretzlee‭) ‬). אף שלא ניתן למצוא אותו בקטלוג ספריית הקונגרס, ניתן לפענח בקלות את "ג'ורג' ברטצלי‮"‬, מפני ששֹיכּוּל אותיות שם משפחתו יכול בקלות ליצור את המילה הצרפתית (והווינאית)sósperec‭ ‬, שפרק כבר הביא ב- W או זכרון–הילדות כאחד השמות (הבדויים) הקרובים לשם משפחתו: ברצלי ‭ ‬ברצלה = ברצל (פרצל, בייגלה). למעשה, היו יהודים פולנים ששמם אכן היה פרצל, שם שנגזר ככל הנראה מהשם העברי פרץ דרך אותו משחק מילים סיבובי שעשה פרק עצמו בשם החיבה שלו. אחד מהם ניצל ממחנות הנאצים, היגר לאוסטרליה ופרסם אוטוביוגרפיה תחת הכותרת Portrait of a Young Forger ("דיוקן של זייפן צעיר‮"‬).‭ ‬

אמו של ז'ורז' פרק באה מוורשה, ושם נעוריה היהCyrla Szulewicz‭ ‬. באיות זה יש להגות את השם בפולנית כשולביץ', עם סיומת סלאבית כמו בשמות יורביץ' או מאלביץ'; עם זאת, ללא ספק זהו שם יידי ששונה בכוונת מכוון בימי הסיפוח הרוסי הארוך של פולין, והגייתו המקורית היתה "שולביץ‮'"‬, ובגרמנית או באנגלית הוא תועתק כ- Schulewitz. זהו המצלול שפרק ניסה לייצר במעין–צרפתית כאשר איית בצורה שגויה את שם אמו כ- Schulevitz‭ ‬ במסה אוטוביוגרפית מוקדמת (W 44), וזהו גם המקור ל- Choulevisse (שוּלֵבִיס) המצורְפָת יותר, שם שנמצא באחד ממתווי העבודה הבלתי–גמורים שלו (ראו: MO 31). שולביץ‮'‬ טעון במשמעות לא פחות מפרץ. ביידיש, ‘שוּל' הוא בית–כנסת, בית–ספר או ישיבה מהגרמנית "Schule" (בית–ספר); "ויץ"Witz‭) ‬) משמעותו פיקחות, הומור, בדיחה או חידוד לשוני. שם משפחת אמו של פרק היה משהו כמו "לצים מלומדים‮"‬ או "הומור בית–כנסת‮"‬ או "חדי–לשון של ישיבה‮"‬. גם אם איבד כל זיכרון של שפות ילדותו, היו לפרק הבוגר כמה חברים יהודים שהבינו יידיש וכן עמיתים גרמנים רבים שהיו יכולים לספר לו על המשמעויות האפשריות של שולביץ‮'‬; ובזמן שכתב את האוטוביוגרפיה של ילדותו, פרק עצמו כבר הבין גרמנית ברמה סבירה. לא ניתן להעלות על הדעת שפרק מעולם לא נתן דעתו לגורל ששרטט לו מראש שם משפחתה של אמו, אך הוא אינו מזכיר זאת באף לא אחד מכתביו. שתיקת פרק רהוטה. מה שפרק כן מספר לקורא על שם אביו מצביע למעשה על משחק של פערים. הוא גם אומר לנו שאמו נעלמה.

*

השםPérec‭ ‬ עם ההטעמה החזקה על ה- e הראשונה, נראה שם צרפתי–ברטוני אותנטי, אמנם נדיר, ונושאת אותו גם אתלטית מפורסמת מהקאריביים הצרפתיים, שכמובן אינה מתייחסת אל הסופר ז'ורז' פרק. הקשר שלו לדמות בשם פרק שהופיעה בספר מסע אנגלי ברור עוד פחות. כך נפרד ז'ורז' פרק של אנדרו הארוויHarvey‭) ‬), אי–שם בהרי ההימלאיה:

פרק נעמד ומתח באור את שרירי זרועותיו (הקטנים מאוד). הוא אמר: "אני הולך. לעולם לא ניפגש שוב. היזהר. אתה נלהב מאוד ושוטה גדול, יאכלו אותך חי אם לא תשגיח. אני מאחל לך את כל חוכמות המלנכוליה ומוות מוקדם יחסית! הא! כן!" והוא רץ אל תוך הבוקר צוחק וחובט על ירכיו. "כל חוכמות המלנכוליה ומוות מוקדם יחסית! איזה קצב! איזה סגנון!

מפסקה דמיונית זו נובעת ההשערה שהעלה אנתרופולוג דני, והיא שלקראת סוף חייו הפך פרק ל‮"‬פרוטו–לָמַת בר‮"‬ המשוטטת במשעולי לדאק.‭ ‬עם זאת, בתחום הנרחב כל כך של שאיפות ילדותיות מעוררות חיבה שבהן הודה פרק הבוגר – לחצות את נקודת המפגש בין קו התאריך הבינלאומי ובין קו המשווה, לטייל בכדור פורח, לכתוב תסריט שבו חמשת אלפים פרשים קירגיזים שוטפים בדהרה את הערבה [ Jsn 106-108] – אין ולוּ מילה אחת על להפוך לבודהיסט.

*

מקורות כתובים: Georges Perrec'h‭ [‬ כך במקור] הוא השם המופיע על מכתב מ‮-‬8 באוקטובר 1956‭, ‬כעת: אפ 31‭, ‬1‭, ‬35d‭; ‬החתימה "Pereq" היא על מכתב לז'אן דוּוינְיוֹ מ‮-‬9 באפריל 1956‭; ‬ה‮-‬ fiche matricule‭ ‬של "Isek Perek" נמצא בארכיב של משרד הביטחון הצרפתי. מכתבים של פרק לז'אק לדרר ולפיליפ גרינה (על השימוש באנגלית); (La Commande ou projet d'un voyage à W (Montage, עבודה שלא ראתה אור של קתרין בינה (על משמעות המילה "פער‮"‬); ראו גם את התסריט ל‮-‬ Film sur Georges Perec, 7 mars 1936 – 3 mars 1982, שנעשה בידי ק' בינה. מקורות בעל–פה: ז'אן פארי (על השימוש באנגלית).

אני חייב כמה מהעובדות בפרק זה לברברה פישר, לאילונה בלוס, לפול פדרסון ולז'אן מאייאן.

© כל הזכויות שמורות להוצאה לאור

ז'ורז' פרק, חיים במילים - דייויד בלוס
Georges Perec, Life in Words - David Bellos