» טקסט  » שירה  » ספרים חדשים באוקטובר 2018       חזור

סוס בחצאית
מאת: ריטה קוגן

ההוצאה: אש קטנה 77 אפרת מישורי, עורכת הספר: "סוס בחצאית", ספר שיריה השני של ריטה קוגן, חושף משוררת בשלה, עתירת ידע ומלאת תשוקה, שבוחנת את סביבתה בעין רגישה וחקרנית כדי לצקת את ייחודיות החוויה שלה לתוך שירים מדויקים וחדים. בספר מהדהדים סגנונות כתיבה קלאסיים מבית מדרשם של גדולי השירה הרוסית (פושקין, אחמטובה, מנדלשטם) ואלה מומרים באופן וירטואוזי לעברית, מבלי שתאבד המוזיקליות שלהם וללא תחושה, ולו קלה, של מלאכותיות. בנוסף, מפגינה קוגן בקיאות רבה בתרבות המקומית, הקלאסית והאקטואלית, ומתמרנת בטבעיות במשלבי העברית אף שלא נולדה כאן. שירי הספר משרטטים דיוקן של ישראליות אחרת, שאינה מיליטנטית או מגויסת, אלא מורכבת ושברירית, ומשקפים מציאות סדוקה וכאוטית, פנימית וחיצונית כאחת.

"שם הספר, אגב, שאול מביטוי ברוסית שסבתה של קוגן הרבתה להשתמש בו כדי לתאר את הנכדה בילדותה – "יקירתי, את לא תתחתני לעולם, את סוס בחצאית". "הביטוי הזה אומר שיש לך יותר מדי אופי, את עקשנית ודעתנית מדי", מפרשת קוגן כשהיא נשאלת על כך. "בהתחלה נבהלתי וטענתי שאני ממילא לא מתכוונת להתחתן, שאני רוצה להיות פיראט או רובין הוד, אבל היום אני מבינה שסוס בחצאית זה לא רק חיה מגושמת שהוכרחה להדס בטפיפות בלומות בגלל שהולבשה בחצאית צרה, אלא גם מין יצור כלאיים קסום ושובה לב"." - מתוך ראיון עם מאשה אברבוך בהארץ: חיים בצל הגירה

ריטה קוגן, משוררת ומתרגמת ילידת סנט פטרבורג שנת 1976. עלתה ארצה בשנת 1990. מהנדסת, משוררת ומתרגמת שירה. גרה בתל אביב. ספר שיריה הראשון "רישיון לשגיאות כתיב" ראה אור בספטמבר 2015 בעריכת ד"ר דורית זילברמן. שיריה החדשים התפרסמו בכתבי העת "בגלל", "הו!", "מאזניים", "עיתון 77" ובמוסף תרבות וספרות של עיתון הארץ. תרגומיה לשיריהן של אנה אחמטובה ומרינה צבטייבה התפרסמו בכתב העת "עיתון 77".

השתתפה באירועי ערספואטיקה. השתתפה באירוע של הבריגדה התרבותית של "דור 1.5" שהתקיים במסגרת פסטיבל כיסופים 2015 ובערבי "טוּסוְֹבָקה".השתתפה בפסטיבל מטולה למשוררים שנת 2016. בוגרת סדנת כתיבת פרוזה עם הסופרת ענת עינהר. הסיפור "החטא השלישי" זכה בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" לשנת תשע"ה.

סוס בחצאית מאת ריטה קוגן בהוצאת אש קטנה 77, ליווי ופיתוח שירת נשים, סדרה בעריכת אפרת מישורי בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, עריכת הספר: אפרת מישורי, צילום העטיפה: ריטה קוגן, 165 עמודים.

אין בגדים נכונים למעשה אהבה
אֵין בְּגָדִים נְכוֹנִים לְמַעֲשֵׂה אַהֲבָה
עַל כֻּלָּם לְהִקָּרַע וּלְהִשָּׁלַח
לַפִּנָּה הַמְּאֻבֶּקֶת שֶׁל הַסַּפָּה
לְהִדָּחֵק לַסֶּדֶק שֶׁבֵּין כָּרֵי הַמּוֹשָׁב
לְהִכָּתֵשׁ בְּכַפּוֹת רַגְלַיִם מְשֹׂרָגוֹת
שְׁתִי וָעֵרֶב וְלֵיל חַמְסִין

לא בהכרח
קוּרֵי עַכָּבִישׁ שֶׁל הִתְאַהֲבוּתִי קוֹפְאִים בְּחַמְסִין,
פְּתוֹתֵי אוֹכְרָה חוֹמְקִים מַעְלָה, מוֹחֲקִים שָׁמַיִם,
עֶצֶבקַיִץ מְלַחֵךְ אֶת הָעוֹר הַיָּבֵשׁ בִּלְשׁוֹן נְיַר זְכוּכִית וּמַבְזִיק
נְמָלִים עַל כְּתֵפַי.

קוּרֵי עַכָּבִישׁ שֶׁל הִתְאַהֲבוּתִי מָעֳתָקִים מִפִּנַּת הַמִּטְבָּח
(פֵּרוּרֵי לֶחֶם דְּבוּקִים לְמַרְגְּלוֹת הַתַּנּוּר) לְפִנַּת חֲדַר הַשֵּׁנָה,
שָׁם הַתִּקְרָה מַמְרִיאָה בְּעַקְמוּמִיּוּת מְסֻכֶּנֶת, נָעָה
מִצַּד לְצַד, מִגֶּבֶר לְגֶבֶר - גַּב, רֹק, זִיפִים, נְשִׁימוֹת לַיְלָה שְׁטוּחוֹת.

גַּם אֲנִי יוֹדַעַת לְנַגֵּן רַק עִם כָּרִיּוֹת הָאֶצְבָּעוֹת.
כְּשֶׁשָּׁאַלְתִּי אוֹתְךָ עֵת הַבָּשָׂר נָמַס לְתוֹךְ הַבָּשָׂר וְהַנֶּפֶשׁ צָפְתָה מִמַּעַל
מַדּוּעַ שָׁכַבְנוּ מַהֵר כָּל כָּךְ (הֲרֵי אָמַרְתָּ, אֲנִי אִטִּי־אִטִּי)
עָנִיתָ, נָכוֹן, אָמַרְתִּי אִטִּי־אִטִּי, אֲבָל לֹא
בּהְֶכרְחַ.

מטריושקה
אֵיזֶה לֵב יֵשׁ לַיָּם?
וְאֵיזֶה לֵב יֵשׁ לַמַּאְפֵּלְיָה?
וּמָה עוֹשָׂה קוּקִיָּה
בְּמֶשֶׁךְ חֲמִשִּׁים וְתֵשַׁע דַּקּוֹת
בְּתוֹךְ בַּיִת לְלֹא חַלּוֹנוֹת?
וְאֵיךְ מַרְגִּישָׁה מַטְרִיוֹשְׁקָה
קְטַנָּה בְּיוֹתֵר,
אַחֲרוֹנָה,
עַל כִּי אֵין בְּתוֹכָהּ דָּבָר?

בקול
אַתָּה עוֹמֵד יָחֵף וּבוֹלֵעַ כּוֹכָבִים
וְחָשַׁבְתִּי שֶׁהֵם נוֹפְלִים סְתָם כָּךְ
וְאָמַרְתִּי בְּקוֹל רָם: מִשְׁאָלָה
וְאָמַרְתִּי בְּקוֹל: אוֹתְךָ
וְשָׁכַחְתִּי שֶׁאָסוּר לְהַגִּיד (בְּקוֹל)
וְנִרְדַּמְתָּ עַל בֶּטֶן מְלֵאָה כּוֹכָבִים
וְנָהַגְתִּי הַבַּיְתָה בָּעֲלָטָה
וּמָצָאתִי חֲנָיָה בַּחֲצוֹת (קֻרְטוֹב שֶׁל נֵס)
וְיָרֵחַ - צִפֹּרֶן חָתוּל חַדָּה -
חִיֵּךְ אוֹ שֶׁמָּא נֶעֱצַב מֵעָלַי
וְשָׁכַחְתִּי שֶׁאָסוּר לִרְצוֹת
אֶת מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה בָּךְ

סוס בחצאית
אשִָּׁה
מַרְחִיבָה צַעַד בְּתוֹךְ חֲצָאִית צָרָה,
פַּרסְָה
פּוֹסֶקֶת לִדְהֹר.
בֶּרךְֶ

מוֹתַחַת חוּט תֶּפֶר עַד קְצֵה הַכָּרָה,
אשִָּׁה
נֶהֱדֶפֶת אָחוֹר.
הַחוּט
חוֹרֵט פַּס אָדםֹ בִּבְשַׂר הַבֶּרֶךְ,
מְמָאֵן הִקָּרַע,
נִמְשָׁךְ לְאֹרֶךְ צַעַד רָחָב,
אֹמֶד דֶּרֶךְ
בִּיחִידוֹת הַתָּרָה.

שיר קינה של עלמה משוגעת
(וילאנל משובש בזמנים משתנים)
הוֹלֶכֶת לְאִבּוּד בְּתוֹךְ הַזְּמַן.
הַצָּג מַרְאֶה: אָפְסוּ נְסִיעוֹתַיִךְ.
הַתַּחֲזִית: דִּכְדּוּךְ רַע וְקָטָן.

שְׁרִיקַת קַטָּר וִילָלָה שֶׁל תַּן.
עֲלִי עַל חַשְׁמַלִּית שֶׁל כָּל מֵתַיִךְ,
לְכִי לָךְ לְאִבּוּד בְּתוֹךְ הַזְּמַן.

קָרוֹן שָׁמוּר, וְכָל מֵתַיִךְ כָּאן.
בְּנֵךְ הֶחָתוּל זוֹקֵף זְנָבוֹ תַּחְתַּיִךְ.
הַתַּחֲזִית: דִּכְדּוּךְ רַע וְקָטָן.

דְּיוֹקַן פָּנָיו - צִיּוּר בְּיַד אָמָּן.
הוּא מְגַרְגֵּר בְּנֹעַם בֵּין יָדַיִךְ.
לְכִי לָךְ לְאִבּוּד בְּתוֹךְ הַזְּמַן.

יָדַיִם - בֵּינֵיהֶן ראֹשֵׁךְ הֻטְמַן,
כְּמוֹ חֲתוּלֵךְ, שָׁקַעְתְּ בְּגִרְגּוּרַיִךְ,
הוֹלֶכֶת לְאִבּוּד בְּתוֹךְ הַזְּמַן.

בּוֹאִי בַּבּוּשְׁקָה, הַשְׁקִי אוֹתִי לִפְתָּן,
כַּסִּי אוֹתִי בְּאֶלֶף שְׂמִיכוֹתַיִךְ.
אֵלֵךְ לִי לְאִבּוּד בְּתוֹךְ הַזְּמַן.
הַתַּחֲזִית: דִּכְדּוּךְ רַע וְקָטָן.

אבי הוא בניין
אָבִי הוּא בִּנְיַן בָּאוּהָאוּס מוּבָס
בֶּן אַרְבַּע קוֹמוֹת.
שְׁלוֹשׁ הָעֶלְיוֹנוֹת נְטוּשׁוֹת.
הַתַּחְתּוֹנָה הוּסַבָּה לְבֵית כְּנֶסֶת.
מִרְפְּסוֹת עֵינָיו נֶאֶטְמוּ
לְטוֹבַת שֶׁטַח בָּנוּי, שֶׁנִּסְגַּר בִּתְרִיסִים חֲסֵרִים.
שִׁנָּיו מְחַיְּכוֹת בְּטוּר תּוֹמְכוֹת מִבַּרְזֶל שָׁחֹר.
קִפְלֵי צַוָּארוֹ הֵם חַדְרֵי מַדְרֵגוֹת
זוֹרְעִים פְּתִיתֵי טִיחַ, חוֹשְׂפִים קָרְחוֹת בֶּטוֹן.
חֲצֵרוֹ הַפְּנִימִית הָפְכָה עִם הַזְּמַן
לִשְׂדֵה חֲפָצִים שְׁכוּחִים
וּבָהּ צוֹמְחִים שְׁנֵי עֵצִים,
שׁוֹלְחִים לַשָּׁמַיִם זוּג גְּזָעִים אֲרֻכִּים.

פַּעַם אַבָּא שֶׁלִּי הָיָה בִּנְיַן רַכֶּבֶת
עִם דִּירוֹת לְזוּגוֹת צְעִירִים.
בְּלוֹקִים רִבּוּעִיִּים בְּצֶבַע דֶּשֶׁא רִאשׁוֹן.
חַלּוֹנוֹת גְּבוֹהִים עִם זְגוּגִית כְּפוּלָה.
לִינוֹלֵאוּם עָבֶה וּמַבְרִיק - מִגְרַשׁ קֶרַח
עֲבוּר חוֹבְבֵי הַחְלָקָה.
אֲהִילִים מְעֻגָּלִים - בַּד כָּתֹם וְרַךְ נִמְתַּח
עַל פְּנֵי עַצְמוֹת פְּלָדָה.

הוּא סִפֵּר לִי אָז מַעֲשֵׂה אַגָּדָה:
הָיֹה הָיוּ שְׁנֵי עֵצִים,
שֶׁלֹּא הָיוּ עֵצִים,
אֶלָּא אַחִים, אֱנוֹשִׁיִּים, יְהִירִים.
מְכַשֵּׁפָה הָפְכָה אוֹתָם לְעֵצִים.
אֲבָל אִמָּם נִצְּחָה אֶת הַמְּכַשֵּׁפָה,
הֶחְזִירָה לָהֶם צֶלֶם אֱנוֹשׁ.

אֶת אָבִי אֲנִי פּוֹגֶשֶׁת אַחַת לְשָׁנָה, לְשָׁעָה.
לְעִתִּים מִזְדַּמֶּנֶת דַּקָּה
לְבַקֵּר בַּחֲצֵרוֹ הַפְּנִימִית,
לְלַטֵּף אֶת הָעֵצִים,
לְבַקֵּשׁ שֶׁיָּשׁוּבוּ לִהְיוֹת בְּנֵי אָדָם.

מוֹנֵה אונס
אֲנִי עֲדַיִן מוֹנָה אֶת הַשָּׁנִים.
אוֹמְרִים לִי - אַלְפַּיִם וְשֶׁבַע,
אֲנִי סוֹפֶרֶת - שָׁנָה.
אוֹמְרִים לִי - אַלְפַּיִם וּשְׁמוֹנֶה,
אֲנִי סוֹפֶרֶת - שְׁנָתַיִם.
בְּאַלְפַּיִם וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה
אֹמַר בִּפְלִיאַת־מָה - עֶשֶׂר.
בְּאַלְפַּיִם וּשְׁבַע עֶשְׂרֵה
לֹא אַגִּיד דָּבָר,
כִּי אַחַת עֶשְׂרֵה
הִיא מִלָּה מְסֻרְבֶּלֶת.

© כל הזכויות שמורות להוצאה לאור

סוס בחצאית - ריטה קוגן