Amazon.com Widgets

  ספרים חדשים - אתר טקסט    ⚞  שנת 2018  ⚟

 | 2020 | 2019 | שנת 2018 | 2017 | 2016 | 2015 | 2014 | 2013 | 2012 | 2011 | 2010 | 2009 | 2008 | 2007 | 2006 | 2005 | 

|  אוגוסט 2019 |  יולי 2019 |  יוני 2019 |  מאי 2019 |  אפריל 2019 |  מרץ 2019 |  פברואר 2019 |  ינואר 2019  |  דצמבר 2018 |  נובמבר 2018  |  אוקטובר 2018 |  ספטמבר 2018 |

» ספרים בינואר 2019
» ספרים בדצמבר 2018
» ספרים בנובמבר 2018
» ספרים באוקטובר 2018
» ספרים בספטמבר 2018
» ספרים באוגוסט 2018
» ספרים ביולי 2018
» ספרים ביוני 2018
» ספרים במאי 2018
» ספרים באפריל 2018
» ספרים במרץ 2018
» ספרים בפברואר 2018
» ספרים בינואר 2018
» ספרים בדצמבר 2017
» ספרים בינואר 2019
» ספרים בדצמבר 2018
» ספרים בנובמבר 2018
» ספרים באוקטובר 2018
» ספרים בספטמבר 2018
» ספרים באוגוסט 2018
» ספרים ביולי 2018
» ספרים ביוני 2018
» ספרים במאי 2018
» ספרים באפריל 2018
» ספרים במרץ 2018
» ספרים בפברואר 2018
» ספרים בינואר 2018
» ספרים בדצמבר 2017
» ספרים בינואר 2019
» ספרים בדצמבר 2018
» ספרים בנובמבר 2018
» ספרים באוקטובר 2018
» ספרים בספטמבר 2018
» ספרים באוגוסט 2018
» ספרים ביולי 2018
» ספרים ביוני 2018
» ספרים במאי 2018
» ספרים באפריל 2018
» ספרים במרץ 2018
» ספרים בפברואר 2018
» ספרים בינואר 2018
» ספרים בדצמבר 2017
» ספרים בינואר 2019
» ספרים בדצמבר 2018
» ספרים בנובמבר 2018
» ספרים באוקטובר 2018
» ספרים בספטמבר 2018
» ספרים באוגוסט 2018
» ספרים ביולי 2018
» ספרים ביוני 2018
» ספרים במאי 2018
» ספרים באפריל 2018
» ספרים במרץ 2018
» ספרים בפברואר 2018
» ספרים בינואר 2018
» ספרים בדצמבר 2017
» ספרים בינואר 2019
» ספרים בדצמבר 2018
» ספרים בנובמבר 2018
» ספרים באוקטובר 2018
» ספרים בספטמבר 2018
» ספרים באוגוסט 2018
» ספרים ביולי 2018
» ספרים ביוני 2018
» ספרים במאי 2018
» ספרים באפריל 2018
» ספרים במרץ 2018
» ספרים בפברואר 2018
» ספרים בינואר 2018
» ספרים בדצמבר 2017
» ספרים בינואר 2019
» ספרים בדצמבר 2018
» ספרים בנובמבר 2018
» ספרים באוקטובר 2018
» ספרים בספטמבר 2018
» ספרים באוגוסט 2018
» ספרים ביולי 2018
» ספרים ביוני 2018
» ספרים במאי 2018
» ספרים באפריל 2018
» ספרים במרץ 2018
» ספרים בפברואר 2018
» ספרים בינואר 2018
» ספרים בדצמבר 2017
» ספרים בינואר 2019
» ספרים בדצמבר 2018
» ספרים בנובמבר 2018
» ספרים באוקטובר 2018
» ספרים בספטמבר 2018
» ספרים באוגוסט 2018
» ספרים ביולי 2018
» ספרים ביוני 2018
» ספרים במאי 2018
» ספרים באפריל 2018
» ספרים במרץ 2018
» ספרים בפברואר 2018
» ספרים בינואר 2018
» ספרים בדצמבר 2017
» ספרים בינואר 2019
» ספרים בדצמבר 2018
» ספרים בנובמבר 2018
» ספרים באוקטובר 2018
» ספרים בספטמבר 2018
» ספרים באוגוסט 2018
» ספרים ביולי 2018
» ספרים ביוני 2018
» ספרים במאי 2018
» ספרים באפריל 2018
» ספרים במרץ 2018
» ספרים בפברואר 2018
» ספרים בינואר 2018
» ספרים בדצמבר 2017
» ספרים בינואר 2019
» ספרים בדצמבר 2018
» ספרים בנובמבר 2018
» ספרים באוקטובר 2018
» ספרים בספטמבר 2018
» ספרים באוגוסט 2018
» ספרים ביולי 2018
» ספרים ביוני 2018
» ספרים במאי 2018
» ספרים באפריל 2018
» ספרים במרץ 2018
» ספרים בפברואר 2018
» ספרים בינואר 2018
» ספרים בדצמבר 2017
» ספרים בינואר 2019
» ספרים בדצמבר 2018
» ספרים בנובמבר 2018
» ספרים באוקטובר 2018
» ספרים בספטמבר 2018
» ספרים באוגוסט 2018
» ספרים ביולי 2018
» ספרים ביוני 2018
» ספרים במאי 2018
» ספרים באפריל 2018
» ספרים במרץ 2018
» ספרים בפברואר 2018
» ספרים בינואר 2018
» ספרים בדצמבר 2017
» ספרים בינואר 2019
» ספרים בדצמבר 2018
» ספרים בנובמבר 2018
» ספרים באוקטובר 2018
» ספרים בספטמבר 2018
» ספרים באוגוסט 2018
» ספרים ביולי 2018
» ספרים ביוני 2018
» ספרים במאי 2018
» ספרים באפריל 2018
» ספרים במרץ 2018
» ספרים בפברואר 2018
» ספרים בינואר 2018
» ספרים בדצמבר 2017
» פרויקט נחום גוטמן
» ספרים בינואר 2019
» ספרים בדצמבר 2018
» ספרים בנובמבר 2018
» ספרים באוקטובר 2018
» ספרים בספטמבר 2018
» ספרים באוגוסט 2018
» ספרים ביולי 2018
» ספרים ביוני 2018
» ספרים במאי 2018
» ספרים באפריל 2018
» ספרים במרץ 2018
» ספרים בפברואר 2018
» ספרים בינואר 2018
» ספרים בדצמבר 2017
» ספרים בינואר 2019
» ספרים בדצמבר 2018
» ספרים בנובמבר 2018
» ספרים באוקטובר 2018
» ספרים בספטמבר 2018
» ספרים באוגוסט 2018
» ספרים ביולי 2018
» ספרים ביוני 2018
» ספרים במאי 2018
» ספרים באפריל 2018
» ספרים במרץ 2018
» ספרים בפברואר 2018
» ספרים בינואר 2018
» ספרים בדצמבר 2017
» ספרים בינואר 2019
» ספרים בדצמבר 2018
» ספרים בנובמבר 2018
» ספרים באוקטובר 2018
» ספרים בספטמבר 2018
» ספרים באוגוסט 2018
» ספרים ביולי 2018
» ספרים ביוני 2018
» ספרים במאי 2018
» ספרים באפריל 2018
» ספרים במרץ 2018
» ספרים בפברואר 2018
» ספרים בינואר 2018
» ספרים בדצמבר 2017


גודל אות רגילגודל אות גדול יותרגודל אות גדול מאוד

| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

ספרים חדשים בפורמט RSS


» טקסט  » עיון חברה ובקורת  » ספרים חדשים בנובמבר 2018       חזור

פתרון כלשהו לשתיקה
מאת: עמרי גרינברג, חנן חבר ויפתח אשכנזי
A Sort of Solution to Silence - Modern Arab Literature in Hebrew, Edited by Omri Grinberg, Hannan Hever and Yiftach Ashkenazi

ההוצאה:

עולם חדש - הוצאה לאור

אסופת מאמרים זו מנסה למפות, לתאר ולהבין את היחסים המורכבים שבין הכתיבה בעברית לבין הכתיבה בערבית, את התרגומים מערבית לעברית ואת הנוכחות המתוחה של שפה אחת בשפה האחרת.

בסתיו 2011 התקיים באוניברסיטה העברית בירושלים הכנס 'ספרויות ערביות מודרניות בעברית'. מתוך כנס זה צמח הספר פתרון כלשהו לשתיקה.

בשנים שחלפו מאז הכנס ועד לצאת ספר זה לאור, היחסים שבין הרוב למיעוט, וכתוצאה מכך היחסים שבין השפות והספרויות, הלכו והפכו מתוחים עוד יותר.

הספר נחלק לשלושה שערים. הראשון מוקדש למאמרים שעוסקים ברומן ערבסקות; השער השני של הספר עוסק בתרגום מערבית לעברית; השער השלישי מוקדש לכותבים יהודים שעוסקים בערבית בכתיבתם בעברית.

פתרון כלשהו לשתיקה
שתפו אותי

הכותבות והכותבים: הודא אבו מוך, יוחאי אופנהיימר, סדרה אזרחי, עמוס גולדברג, חמוטל גורי, שי גינזבורג, רחל הריס, חנן חבר, מחמוד כיאל, ליטל לוי, רונית מטלון, קציעה עלון, נעמה צאל, רות צופר, שלומית רמון-קינן, יהודה שנהב-שהרבני וראובן שניר.

פתרון כלשהו לשתיקה: על ספרות ערבית מודרנית בעברית, אסופת מאמרים בעריכת עמרי גרינברג, חנן חבר ויפתח אשכנזי הוצאת עולם חדש, בסיוע מועצת הפיס לתרבות ולאמנות, ובסיוע המכון הישראלי ללימודים מתקדמים, עריכה: שירי שפירא, 462 עמודים.

הקדמה להקדמה
ראשיתו של ספר זה בכינוס בשם 'ספרויות ערביות מודרניות בעברית' שהתקיים בנובמבר 2011 באוניברסיטה העברית בירושלים, ובו השתתפו רבות/ים מהכותבות/ים באסופה שלפניכם. אך למעשה, הספר כמו הכינוס, ראשיתם במקומות ובזמנים אחרים: ברצון לציין 25 שנה לצאת ערבסקות, רומן המופת שכתב אנטון שמאס, ששפת אמו היא ערבית, בעברית.

תוך כדי העבודה לקראת הכינוס הגענו לתובנה שאי אפשר לדון ביצירה אחת במנותק מההקשרים הרחבים ומהקשרים הסבוכים, הרגישים והמורכבים שבין ערבית לעברית - כתרבויות, כהיסטוריוֹת ובעיקר כשפות וככתיבה ספרותית - בתוך מרחב גאופוליטי אחד. ואכן, יש להכיר כבר בתחילתו של ספר זה במורכבות וברגישויות העצומות האגורות בנושא זה.

כך, למשל, אפילו עצם הכתיבה של "ערבית" ו"עברית" זו בצד זו מעוררת אי־נחת בנוגע להיררכיה שבהצגת האחת לפני האחרת. בספר זה אנו כותבים ראשית ערבית ואחר כך עברית, משום שאנו עוסקים בפרט בתנועה מערבית לעברית, דהיינו - בכתיבה ספרותית ערבית בעברית: תרגום (במובן המילולי של מעשה התרגום) מערבית לעברית, הקשרים שבהם נוכחים דיאלקטים של ערבית, היסטוריות ותרבויות ערביות בכתיבה בעברית וכתיבה בעברית בידי סופרים פלסטינים.

פרויקט זה נמשך לאורך שנים שבהן מתקיימים מאמצים דורסניים לשסות את התרבויות וההיסטוריות שמסומנות כניגוד בין ערבית לעברית, באלימות ובשיטתיות שהחלו עוד קודם לכן, אך הלכו והחריפו מ־ 2011 ועד כתיבת שורות אלו.

אם אותו כינוס נערך עדיין בצלם של מחאת קיץ 2011 ובצבוצם של איומים שונים על מקומה של השפה הערבית ונרטיבים היסטוריים פלסטיניים במרחב הציבורי ובשיח הפוליטי־אקדמי בישראל, הרי שתחושת הדחיפות שאפיינה את אותם ימים התעצמה, וייתכן שהיא נמהלת ואף מתחלפת במועקה ובפסימיות. עם זאת, יציאתו של ספר זה מצטרפת אל שורה של פרויקטים דומים שקדמו לו, שיכולים להעיד על מגמות של התנגדות עיקשת ובמובן מסוים, גם חתרנות.

מובן כי העיסוק האקדמי בשדה זה אינו בהכרח ביקורתי מעצם קיומו, אך קיום זה ואף פריחתו היחסית והמסוימת של התחום בשנים אלו מעידים על נכונות של מוסדות וסוכנים ליברליים (או רדיקליים יותר) להיאבק על נוכחותם של רב־תרבותיות, שאיפה לשוויון ודמוקרטיה וגישות ביקורתיות שונות.

בדפים שלפניכם מציעות/ים כמה ממיטב חוקרות/ים הספרות והתרבות העברית קריאות צמודות ומשוות, מסות והתבוננויות רפלקטיביות־היסטוריות על הממדים, ההסתעפויות וההצטלבויות בהיסטוריה המודרנית של ספרות ערבית בעברית (מסוף המאה ה־ 19 ואילך, בדגש על המתרחש משנות ה־ 80 של המאה ה־ 20 ועד ימינו).

כאמור, יש לא מעט - אם כי עדיין מעט מדי - פרסומים אקדמיים הבוחנים תמות והקשרים שונים של הממד הספרותי ביחסים בין השפות, התרבויות, הדתות, הקבוצות האתניות, ההיסטוריות, הלאומים והאירועים הנפרשים מתוך הציוות בין המסמנים "עברית" ו"ערבית".

דרך מגוון גישות פרשניות אסופת מאמרים זו עוסקת בבסיסה בדוגמאות מפתח לייצוגים ספרותיים של התשוקות המניעות כותבות וכותבים לחפש "פתרון כלשהו לשתיקה כלשהי". ביטוי זה מהדהד את סיומו של 'מול היערות', סיפורו של א"ב יהושע, המופיע בערבסקות בתור דמותו הפרודית של יוש בר־און: "מוכרחים ערבי הפעם, כפתרון כלשהו לשתיקה כלשהי.

ערבי שמדבר בשפת החסד, כפי שקרא לעברית לפנים הפלוֹרֶנטיני הגולה. העברית כשפת החסד לעומת שפת הבִלבוּל שהתרגשה על העולם בהתמוטט מגדל בבל. הערבי שלי יבנה על מגרשי את בִלבוּלו. בשפת החסד. זו לדעתי גאולתו האפשרית היחידה".

את שפת החסד אנו מציעים לפרש כאן לא כפתרון, אלא כחוויית ה"אלביתי" שמעורר הכישלון העתיד לבוא של הניסיון להבין - ולכן בהכרח גם להסדיר - את האמביוולנטיות שביחסים בין הערבית לעברית ובין היסטוריות המקופלות ביחסים אלו: בין אזרחים ללא־ אזרחים, בין שפת הריבון לשפת המיעוט ה"אחר" של זהותו הלאומית, בין מוסלמים ליהודים, בין יהודים־ערבים ובין כור ההיתוך הציוני, בין פלסטינים אזרחי ישראל ובין ישראל, בין פליטים פלסטינים ובין ישויות ריבוניות ולא־ריבוניות, בין העברית הישראלית ובין קודמותיה המיידיות והרחוקות יותר ועוד.

אמנם כרגע לפחות אין פתרון לשתיקה, אך הכרה זו אין פירושה שהפתרון לא קיים. הפתרון אינו בידינו, ובוודאי שאינו חזרה נוספת אל השיח הפוסטקולוניאלי הדחוס, כפי שנבצע אנו גם כאן כמבוא פרפורמטיבי־מימטי, מרובה ציטוטים ומאבקים אדיפליים (ואנטי־אדיפליים).

המבוא שלהלן נכתב מתוך מודעות לכך שאין בידינו תשובה הולמת לבעייתיות של מיקומי הסובייקט של עורכי הספר ביחס לנושאו ומשמעותיו, אין בו משום כוונה לכפר על כל מה שלא כללנו בתוכו, והוא אף אינו מתמודד עם המורכבות של התשתית הכלכלית־פוליטית המאפשרת את הוצאתו.

אנו שואפים לצמצם להלן את הרפלקסיביות הריקה המאפיינת את ניסיונותיו של הכובש להכיר בעמדתו הפריווילגית בתוך מערך יחסים )פוסט־(קולוניאליים מורכבים, וזאת לטובת עבודה אינטלקטואלית בעלת הטיה ביקורתית מכוונת ומסגור פוליטי מודע, אשר בגבולותיהם המשתתפות/ים השונות/ים לעתים מסכימים ולרוב מבקרות/ים זו את זה.

עתה נציג את מה שאנו כן מבקשים לעשות באסופה זו: ראשית נתאר בפירוט את הקשר הגורדי שבין הפואטי לפוליטי ואת הנוכחות האימננטית של ערבית ועברית, עברית וערבית, זו בתוך זו. לאחר בחינה של יחסים אלו כמעין אקספוזיציה למורכבות שבהם, נעבור לסקירת האופנים שבאמצעותם המאמרים הכלולים בספר זה פורמים את תפרי החיבור ומטליאים את השתיקות המהדהדות ביניהם ואת הנתק של ערבית ועברית, בין אם כפתרון ובין אם לאו.

פוסט־מודרניזם פלסטיני בעברית
ששון סומך, מחלוצי ומבכירי חקר קו התפר הספרותי־לשוני שבין ערבית לעברית, מגדיר במסה אוהבת ומקוננת את כתיבתו של אמיל חביבי "פוסט־מודרניזם פלסטיני": "[סגנון זה] תאם להפליא את אמנותו של חביבי.

ביטול הרצף הנארטיבי המבוסס על סיבה ותוצאה, ערבוב הדמויות, התחלפות הקולות־הדוברים וכל שאר מאפייניו של הסופר הפוסט־מודרני שכנו כבר בשולי יצירתו המוקדמת, אך עתה היו למאפייניה המרכזיים. וכך יכול היה חביבי להשיח את דרך הייסורים של עמו ושל ארצו בשיח 'מפורק' ו'הדוק' בעת ובעונה אחת".

סומך מדגים את האופן שבו הפואטי והפוליטי ארוגים בכתיבתו של חביבי באמצעות הציטוט שלהלן מתוך הרומן סראיא, בת השד הרע, שסומך מכתיר ליצירה שבה "הגיעו הסיפור האישי והסיפור הכללי להרמוניה מעט [כך במקור] מושלמת":

עניתי: "לא עָדָה עלינו זולת אשר בדה. ואשר בַּעֲדָיֵינו התעדה ואחַר נתבדה והֶעֱדָה, לא ישוב עוד קְבָל עדה. והייתי רוצה לראות את אנטון שמאס מנסה לצמד צימודים ולהפיל לשון על לשון ועולה בידו לתרגם את שני המשפטים הקודמים לכל לשון שיחפַּץ, קרובה או רחוקה, במעין פיצוי על מה שהעתיקו מאיתנו, מלבד הדברים שנלקחו מאיתנו, דוגמת 'מנגל' ו'כסאח' ו'תיסלאם' ו'דֶבּקה' ו'מבסוט' או 'מבסוטה', שהטייתן ברבים 'מבסוטים' ו'מבסוטות', בריבוי שלם. שיהיו בריאים כולם ושלמים. שכן, אם נותרה הלשון שמה, כי מה לנו כי נלין"

סומך מממש מהלך ארס־פואטי דחוס במיוחד כדי להבהיר כיצד חביבי מתייחס לפוליטיקה, ללשון, ולקולוניאליזם על כליו ומבעיו השיחניים־ לשוניים, כדי לאתגר ישירות את שמאס, "מתרגמו הנאמן" של חביבי מערבית לעברית. את תרגומיו של שמאס את חביבי לעברית מגדיר סומך "נס לשוני".

תרגומים אלה תרמו רבות לזכייתו השערורייתית של חביבי בפרס ישראל ב־ 1992 , חמש שנים בלבד לאחר ששמאס כבר העתיק את מגוריו לארצות הברית כשנה לאחר צאת ערבסקות, הרומן שכתב בעברית.

פנייתו של חביבי לשמאס חותרת תחת הגישה המסורתית של יחסי כותב־מתרגם ולפיה על פעולת התרגום להישאר חבויה ומחוץ לגבולותיו של הטקסט המתורגם. מלבד זאת היא גם מערערת את האפשרות הביקורתית של המתרגם לחשוף במודע את התרגום בתור (פעולת דיבור).

אפשרות כזאת מציע באסופה זו גם יהודה שנהב־שהרבני בנוגע לתרגומיו שלו, מערבית לעברית, לרומנים של אליאס ח'ורי. אם, כפי ששנהב־שהרבני טוען, חשיפה זו היא "ביטוי לאחריות ולמחויבות תרבותית ופוליטית", אזי נסיק לגבי הפנייה של חביבי אל שמאס, בין הסופר למתרגמו, שהיא משמשת פעולת דיבור בפני עצמה, וליתר דיוק: מעשה "שם האב" (nom du pere , במובן הלאקאניאני) הרסני במודע של חביבי.

בפנייה מכוונת וחרותה־בטקסט זו, חביבי גם הופך את כיווניות היחסים המקובלת, הן של שמאס, הבן הנכנס אל סדר השפה והחוק, ביחס אל דמות האב חביבי, והן את יחסי ההשפעה בין שמאס הקורא־ מחדש (המתרגם וגם הסופר) אל מול המבשר חביבי (הכותב). כפי ששי גינזבורג טוען באסופה זו בנוגע לערבסקות, "התרגום אליבא ד]ולטר[ בנימין, אליבא דשמאס, הוא המְחַיֶה את המקור [...] תוחלתו של המקור מצויה לא בו עצמו, אלא בתרגומו, בהוצאתו ממקומו ובהעברתו למקום אחר".

לכן חביבי נוטל על עצמו את תפקיד האב המערער על יכולתו של הבן למצוא את מקומו בתוך השפה. לא פחות מכך חביבי מערער על תהליך התגבשותו של הבן כסובייקט נפרד בכך שהוא ממקם את עצמו בתפקיד המחוקק ומדגיש את סמכותו וכוחו אל מול (ולמעשה מעל) שמאס.

ואכן, שמאס בכובעו ככותב - אם לנקוט הפרדה מלאכותית קמעה בין פועליו השונים - הביא לידי ביטוי (ויש שיאמרו שבעצימות גבוהה יותר) בערבסקות את הפוסט־מודרניזם הפלסטיני, כהגדרתו של סומך, בין היתר באמצעות כפילים רבים המופיעים בתוך הספר.

שמאס מקצין פוסט־מודרניזם זה בכמה דרכים: בין הדמויות בתוכו לבין עצמן, בין הכותב שמאס ובין לפחות שתיים מהדמויות ברומן, שייתכן שהן שמאס עצמו ואולי אחת מהן אינה שמאס שכתב את ערבסקות, וכן בין א"ב יהושע ובין דמותו הפרודית של יוש בר־און.

שלומית רמון־קינן קושרת במאמרה שלהלן בין הכפילות ובין הכתיבה, וגורסת כי באמצעות מוטיב זה שמאס "לא רק [...] חותר תחת אחידות הסובייקט, משתיל אחרות לתוך זהות וחוצה את הגבולות בין מציאות לבדיון, אלא גם מערער את מה שאפשר לכנות [...] 'מקור הכתיבה'".

אם כן, מי "הוונטרילוקיסט של מי"? חביבי של שמאס, או שמאס של חביבי? ואולי הדגש באותה פנייה מהפנטת של חביבי אל שמאס טמון ביחס שבין חלקה הראשון - דהיינו, חשיפת קרבי היחס של הסופר למתרגם - ובין חלקה השני, שבו חביבי מבקש לאתר את החסד שנותר בעקבות הקולוניאליזם הציוני.

נדמה כי אותו חסד הוא למעשה נחמה צינית שחביבי מוצא בקולוניאליזם של השפה העברית, בפרט במילים שנטלה מן הערבית: "'מנגל' ו'כסאח' ו'תיסלאם' 'ו'דֶבּקה' ו'מבסוט' או 'מבסוטה', שהטייתן ברבים 'מבסוטים' ו'מבסוטות', בריבוי שלם.

שיהיו בריאים כולם ושלמים. שכן, אם נותרה הלשון שמה, כי מה לנו כי נלין". ולכן ייתכן שהשאלה שמחייבים אותנו שמאס וחביבי לשאול היא מי משמשת שפת החסד של מי: העברית עבור הפלסטינים, או הערבית עבור הציונות?

לעומת התאוריה הפוסטקולוניאלית, שבה נשמרה במידת־מה העמדה המפרידה בין שפת הכובש לשפת הנכבש גם במקרים של אזורי מגע שבהם מתבצעים היפוכים לשוניים בין־תרבותיים (מתנגדים וחתרניים במידות שונות), פנייתו של חביבי אל שמאס כרוכה בהכרה המרירה ביום־יומיות שביחסים הקולוניאליים בישראל/פלסטין המוטבעים בשפות עצמן, ובכך פנייה זו מעצימה את התחכום הפואטי־פוליטי שבה.

אמנם ההפרדה בין יהודי/ה לערבי/ה נעוצה בין היתר בהיסטוריות לאומיות־דתיות, והיא הולכת ומסתבכת החל בסוף המאה ה־ 19, אך היא מקבילה לאופן שבו עברית וערבית - בהיותן שפות וסימנים - כרוכות זו בזו.

חוקרים שונים שבחנו את מבני העומק התרבותיים שקיימים בישראל/ פלסטין הצביעו על כך שמערכות ידע ושיח מבקשות לטהר ולהפריד בין השפות, הלאומים, הזהויות וההיסטוריות, בין היתר באמצעות פעולות )מעשיות וסימבוליות( במרחב. פעולות אלה יוצרות דגשים שונים עבור קהילות שפה שונות במרחב הישראלי־פלסטיני ולעתים מבקשות לדחוק את האובדן ההיסטורי של האחר אל מחוץ לתודעה;

קריאתו של חביבי אל שמאס כמתרגם מערבית לעברית, תוך כדי הדגשת זליגת הערבית אל העברית והספק־חסד שבהישרדות הערבית באמצעות זליגה זו, מנכיחה לא רק שדינן של הפרדות אלו להיכשל, אלא שהן הולכות ומגבירות את ההיברידיות המאפיינת את המצב הפוסטקולוניאלי.

ואכן, מתיחת הגבולות השונים והרבים בישראל/פלסטין, גם ברובד הלשוני שבין עברית לערבית, אין בו כדי לספק מענה לחרדה הישראלית מפני התמוססות הזהות היהודית־עברית־ציונית, אלא דווקא להעצים תהליך דואלי שבו ההבדל מתחדד, בעוד שהזהויות והתרבויות מטשטשות בעצמן את ההבדלים ביניהן.

הבדלים אלו הם מלכתחילה ספק מדומיינים (לפחות בחלקם), וטשטושם מתבצע גם דרך שפת הדיבור של היום־יום, הן עבור יהודים והן עבור פלסטינים (כולל בשטחים הכבושים, דהיינו: לא רק מבחינת פלסטינים אזרחי ישראל ותושבי ירושלים).

אם כן, הפסקה המבריקה של חביבי שציטט סומך משמשת מעין Mise en abyme (התמקמות באינסוף) של היחס והאי־נפרדות בין הפואטי לפוליטי ובין ערבית לעברית, וכן של הפוליטיקה של הפרשנות והשדות האקדמיים העוסקים בנושא.

עבורנו פנייתו של חביבי אל שמאס וקינתו הצינית על התמוססותה של הערבית בעברית מסמנות את שער הכניסה אל סדרת המאמרים שבאסופה זו, שהדמיון והשוני ביניהם מובילים אותנו למסע בהיסטוריה המודרנית של נפתולי היחסים בין העברית לערבית.

דרך הפריזמה של הביקורת והפרשנות הספרותית, כך אנו מקווים, יש מקום למורכבות שמעבר להגמוניה המצערת של אפיסטמת ההפרדה.

* הערות ומראי מקום שבהקדמה הוסרו בגירסא זו של הטקסט.

© כל הזכויות שמורות להוצאה לאור

פתרון כלשהו לשתיקה - עמרי גרינברג, חנן חבר ויפתח אשכנזי
A Sort of Solution to Silence - Modern Arab Literature in Hebrew, Edited by Omri Grinberg, Hannan Hever and Yiftach Ashkenazi


לראש העמוד

מומלצים: ספרים | כתב עת ספרים | עולם חדש | רמקולים | זכות הילד לכבוד
| סמיוטיקה | מטר | רמות | Tom | דלילה | גד ויספלד | מיקרוטופינג

ספרים חדשים באוגוסט 2019:
אולטימטום, אי אפשר לברוח מהשמש, אלוהים אתה שם? זאת מרגרט, אמש, לילה אחרון, בין המולדות, במקום גרניום, גיא בן הינום, גשם חייב לרדת, דוניא, האוויר שאת נושמת, האיש שלא שרף את קפקא, האישה שלא הייתה, האלמנה השחורה, הזנה רעילה, הכד השחור: רומן משפחתי, הכלה מאיסטנבול, המיסה של האתאיסט, המשהו הזה, הסבך, השועלים של שמשון, וינה 1900 , חוק 5 השניות, חיים לנצח, יפים כמו שהיינו, לֻזוּמִּיַאת: התחייבויות וחובות מופרים, לא העזנו לדעת, לאהוב מחדש, לקראת אוטוביוגרפיה מינורית, מבוסס על סיפור אמיתי, מסע דילוגים, מרלנה, נהר הקרח, נשים ללא גברים, סודות, סוכרי יוסי - אמזלג, סטארט אפ, סער ופרץ, ספר געגועים, עגלות , עוד לילה אחד, עינה של האורקל, על מקום הימצאה, עצי לבנה ומסילות ברזל, פול אוסטר 4321, פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן, ציפור בעיר קדושה, רומן, רשימת המוזמנים, שמיים שאין להם חוף.

ספרים חדשים

סמיוטיקה - בניית אתרים, עיצוב אתרים
* * *