» טקסט  » שירה  » ספרים חדשים במרץ 2019       חזור

נח שטרן - כל השירים
מאת: סיגל נאור פרלמן - לברוח מהחיות המכוערות

ההוצאה: פרדס שירתו של שטרן, המושפעת בעיקר משירתו של ת"ס אליוט, לא התאימה לאקלים הספרותי בארץ־ישראל בשנות השלושים והארבעים, והוא עצמו נחשב לתימהוני שאישיותו המסוגרת והמסוכסכת הקשתה עליו להתקבל בחוגי הספרות בארץ. כך הוחמץ אחד המשוררים הנפלאים בשירה העברית המתחדשת, משורר שהעברית שבפיו חיה וחפה מהצטעצעות־יתר והתבוננותו במציאות ישירה ומפוכחת. על שירו "בחול ובמים" אמר מבקר הספרות שלמה גרודזנסקי: "אינני מהסס לומר כי זהו אחד משירי מלחמת העולם השנייה המופלאים ביותר בספרות העולם". בחלקו הראשון של הספר כונסו, לראשונה, כל שיריו של שטרן, החל משירי הילדות ועד השירים האחרונים שכתב לפני מותו.

החלק השני של הספר, "לברוח מהחיות המכוערות: מונוגרפיה", הוא מחקר ביוגרפי ופואטי רחב היקף וראשון מסוגו על חייו ושירתו של שטרן מאת סיגל נאור פרלמן. מי יִיתן שחזרתו של נח שטרן לחיק השירה העברית תפתח אפשרויות פואטיות חדשות עבור כותבי השירה וקוראיה היום.

נח שטרן (1960-1912), ממבשרי המודרניזם האנגלו־אמריקאי בשירה העברית, מוּכר אך למעטים. הוא נולד בליטא, למד בצעירותו באוניברסיטת הרווארד ובאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית, עלה ארצה ב־1935 , הצטרף לחי"ל ולבריגדה היהודית ונלחם בצפון איטליה.

ב־1953 נשלח לחמש שנות מאסר באשמת ניסיון לרצח. היו אלה עבורו שנים של שקט נפשי ושל יצירה פורייה. כשהשתחרר, לא מצא את מקומו, ובגיל ארבעים ושמונה שלח יד בנפשו בעת שאושפז־מרצון בבית החולים לבריאות הנפש "אברבנאל".

ד"ר סיגל נאור פרלמן מלמדת בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת חיפה. ספרה "בשדות אז אולי: פואטוביוגרפיה, עיון בשירתו המאוחרת של נתן זך" ראה אור ב־2014 . קובץ מאמרים על יצירתו של יצחק לאור, "אל בשר הלשון", ראה אור בעריכתה ובעריכת פרופ' אריאל הירשפלד ב־2012. ב־2011 יִיסדה עם ליאור פרלמן את הארגון "דרך רוח", הפועל לקידום מדעי הרוח בישראל.

נח שטרן - "כל השירים" ו"לברוח מהחיות המכוערות: מונוגרפיה" מאת סיגל נאור פרלמן בהוצאת פרדס ובסיוע מרכז הספר והספריות, משרד התרבות וקרן יהושע רבינוביץ, עריכת המונוגרפיה: דינה הורוביץ, 430 עמודים.

בפתח הקובץ | סיגל נאור פרלמן
האסופה "נח שטרן: כל השירים" כונסת את כל שיריו של נח שטרן, החל מהשיר הראשון שכתב ב־ 1923, כשהיה בן אחת עשרה, ועד השירים האחרונים שכתב זמן קצר לפני מותו, ב־ 1960.

שטרן מעולם לא איגד את שיריו בקובץ. במכתב ששלח ב־ 13 באוגוסט 1957, כשלוש שנים לפני מותו, פנה לאגודת הסופרים בבקשה לפרסם קובץ משיריו בסדרה "הספרייה המקורית": "אם כי מפרסם אני שירים ופואמות, במקור ובתרגום, זה שנים רבות, הרי לא זכיתי עדיין להוציא ספר משירי המקובצים.

פעולה זאת תהיה חשובה לי מכל הבחינות, כמובן (גם החומרית), והנני מקוה, שאוכל לקבל מכם בקרוב תשובה חיובית לפנייתי זו". אבל שטרן לא הספיק להוציא את כוונתו זו מן הכוח אל הפועל, ורק ב־ 1966, כשש שנים לאחר מותו, ראה אור קובץ שיריו בין ערפלים בעריכת אברהם ברוידס ובלוויית מבוא פרי עטו.

קובץ זה כינס שירים של שטרן, סיפורים ותרגומי שירה, ובהם תרגומו לפואמה ארץ השממה מאת ת"ס אליוט, וכן רשימות שכתב בנושאי ספרות. אולם בחלק שהוקדש לשירים נפלו טעויות רבות, ולכן החליטה אגודת הסופרים ב־ 1974 להוציא לאור מחדש את הכרך כולו בעריכת חיים נגיד.

מהדורה זו, שכללה שירים שלא הופיעו במהדורת 1966 ולֻוותה בהקדמה מורחבת של נגיד, הייתה מוקפדת יותר, אולם שירים שכבר קובצו במהדורה הקודמת נדפסו כפי שפורסמו בה, ולא על פי נוסחיהם המקוריים, בין שראו אור ובין שנשמרו במכון "גנזים" או בעיזבונו של שטרן. הפעם האחרונה שבה כונסו שירים של שטרן הייתה ב־ 2002 , במבחר מצומצם שנערך בידי רן יגיל ועמוס אדלהייט.

בחלקו הראשון של הספר שלפניכם נאספו כאמור כל שיריו של שטרן שנכתבו בשנות ילדותו ונערותו בינובה ובקובנה שבליטא, בשנות בחרותו בקנדה ובארצות הברית, ובשנות בגרותו, בארץ ובאירופה, שם שירת בחי"ל ואחר כך בבריגדה היהודית. רוב השירים מופיעים כאן כפי שראו אור לראשונה בכתבי עת, בעיתונים יומיים ובמאספים, בארץ ומחוצה לה.

רבים מהשירים שלא ראו אור בחייו של שטרן אותרו במכון "גנזים" וכן בעיזבונו של המשורר, השמור בידי משפחתו; האחרים נדפסו כאן כפי שהופיעו לראשונה באחת משתי המהדורות של בין ערפלים.

לכל שיר מצורפים פרטים ביבליוגרפיים ולעתים גם הערות נוספות, בעיקר במקרים של שינויי נוסח. כולי תקווה שאיתרתי את כל שיריו של נח שטרן. ואולי להפך — כולי תקווה שיימצא ולו שיר נוסף אחד של שטרן; תהיה זו חגיגה לספרות העברית.

סיגל נאור פרלמן

שבילי הילדות הרחוקים..קובנה 1925
שְׁבִילֵי הַיַּלְדוּת הָרְחוֹקִים
הוֹלְכִים אַט וְנֶעֱלָמִים,
עֲגוּמִים הֵם עַכְשָׁו הַחַיִּים,
אֲפֹרִים הֵם עַכְשָׁו הַיָּמִים.

עַרְפִלֵּי חִדָּלוֹן יַאַפְפוּ
אֶת טִירוֹת יַלְדוּתִי הַנָּאוֹת,
מַאֲוָיַי אַךְ הוֹלְכִים וּנְמוֹגִים,
תִּקְוֹותַי אַךְ הוֹלְכוֹת וְכָבוֹת.

רִגְשׁוֹתַי, שֶׁסָּעֲרוּ בְּאוֹנִים,
בְּסֵתֶר נִשְׁמָתִי הֵם נָמִים.
הוֹי שְׁבִילֵי הַיַּלְדוּת הָרְחוֹקִים
הוֹלְכִים וְאַט נֶעֱלָמִים...

* נכתב ב - 1927
כְּעֶדְרֵי־רְחֵלוֹת נְבוֹכוֹת, אוֹבְדוֹת־נָתִיב,
יִצְעוּ יָמַי, אֶל עַרְפִלֵּי הַנְּשִׁיָּה,
לֹא רֹךְ הָאָבִיב לָמוֹ, לֹא אַרְגְּמַן הָאָסִיף,
לֹא נֹגַהּ־קֶרַח קַר, אַף לֹא לַהַט־צִיָּה.

הַיָּמִים הַחִוְּרִים כַּחֲלוֹם תָּפֵל נִמְשָׁכִים,
וּמֵעִיק נֵטֶל־יָגוֹן לְלֹא נִיב,
אַשְׁרֵי הַלֵּב עוֹד יַחְלֹם: זֵרֵי־פְּרָחִים
עַל רָאשִׁים שְׁכוּרֵי־אֹ שׁ רֶ, שְׁכוּרֵי־זִיו...

עם ערב יִזַּכּוּ הדשאים 1932
עִם עֶרֶב יִזַּכּוּ הַדְּשָׁאִים,
עִם עֶרֶב יַעַגְמוּ הַשְּׁחָקִים;
חֲלוֹמוֹת אֶל אַרְצָם נִשָּׂאִים,
מֵיתָרִים עֲנֻגִּים נִתָּקִים...

הַשֶּׁמֶשׁ כְּכָר נָם בְּחֵיק הָרִים,
עַל צַמְּרוֹת כָּל גַּן — חֻפַּת־וְרָדִים:
מַנְגִּינָה קְדוֹשָׁה אָז שָׁרִים
שְׂדוֹת פְּרָחִים וְלִבּוֹת־בְּנֵי־אָדָם.

כְּבָר כּוֹכָב זַךְ יָהֵל כְּדִמְעָה,
כְּחוֹל־עֶרֶב רַן. שַׁלְוַת נֶחָמָה,
לָאֵלִים עַל רַחֲבֵי־הַבְּלִימָה
נִשָּׂאִים הִמְנוֹנֵי נְשָׁמָה.

שיר הדבורה 1934
דְּבוֹרָה זְרִיזָה וּמְזֹרֶזֶת:
זוּם וְזֶמֶר כָּל הַזְּמַן;
דָּאָה כָּל הַיּוֹם, נֶחְפֶּזֶת
בְּחֹרֶשׁ, אָחוּ גַּיְא וְגַן.

בֹּקֶר תָּעִיר כְּפַר וְיִשּׁוּב,
תָּקִים צִיץ בִּנְשִׁיקַת־פִּיו.
עֶרֶב תִּפְזֹם פִּזְמוֹן־כִּשּׁוּף
מְיַשֵּׁן כַּוָּרוֹת וְשַׁדְמוֹת־זִיו.

אַף בְּצָהֳרֵי יוֹם שָׁרָב
עֵת כָּל עוֹבֵד נָם בַּצֵּל,
וְרוּחַ זָעִיר נָח עַל טָרָף
וְנוֹשֵׂא עֵינוֹ לְצִנַּת־לֵיל,

דְּבוֹרַת־דְּבַשׁ חָרוּצָה זְהֻבָּה
בְּשָׂדוֹת עֻלְפִּים דָּאָה עוֹד,
מְחַבְּקָה פְּרָחִים בַּעֲזוּבָה
וּמְיַשנְה אוֹתָם בְּהֶמְיַת־סוֹד.

קָצַר יוֹמָהּ, קִצָהּ אוֹרֵב,
וְעֹשׁרֶ טָמוּן בְּגַיְא וְגַן; ?
דְּבוֹרָה זְרִיזָה, עַד קֹר־חֹרֶף -
זוּם וְזֶמֶר כָּל הַזְּמַן.

אהבת אמו
אִמּוֹ אֲהֵבַתּוּ. כָּל עוֹלַם הָאָדָם
הִרְחִיק חַיָּיו מִמֶּנּוּ. וְאִמּוֹ אֲהֵבַתּוּ
וּבְמוֹת אִמּוֹ הִשְׁאִירָה סְבִיב גְּוִיָּתוֹ הַחַתָּה
מַטְוֵה עֲנָפִים, עַנְפֵי אַהֲבָה, וְלֵיחָם — דָּמָהּ הַחַם.

וַיְהִי כִּי כָּבְדָה הַבְּדִידוּת וּבְנוֹת־חַוָּה מִסָּבִיב גֵּרוּהוּ -
וְיִפְרֹץ מֵחַדְרוֹ וּבְחֹד־סַכִּין גָּדַע אֶת כָּל שִׁרְיוֹן עֲנָפָיו.
הֵם נָפְלוּ, נָבְלוּ, וְאָז, חָפְשִׁי מִסֵּבֶל וּמִפַּחַד־אָב,
נִעֵר נַפְשׁוֹ הַמְּאֻבָּקָה, וְלַאֲשֶׁר תִּנְהֶה נָתַן לָהּ נוּעַ.

אוּלָם אַךְ מָצָא רַעְיַת־אֲהָבִים וּבֵית־אַהֲבָה הֵקִים עֲבוּרָהּ
לְמַעַן יִבְעַל אֶת רוּחָהּ וְגוּפָהּ, לְמַעַן יִבְרַח, לְמַעַן יִשְׁכַּח -
וַתָּשָׁב אַהֲבַת־אִמּוֹ לְפֶתַע מֵחֶשְׁכַת מְעָרָתָהּ הַסְּגוּרָה,
אֶל נֶפֶשׁ־בְּנָהּ וְאֶל בֵּית־בְּנָהּ שָׁבָה, שׁוֹב וַעֲטֹה וְהִשְׁתַּטַּח.

אֵזוֹב וְעֹבֶשׁ וְחוֹל פּוֹרְרוּ יְסוֹד בֵּית־הָאַהֲבָה מִתַּחַת,
וְהוּא הָרַס־נָפַל בְּטֶרֶם בְּעָלָיו בּוֹ חַג גַּבְרוּתוֹ חָגַג.
שִׂיחֵי־קוֹצִים פָּשְׁטוּ סְבִיבוֹ וְעֵצִים בְּעִגּוּל אֲפֵלִים כַּפַּחַד,
צָצוּ סְבִיבוֹ לִבְלִי־עֲבֹר, קָבְרוּ אֶת מִשְׁכָּנוֹ עַד הַגַּג.

הוּא תָּפַשׂ אָז קַרְדֹּם וְרָץ לְכָרְתָם, אַךְ זְמוֹרוֹת זוֹחֲלוֹת רְווּיוֹת לַעֲנָה
כִּלְשׁוֹנוֹת מֻרְעָלוֹת לְאַט אָז הוֹשִׁיט לִקְרָאתוֹ הַיַּעַר שֶׁבּוֹ סֻגַּר.
וְעֵת כִּי עָלָה עַל גַּגּוֹ לִצְפּוֹת פְּנֵי עוֹלַם־הָאָדָם, אַחֲרָיו זָחֲלָה,
כָּל אַחַת לִכְווֹתוֹ, עַד כִּי נָס בְּלִי־תִּקְוָה אֶל חַדְרוֹ - אֶל אֶגְרוֹף גּוֹרָלוֹ הַמַּר.

עם תמונות ביאליק 1936
בְּיאַלִיק, הָאִישׁ, הַזֵּכֶר, נִפְלֵאתָ, נִפְלֵאתָ כְּאָז
כֵּן עַתָּה. לֹא רְאִיתִיךָ, חוֹטֵב עֵצִים זוֹרֵחַ,
אַךְ פָּנֶיךָ רַבּוֹת יְלַוּוּנִי, עִם מִשְׂחַק הַכְּאֵב וְהַצְּחוֹק,
אָב חַנּוּן־מֵרָחוֹק, צַעַרְךָ הַצּוֹרֵב כִּבָּה צַעַר.

הַלַּיְלָה הַזֶּה אֶתְיַחֵד עִם צְלָלֶיךָ, אִישׁ אוֹר:
בְּפָנֶיךָ רֶשֶׁת קְמָטִים, כְּמַחֲנֵה עוֹפוֹת נִצִּים,
וְיָגוֹן עָכוּר נִגָּר בַּחֲרִיצִים.
פָּנֶיךָ — קַעֲקַע יְצָרִים פְּרוּעִים
נִפְגְּשׁוּ כְּחַשְׁרוֹת סוּפָה וְהִבְרִיקוּ —
אֶרְאֲךָ נֶאְפָּד עָבֵי־צְחוֹק,
עֵינֶיךָ — קַרְטֶרִים שֶׁל צְחוֹק
(לֹא יָדַעְתִּי כִּי טוּב כֹּה רַב
יָכִילוּ פְּנֵי אִישׁ אֶחָד).

בְּחִיּוּךְ נָבוֹךְ נִצַּבְתָּ בְּכִבְשַׁן אַרְצֵנוּ,
שֶׁמֶשׁ קַנָּאוּת עַתִּיקָה נִתֶּכֶת, שׂוֹרֶפֶת אוֹתְךָ,
נָגְהָהּ הַקָּדוֹשׁ בְּעֵינֶיךָ קְפוּאוֹת, נָגְהָהּ בָּלַע אוֹר פָּנֶיךָ,
הַשֶּׁמֶשׁ לִבְּנָה חוֹתֶמֶת־אֵשׁ סְבִיב פִּיךָ הַנִּפְעָם.

אִישׁ מְעֻנֶּה! פִּיךָ דַּק וְרָגִישׁ כְּפֶצַע,
מִזָּוִיּוֹת עֵינֶיךָ מִתְפַּתְּלִים קְמָטִים
כִּשְׁבִילֵי־צַעַר כֵּהִים מֵאֳנִיַּת־הַזְּמַן
תּוּגָה שְׁקוּפָה נוֹבַעַת בְּעֵינֶיךָ
אֲשֶׁר סָפְגוּ אֶת כְּאֵב עַנְוֵי הָעוֹלָם,
וְיָדֶיךָ - יְדֵי הַחוֹטֵב, עֲיֵפוֹת וְנֶאֱמָנוֹת,
יָדַיִם כְּבֵדוֹת שֶׁשָּׁתְלוּ בְּעֶדְנָה אֶת שְׁתִילֵי הָאָבִיב הַכְּחֻלִּים.

רכשו עכשיו את הספר בהנחה
באתר ההוצאה: נח שטרן - כל השירים

© כל הזכויות שמורות להוצאה לאור

נח שטרן - כל השירים - סיגל נאור פרלמן - לברוח מהחיות המכוערות