|
|
» טקסט » ספרות לא בדיונית » ספרים חדשים ביולי 2019 חזור
השבוי ואשת השבוי
מאת: נורית ורמי הרפז
|
ב-30 ביוני אלף תשע מאות ושבעים, שניות ספורות אחרי שפגע טיל במטוסו, מצא את עצמו הטייס רמי הרפז, תלוי בין שמים לארץ, אלא שהארץ היתה מצרים. בהרף עין נהפך הרפז מטייס פנטום – חוד החנית דאז של חיל האוויר - לשבוי בכלא המצרי שבו הוחזק שלוש שנים וחצי.
שעות ספורות אחר-כך קיבלו רעייתו נורית ושני ילדיו הקטנים את הבשורה המרה. נורית היתה אז בחודשי הריונה האחרונים, היריון שלמרבה ההפתעה הסתיים בלידת תאומות.
במהלך שנות השבי – משני צדי מדבר סיני – עברו על בני הזוג תהפוכות רבות, שמחות לצד אסונות, וסיפור חייהם – יחד ובנפרד - יכול לאכלס בקלות סדרת טלוויזיה.
השבוי ואשת השבוי כתוב כרומן מכתבים שמשובצים בו קטעי יומן ותמונות. אלה וגם אלה חושפים את ההתמודדויות הפיזיות והנפשיות של בני הזוג, ומציגים תובנות עמוקות הנוגעות למשברים שמזמנים החיים ולפתרונם.
|
|
|
אף כי השבוי ואשת השבוי הוא סיפור אמתי, המסופר על ידי הנפשות הפועלות, הרי הוא כתוב כפרוזה לכל דבר, רומן מכתבים מרתק וקולח שאין בו רגע של מנוחה.
רמי הרפז נפטר בינואר 2019 כשבוע לפני הגיעו לגבורות,
עם סיום כתיבת ספר זה.
הרפז נולד בהרצליה וגדל בקיבוץ משמר העמק ובקיבוץ הזורע. בנעוריו היה חבר בקלוב התעופה לישראל ובגדנ"ע אוויר. הרפז התגייס לצה"ל ב-1956 וסיים קורס טיס (מס' 25) באוגוסט 1958 במגמת קרב. בקורס האימון המתקדם טס על מטוסי אוראגן ולאחר מכן שירת כטייס קרב בטייסת מיסטרים ובטייסת סופר מיסטרים. הוא הדריך בבית הספר לטיסה ובקורס אימון מתקדם, שירת בטייסת העקרב והשתחרר מהשירות הסדיר ב-1961. עבד בקיבוץ הזורע ועשה שנת שירות בקיבוץ זיקים. במלחמת ששת הימים שירת כסמ"ט א' בטייסת 107, טייסת מטוסי אוראגן, ושימש מוביל בכיר של מבני תקיפה. הוא השתתף ב-24 גיחות מבצעיות בתקופת המלחמה, המספר הגבוה ביותר מבין טייסי הקרב בחיל האוויר.
לאחר המלחמה התגייס מחדש לשירות קבע. הוא עבר הסבה למטוסי מיראז' 3 ושירת בטייסת 117. בהמשך היה חבר בצוות הקליטה של מטוסי הסקייהוק ושירת בטייסת 109. הוא היה חבר במשלחת הראשונה של חיל האוויר שיצאה לארצות הברית לקלוט את מטוסי הF-4 פנטום בחיל האוויר. במלחמת ההתשה השתתף בגיחות מבצעיות רבות, תחילה בטייסת 109, טייסת סקייהוק בה שובץ עד הגעת הפנטומים שנרכשו, ולקח חלק בפשיטה על האי גרין ובמבצע רביב.
לאחר הגעת הפנטומים שירת בטייסת 69 כקצין מערכות, השתתף בהפצצות סוללת נ"מ בשדה התעופה פאיד, הפצצת סוללת נ"מ בג'איפה, מטס הרתעה מעל דמשק בינואר 1970, מבצעי פריחה, תקיפת נמל ראס בנאס ומשחתת שעגנה בו, במבצעי שיער ובגיחות נוספות. במהלך מבצע שיער 7 ב-30 ביוני 1970 נפגע מטוסו מטיל נ"מ והוא נאלץ לנטוש את המטוס יחד עם הנווט, אייל אחיקר, מעל שטח מצרים.
במהלך תקופתו בשבי עבר חקירות ועינויים קשים, הוא הפך למנהיג השבויים הישראליים שהיו אסורים בכלא עבסיה שבקהיר באותה תקופה: אנשי צוות האוויר מנחם עיני, יצחק פיר, אבינועם קלדס, עמוס לויטוב ועמוס זמיר; קצין המילואים דן אבידן; הצנחן דוד לוי; ושני אנשי השק"ם שנשבו ליד תעלת סואץ, מוטי כהן ומוטי בבלר.
הרפז וחבריו הטייסים תרגמו לעברית את הספר "ההוביט" במה שנודע כתרגום הטייסים. הוא השתחרר מהשבי בנובמבר 1973, לאחר מלחמת יום הכיפורים. במהלך תקופת שביו נולדו לו תאומות.
השבוי ואשת השבוי מאת נורית ורמי הרפז
בהוצאת מטר,
עריכה: גיל סדן, אילנה ברנשטיין,
232 עמודים.
לרכישת הספר בהנחה באתר ההוצאה: השבוי ואשת השבוי מאת נורית ורמי הרפז
השבוי ואשת השבוי - נורית ורמי הרפז
|
|
|