| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

דמיינו לעצמכם שנה בלי חגים: בלי צפיפות בקניונים, בלי מסיבות משרד דביקות, בלי עוגת-הפירות הנצחית, בלי מתנות שלא רציתם. על כל אלה בדיוק חשבו לותר ונורה קראנק כאשר החליטו שהפעם, רק הפעם, הם ידלגו לגמרי על חג המולד.

ביתם יהיה הבית היחיד נטול קישוטים ברחוב המלוק; הם לא יארחו את החבורה הרגילה שהם מארחים בערב החג מדי שנה; הם אפילו לא מתכוונים לארגן לעצמם עץ חג-המולד. הם לא יזדקקו לו, משום שב- 25 בדצמבר הם יצאו לשיט באיים הקאריביים.

» עוד על  מדלגים על החג

ולדימיר קמינר חושב שקומוניזם זה הרבה יותר מצחיק ממה שאתם חושבים. מנקודת ראותו של ולדימיר קמינר, שנות השבעים והשמונים בברית המועצות היו עליזות מאין כמותן. אמנם המשטר עדיין תבע לעצמו את הזכות על סדר יומו של האזרח הקטן, אך בידיו של קמינר כל ניסיון התערבות כזה הפך הזדמנות להרפתקה משעשעת.

» עוד על  מוסיקה צבאית

וודהאוס הוא הסופר הקומי הגדול ביותר בכל הזמנים, אמר עליו דגלאס אדאמס, וג'ון לה קארה כתב: "שום ספרייה, צנועה ככל שתהיה, אינה שלמה בלי עותק בלוי מרוב קריאה של 'טוב ויפה, ג'יבס', ספר הכולל את הסצינה האלמותית שבה גאסי פינק-נוטל מעניק פרסים לתלמידי בית-הספר במארקט סנודסברי... רק כדי להזכיר לעצמכם איזה כיף זה לקרוא."

» עוד על  טוב ויפה, ג'יבס

"בבית-הספר הריאלי בלינץ למדתי להכיר יהודי צעיר אחד," כותב היטלר ב'מיין קאמפף'. הצעיר היהודי הזה, אולי הראשון שעורר את האנטישמיות המטורפת של המחבר, היה ככל הנראה לודוויג ויטגנשטיין, בנו של האיש העשיר ביותר באוסטריה, קתולי ממוצא יהודי, הומוסקסואל, ומאוחר יותר הפילוסוף החשוב ביותר במאה העשרים.

» עוד על  נבוכותיו של החניך ויטגנשטיין

מורה להיסטוריה בבית-ספר תיכון, בן 38, שואל סרט וידיאו, שהמליץ עליו חבר לעבודה: לא איזו יצירת-מופת קולנועית, אלא רק בידור של שעה-וחצי, שיוכל להסיח את דעתו מן הדכדוך שלו (הוא גרוש, ואינו רוצה להיזכר למה התגרש, ואת הקשר עם החברה הנוכחית שלו הוא רוצה לנתק ואינו מצליח).

» עוד על  האדם המשוכפל

בגיל 77, לקראת סוף ימיו, מחליט הכומר ג'ון איימס מהעיירה גלעד, איווה, להעניק מתנת אהבה לבנו הפעוט ולאשתו הצעירה - תיעוד של עולמו הפנימי ושל תולדות משפחתו. איימס הוא נכדו של מטיף שישו נגלה אליו בחיזיון, כבול בשלשלאות.

» עוד על  גלעד