| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

קשה לדמיין כיצד היו נראים מדעי הרוח והחברה במאה ה-20 ללא הספר קורס בבלשנות כללית שראה אור לראשונה בשנת 1916 – ספרו רב ההשפעה של פרדינן דה סוסיר (1857-1913), שחולל מהפכה לא רק בבלשנות המודרנית אלא גם הניח את יסודות הסטרוקטורליזם ואפשר לדור שלם של חוקרים – כגון לוי-שטראוס, יאקובסון, לאקאן ובארת – לחשוב איתו, דרכו ונגדו, גם כשניצבו בעמדה פוסט-סטרוקטורליסטית.

» עוד על  קורס בבלשנות כללית

מאמריו של וורף, הפונים לקהל מקצועי ולא-מקצועי כאחד, מציעים ניתוח מעמיק של השפה האנושית, ומשתרעים על פני קשת רחבה של נושאים - מן ההיירוגליפים של האצטקים ושל המאיה ועד לקשרים שבין חושים למטאפורות, מתמונת הזמן והמרחב של בני ההופי ועד לאופן שבו זיקות לשוניות מסוימות עלולות להביא לאסון. משתקפת בהם אמונתו העזה של וורף כי בפתרון החידות הקדמוניות הללו, בחקירתן של שפות ותרבויות אחרות, טמונה היכולת לגלות ולפתח אפיקים חדשים לחשיבה האנושית.

» עוד על  שפה, מחשבה, מציאות

מדוע גברים מוכנים לסכן את שמם, את מעמדם ואפילו את חייהם למען מין מזדמן? מדוע אנחנו חשים דחף בלתי נשלט "לגנוב את הרמזור"? מדוע אנחנו מגיבים בעוצמה כזאת לריחות מסוימים? מדוע אנחנו משתכרים מניצחון ומדוע האהבה נוטה להסתיים אחרי שמונה-עשר חודשים? במלים אחרות, מדוע אנחנו נשלטים על ידי האינסטינקט ולא על ידי התבונה?

» עוד על  האינסטינקט האנושי

את התפתחות המדע אפשר לנתח בשתי רמות – רמת העובדות הגלויות ורמת התהליכים הסמויים. ההיסטוריה של המדע עוסקת בַּגלוי: העובדות הן נקודת המוצא לבירור מקורם והתפתחותם של תגליות, המצאות ורעיונות, הנסיבות שבהן התפתחו והשפעות הסביבה החברתית והתרבותית.

לעומתה הפסיכואנליזה של המדע, הנמצאת עדיין בחיתוליה כתחום דעת, עוסקת באותן סוגיות מתוך חקר הסמוי, המודחק, המוסווה; היא מבקשת אחר המניעים הלא מודעים העומדים ביסודה של התפתחות המדע.

» עוד על  הלא מודע במדע ובפסיכואנליזה