| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

אבי כהן, המכונה "רומנו", הוא שוטר שנתפס בקלקלתו. אחרי שהורשע בפרשת שחיתות משטרתית, הוא הודח מהמשטרה, וניצל מישיבה בכלא רק הודות להסכמתו להעיד נגד חבריו השוטרים. הוא מסתתר, נואש ובודד, בהיאחזות בלתי חוקית בשומרון, כשהוא נרדף על ידי השוטרים שנגדם העיד, גרושתו הדורשת תשלום מזונות, ואנשי העולם התחתון, להם הוא חייב כספים. כאשר ידיד מהעבר, המיליונר המסתורי אשר קנטור, שוכר את שירותיו כדי לאתר רואת-חשבון, שנעלמה עם עשרה מיליון דולר שלו, אין לרומנו ברירה אלא להסכים.

» עוד על  השלישית בשורה השנייה

לא כל נערה מגיבה על הזיוף, האלימות, השקרים וההסתרה החונקים אותה בבית ההורים בבריחה. אבל מוריה הקרויה גם הימאליה, ילדה טובה מכפר סבא, מנסה לחפש את חלום החופש שלה בחוף הים של תל אביב, ברחובות המיוזעים, בין נידחי החברה וחסרי הבית. עד מהרה מאתרים שליחי הממסד למיניהם - הורים, משטרה, פסיכולוגים - את הנמלטת ומנסים לדחוס אותה חזרה לתוך מסגרות התיקון המקובלות.

תיאורי מציאות אירוניים, כמעט אכזריים, נשזרים בקטעי פיוט צובטי לב ומספרים על מסעה העיקש של הימאליה, שמתבהר מרגע לרגע כמסע למען האהבה בחייה.

» עוד על  הימאליה בשר ודם

נער מקיץ משנתו לילה אחד ומתברר לו שניחן בכישרון איום - בכוחו להחזיר חלומות לבעליהם. עשור לאחר מכן מתרגשת סערה קשה על תל אביב ומשבשת את סדרי החיים בה. מדי בוקר השמש מאחרת לעלות יותר ויותר. בתל אביב זו מתגורר מחזיר החלומות, עתה בשנות העשרים המאוחרות לחייו. בלילות הוא מנהל סיפור אהבה מורכב המאלץ אותו להתמודד עם הכישרון שהדחיק מאז שנות נערותו: מדי לילה הוא משיב לאהובתו חלומות שאבדו במרתפי התודעה.

» עוד על  מחזיר החלומות

"לצום או לא לצום? זו לכאורה הייתה השאלה שיוני שאל את עצמו בכל יום כיפור, אחרי שעבר את גיל 15 והצום חדל להיות אתגר. בכל אחת מהפעמים, למעט פעם אחת כשהרגיש אשם במיוחד- התשובה הייתה זהה. הוא היה עצלן מדי ורעב מדי והיה לו גם תירוץ אידיאולוגי- זה מגוחך שיום אחד בלי אוכל אמור לתת לו הרגשה שהוא בן אדם טוב יותר, הרי זה ממש כמו אותם קתולים שהולכים להתוודות אצל הכומר ומיד לאחר מכן חטאיהם היו כלא היו.

» עוד על  היתוש הכתום רוצה שתתחתן

כרת - מיתה בידי שמים כעונש מאלוהים; מות אדם קודם זמנו.

זאת הייתה הלוויה יוצאת מן הכלל. כולם אמרו. אמא שלו, אמא שלה, אחותה, הבנות, הנכדים, האחים שלו, העשירון העליון של קהילת הרופאים, המתנחלים, החרדים מבני-ברק וירושלים, החברים שלה מתל-אביב וכל ערוצי התקשורת הנחשבים, כולם היו שם, מקצות הארץ באו. ורק האלמנה לא בכתה

» עוד על  כרת

"השנה היתה אלפיים ומשהו, אך העניינים לא היו עתידניים במיוחד."

זאת היתה אמורה להיות עוד נסיעת עבודה שגרתית, וכל מה שאוֹדִי רצה הוא שתסתיים בזמן, כדי שיוכל לחזור ביום חמישי הביתה, לארץ, ולראות את המשחק בטלויזיה. אבל זה היה לפני שהסתבר לו שקו-טנ-גנט הוא אי טרופי זעיר ומשולש באוקיינוס ההודי וששכחו לתת לו חיסון נגד קדחת. זה היה לפני שהכריחו אותו להסתפר, ולא אמרו לו למה. זה היה לפני שפגש את בתו של מלך האי, בעלת העיניים הכחולות והמלוכסנות, וגילה שהוא יכול לרצות גם דברים אחרים.

» עוד על  שלושה דברים לאי בודד