| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

"בדיוק כשהשעון הראה אחת-עשרה בליל אפריל צונן, נפלה אשה בשם ג'ואי פרון מסיפונה המהודר של ספינת הטיולים היוקרתית... הצניחה למחשכי האוקיינוס האטלנטי כה הדהימה את ג'ואי, שהיא אפילו לא נתקפה בפאניקה. התחתנתי עם בן זונה, היא חשבה וראשה פילח את הגלים כמו סכין".

קרל היאסן לא מותיר לקורא ברירות רבות מדי. יחד עם ג'ואי פרון, גיבורת הספר, הוא מושלך כבר בפרק הראשון למימיו הקרים של האטלנטי. על סיפון האוניה נותר צ'אז, בעלה של הנרצחת, שרק השד יודע מה הוביל אותו להעיף את אשתו היפה, הצעירה והמיליונרית אל המים. סנט אחד הוא לא יראה מהצוואה שלה. וגם סקס פראי לא יהיה לו יותר.
אז מה כן?

» עוד על  שחייה בעירום

סִיָּא-סַאר ("שחורת ראש") הוא הכינוי בפי הטליבאן לאישה צעירה, שבצאתה מהבית חייבת לעטות בּוּרקָה שתכסה אותה מכף רגל ועד ראש, פן תסחרר את ראשי הגברים.

שירין-גוֹל, ילדה נבונה ועצמאית, גדלה אל תוך מלחמת אפגניסטן, אל מציאות של הפצצות סובייטיות, של אבות לוחמי מוג\'אהידין ושל אחים שאהידים, של אחיות המפתות חיילים רוסים אל מותם, של טליבּאן המשתלטים אט אט ובאלימות על מוסרות השלטון ומשליטים דיכוי בכול, על גברים, על ילדים, ובעיקר על נשים.

» עוד על  סיא-סאר

את הכרך החמישי בסדרת התרגומים מיצירתו של ז'ורז' סימנון חותם "הכלב הצהוב", אחד מספרי המתח הראשונים שגיבורם הוא הבלש הנודע מֶגְרֶה.

סיפור עוצר נשימה, כתוב בפיכחון ובחיוך סלחני. תרגם מצרפתית יהושע קנז.

» עוד על  הסוד המשותף

"ההגנה של לוז'ין", הרומן השלישי של ולדימיר נבוקוב, פורש את סיפור חייו של שחמטאי מבריק, שמשחק השחמט נהפך לו לאובססיה קטלנית.

מה שהתחיל כשעשוע המביא נחמה ללוז'ין בילדותו העגמומית, ואחר-כך פרסום ותהילה בנעוריו, משתרר בבגרותו עליו ועל חייו עד כדי אובדן שליטה.

» עוד על  ההגנה של לוז`ין

ז'וזה סאראמאגו, חתן פרס נובל לספרות, חוזר כאן ל"על העיוורון" הבלתי-נשכח שלו ברומאן המשך, שהוא גם ניגוד. העלילה של "על הפיקחון" נפתחת ארבע שנים לאחר שבלי שום הסבר נעלם כלעומת-שבא העיוורון הלבן שתקף את כל האזרחים, פרט לאשתו של רופא-העיניים, היחידה שנותרה פקוחת-עיניים.

אשתו של רופא-העיניים תופיע גם בספר זה, בתוך כל השישה, בני-חבורתהּ במחצית הספר היא מפציעה והופכת להיות אחת משתי הדמויות המרכזיות, במלוא אנושיותה הסוחפת.

» עוד על  על הפיקחון

בכל מעבר דירה כיוון אבא שלי את מיטתו מחדש, שרגליו יהיו אל הווזוב. זה היה כיוון השינה שלו". וכמי שנולד למרגלות הווזוב, דה- לוקה "עשוי מהר געש".

'היפוכו של אחד': בניגוד למתמטיקה, שניים בספר הזה אינם הכפלה של אחד. הם ניגודו, היפוכו של אחד ושל בדידותו- הם דבר שונה לגמרי ממצבו של אחר. זהו ספר אוטוביוגרפי, שבו מי שאילף את עצמו להיות אחד בודד, להיות זר ולא-שייך ולגונן בקנאות על המסגרת הפרטית שלו, חווה שורת אירועים של שניים, של "יחד", אף כי יחד מרוסק, מגומגם , ארעי.

» עוד על  היפוכו של אחד