| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

במשך כשלושים שנה ליווה יורם ברונובסקי את חיי התרבות בישראל. כתיבתו היתה פולמוסית, ובחמש השנים שחלפו מאז מותו (9.4.2001) רבו המתגעגעים לרוחב דעתו, לאנינותו ולניסוחיו. גישתו היא גישת מאהב-מבקר המבקש להציג את הספרות העברית החדשה על כל רוחבה ועומקה ההיסטורי. בכתיבתו מתייחס ברונובסקי למגוון הרחב של דמויות - הן לדמויות הגדולות והן לדמויות-שוליים.

» עוד על  ביקורת תהיה

השבועון העולם הזה בעריכתו של אורי אבנרי היה במשך ארבעים שנים קול אחר בזירה הציבורית של מדינת ישראל. הוא ערער על אמיתות מוצקות וחשף, בלי מורא ובלי משוא פנים, פנים אפלות באוטופיה הציונית בהתממשותה.

ניצה אראל בוחנת את ייחודו של 'העולם הזה' ואת האופן בו שיקף ואף זירז התפתחות של תהליכים שעיצבו את פניה של החברה הישראלית. זאת באמצעות ניתוח טקסטואלי של הדברים שהתפרסמו בו בשנים 1950-1965, ובדיקת מערכת היחסים בין השבועון ועורכו לבין כוחות שונים בשדה הפוליטי והעיתונאי.

» עוד על  בלי מורא בלי משוא פנים

גבריות, כמו נשיות, היא דימוי או אידאל שהכול מכירים אך איש אינו יכול להגדירה במדויק. האם גבר הוא החייל הממושמע, המיומן בשליטה עצמית ופועל בקור רוח תחת אש הקרב, או גבר הוא מי שלא מקבל הוראות מאף אחד?

האם הלוחם נושא הנשק היודע להרוג ומוכן להיהרג למען המדינה מגלם את הגבריות, או זה המפרנס את משפחתו? האם רק זכרים יכולים להיות גברים?

» עוד על  גבריות ונשיות בצבא הישראלי

הרכבם של פתגמי יידיש התגבש במשך מאות שנים. מקורותיהם הם התנ"ך, התלמוד, הפולקלור של עמי מזרח אירופה וגרמניה. אבל יש גם פתגמים שנוצרו בקרב דוברי יידיש עצמם. אלה הם המעניינים ביותר, משום שהם משקפים את ניסיון החיים ואת הפילוסופיה העממית של היהודים האשכנזים.

לפתגמים שבקובץ צורפו מקבילותיהם בעברית, אנגלית ורוסית וכן תרגום מילולי של פתגמי יידיש לשפות אלה. במילון כלולות גם רשימות אלפביתיות של המקבילות, וכך הקובץ הופך לדו-סטרי: יידיש-עברית, אנגלית ורוסית, ובכיוון ההפוך: עברית-יידיש, אנגלית-יידיש, רוסית-יידיש. במילון ישנם גם מפתחות מועילים נוספים.

» עוד על  על קצה הלשון

בספר על מדרונות הר-הגעש מתאר עמוס עוז בשלוש מסות את התפתחות היחסים המורכבים, הטעונים ורבי-השכבות שבין שתי המדינות. במקביל לשינוי שהתרחש ביחסים בין מדינת ישראל לגרמניה מתאר עוז גם את השינוי ביחסו לגרמניה ולתרבותה.

מימיו כילד פטריוטי שרחש לה שנאה תהומית ועד להתיידדות עם אנשי הרוח הגרמנים והזכייה בפרס גתה לספרות בפרנקפורט.

» עוד על  על מדרונות הר הגעש

בספר שמחה גדולה הלילה – מחקר חלוצי של המוסדות המוזיקליים של המהגרים מארצות האיסלם בשנים הראשונות של מדינת ישראל – משרטטת ענבל פרלסון את המנגנונים התרבותיים האחראים לעיקור הזהות היהודית-ערבית ממרכיביה והכלאתה אל תוך מערך זהויות היברידי ומטושטש המכונה "מזרחיות".

היא מסבירה כיצד פועלים מנגנוני האוריינטליזציה, המנגנונים המנכסים את הערביות אל תוך המזרחיות. אולם למרות שלילתה אין הערביות מסולקת לגמרי, אלא מוכלת אל תוך ה"ישראליות".

» עוד על  שמחה גדולה הלילה