| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

מאירה קינן- מנסור על ספרה: השיר הוא תמיד תנועת סירוב. התקוממות כנגד הזמן המנשל. משחק מכור מראש, מאבק-אבסורד, שבו אנו בתפקיד הקומי- טראגי של מנשלי השכחה משכוחיה.

ברקע כתיבתו של הספר הזה (מהלך שלוש שנים מפרסום הספר הראשון שלי "בחומר הגמיש של המסטיק") מבשילה ומבכירה פרידה (חלקית) מקול- הנערה שהייתי. מתבגרים, זכרים בעיקר, מכירים את המבוכה הכרוכה בהתחלפות הקול.

» עוד על  אלגיה לנחש

בספר "בואו ימים מפויסים" מצוי מבחר מייצג משנים רבות של יצירה. דליה יאירי בחרה שלא לחשוף את יצירותיה כל עת שעמדה בחזית האקטואליה.

הספר משלב שירה אישית מאוד - אהבה, שכול, חיפוש, עם התייחסויות לאירועים, לנופים ולמציאות העכשווית. מרבית השירים מתפרסמים כאן לראשונה.

» עוד על  בואו ימים מפויסים

הספר אל החוף המקוּוֶה: הים בתרבות העברית ובספרות העברית המודרנית הוא נדבך חשוב בניתוח הביקורתי של הציונות.

חנן חבר מבקש בספר זה להפוך את הפרספקטיבה המקובלת בחקר התרבות הלאומית: במקום העיסוק המקובל בטריטוריה היבשתית הוא בוחן אותה מנקודת המבט של הים. דווקא כך, טוען חבר, אפשר לפתח ניתוח אלטרנטיבי של התרבות הלאומית ולזהות בה אי-התאמות ושברים הכרוכים בדמיון הקהילה הלאומית.

» עוד על  אל החוף המקווה