| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא קיימים מזרחים צעירים בישראל. כולנו ישראלים. בעוד שאת המהגרים ובניהם מציינים כיוצאי אסיה-אפריקה, הדור הצעיר אוּחד במכבש כור ההיתוך. "לא עברתם את זה?" שואלים ומתכוונים למזרחיות, "ומהי בכלל המזרחיות הזאת?"

שאלה טובה. מלים רבות נכתבו בשנים האחרונות על-ידי מזרחים בני דור ראשון ושני. באנתולוגיה זו ניתן לראשונה קול לדור השלישי, שמרביתו גדל בפריפריה בשנות השבעים והשמונים.

» עוד על  תהודות זהות

אתגר המיגדר, נשים בעליות הראשונות, חושף את חייהן של נשים בארץ ישראל בשלהי המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים ואת חלקן בבניין הארץ.

ההגעה לארץ היתה לא רק מהפכה גיאוגרפית, כלכלית וחברתית, אלא גם ראשיתה של מהפכה מיגדרית. ליד "העברי החדש" צמחה דמות חדשה ומורכבת: "העברייה החדשה".

» עוד על  אתגר המיגדר

שלמה בכר על ספרו: השם שנבחר למקאמות מבטא השקפה, שרעיונות ואירועים המצויים במקרא נוגעים בנושאים, הנמצאים תדיר על סדר היום הציבורי, והמקרא אינו רק יצירה עתיקה שהייתה טובה לזמנה.

המקאמות הן ביטוי לתגובת שרשרת של רשמי גומלין, בין פרשיות מקראיות לפרשיות עכשוויות. הן מבטאות קול בדיון הציבורי על מעמדו, תפקידו וערכו של המקרא בדור שתוהה מהו שמצדיק את העיון בו.

» עוד על  תמיד עכשווי

כיצד ניתן להסביר את המהפך שהתחולל בחברה הישראלית – בין ימי האופוריה והפתיחות לשלום של הסכמי אוסלו לקבורתו הפומבית ימים ספורים לאחר פרוץ האלימות באוקטובר 2000?

הספר שלום מדומיין, שיח מלחמה הוא ניסיון ראשון מסוגו להתחקות בצורה מקיפה ושיטתית אחר התהליכים שהובילו לאובדן התקווה. ספרו של לב גרינברג מסביר בצורה בהירה כיצד נוצרה הנכונות המחודשת (בתיווך הפוליטיזציה של צה"ל) להקרבה ולתמיכה בעימות אלים ומתמשך – עד הניצחון.

» עוד על  שלום מדומיין, שיח מלחמה

הציונות נולדה כתנועה שחיפשה בית לאומי עבור עם רדוף וחסר בית, אך הגשמתו של הרעיון הציוני עלתה בשלילת זכויותיהם של הערבים בפלשתינה.

המחלוקת סביב הציונות הנה טעונה ונפיצה, עד כדי היעדר תנאים לקיומו של דיון ציבורי שקול: כך טוענת ההוגה הבריטית החשובה ג'קלין רוז, אשר רותמת בספר רב-השפעה זה את כישוריה הפוליטיים והפסיכואנליטיים לבחינה חסרת תקדים של הציונות – אחת האידאולוגיות החזקות והמשפיעות ביותר בעידן המודרני.

» עוד על  השאלה של ציון

ב-1972 הוזמן דוד בן גוריון לפגישה עם הסטודנטים באוניברסיטת באר שבע, העתידה להיקרא על שמו. באותם ימים נחשפה סדרה של מעשי שחיתות בצמרת הממשל, ואחד הסטודנטים פסק בפגישה שהחברה הישראלית מתפוררת.

בן גוריון בן השמונים ושש הגיב בתקיפות ואמר שהחברה הישראלית איננה יכולה להתפורר משום שהיא טרם קמה. מן העם היהודי הישן נולדת כאן חברה חדשה, אמר; בניית חברה היא תהליך הדורש זמן. כמה זמן? שאל מישהו מן הסטודנטים. עוד דור, העריך בן גוריון. חלפו מאז ימי דור ויותר. האם החברה הישראלית כבר קיימת?"

» עוד על  עיצוב הישראליות