| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

זהו סיפורם המסעיר וההרואי של מיליוני גברים – ונשים – חיילי הצבא האדום שהוטלו את שדות הקרב והביסו את צבאותיו של היטלר.

לא סיפורי הקרבות אלא חייהם היום-יומיים של החיילים הפשוטים במערכה, נשותיהם ומשפחותיהם בעורף והמכונה האדירה שהפעילה אותם, הם שעמדו במוקד עניינה של המחברת. הספר בוחן בפרוטרוט את הווי החיים בשדות הקרב על האלימות, הגבורה הנואשת והמחיר הנורא שהיא גבתה.

» עוד על  המלחמה של איוואן

הפילוסופיה פרדוקסלית: היא בכל מקום ובשום מקום. כל אחד מאתנו מתמודד במרוצת חייו עם סוגיות פילוסופיות. סוגיות אלה הן בנות הלוויה הנאמנות שלנו, הנחבאות אל הכלים בשגרת היומיום ומתגנבות אלינו בשקט כשאנו שוכבים במיטה, חושבים על משמעות האתמול ומהרהרים במחר.

מעריסה עד ערש דווי אין אנו חדלים לרגע לחשוב ולדבר על סוגיות פילוסופיות. אמנם לא ברור עד כמה בני האדם נבונים, אבל דבר אחד שאינו נתון לוויכוח הוא שאנחנו פילוסופים בלתי נלאים: מוטב היה לקרוא למין שלנו "האדם הפילוסופי".

» עוד על  מה סוקרטס היה אומר

אירועי 11 בספטמבר 2001 חשפו ברגע טראומטי אחד את הקשר המודחק שבין "הדמוקרטיה הליברלית" לבין "מצב החירום". בתגובה לאיום הטרור נכנסו ארצות המערב לעידן חדש של אקטיביזם ביטחוני שהופנה פנימה אל תוך חברותיהם, ואקטיביזם צבאי שהיה אמור להשליט סדר דמוקרטי במדינות אסלאמיות.

בנסיבות אלה הפך מצב החירום לפרדיגמת עבודה מתמשכת של ממשלים מערביים. ואולם, הגל העכשווי של מצבי חירום יצר כללים חדשים-ישנים שמציבים אתגר לפתחו של תחום לימודי התרבות בדבר משמעותו המשפטית, הפוליטית, הפילוסופית והתיאולוגית של מצב החירום.

» עוד על  לפנים משורת הדין: החריג ומצב החירום

כבוד המלכים הוא האפוס הלאומי של אתיופיה. אגדת שלמה המלך ומלכת שבא, העומדת במרכזו, היא הרחבה ופיתוח של הסיפור המקראי (מלכים א י). מלכת שבא, היא מלכת אתיופיה, שומעת על חוכמתו של שלמה המלך ועולה לירושלים לראותו.

בביקורה היא מקבלת על עצמה את דת אלוהי ישראל. המלך מפתה אותה, ובשובה לארצה היא יולדת בן. בבגרותו, בן המלך נוסע אל שלמה אביו וחוזר לאתיופיה ובאמתחתו ארון הברית שנחטף מבית המקדש. לצד הסיפור המרכזי הזה, שזורים באפוס קטעי פרשנות ושלל אגדות על דמויות מן המקרא.

» עוד על  כבוד המלכים

ספר זה הוא תוצאה של מפגש שנוצר בין שני מסלולים שונים אשר בהם נעה המחברת במשך שנים ארוכות. המסלול האחד התמקד בחקר הנפש והסיבתיות הנפשית על פי הפסיכואנליזה; המסלול השני הוביל לחיפוש רוחני אחר אמת טרנסצנדנטית, אמת הנוגעת לסיבה ולתכלית של היותנו בעולם.

המפגש התרחש, בין השאר, כפועל יוצא מאי-נחת ומאכזבה מהאפקטים של הפסיכואנליזה לאורך זמן, בעיקר בכל מה שנוגע להתעלות מעבר לנרקיסיזם הפתולוגי של מטפלים ומטופלים כאחד. אין הכוונה לומר שהאמיתות של הפסיכואנליזה באשר לנפש מוטעות, אלא שהן מוגבלות אם לא מתבוננים בהן בהקשר רחב יותר ומשלבים אותן עם הממד הרוחני.

» עוד על  נושאי התודעה

האם הלאום מהווה חטיבה אתנית ומוצאם של בני הלאום הנו אחיד? כלום הלאומים נוצרו בעבר קדום ורחוק ולכן גם ימשיכו להתקיים לנצח? מה עשוי להחליף אותם בעתיד?

תשובותיו הנועזות של ארנסט רנאן (1823-1892) מוכרות לרבים. האינטלקטואל הצרפתי בן המאה ה-19, אשר החל את דרכו התיאורטית כבלשן והיסטוריון שמרני, ואפילו גזעני, הלך ונעשה ברבות השנים לאחד ההוגים המאתגרים והחדשנים ביותר בתחומי הגדרתם של הקולקטיבים המודרניים. ממרומי הקתדרה שלו בקולג' דה פרנס היוקרתי הוא תרם רבות לשינוי ברגישויות הלאומיות של הצרפתים ערב פרשת דרייפוס.

» עוד על  על לאומיות וזהות יהודית