| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

קייזרהופשטראסה 12, הוא סיפור הישרדותו המופלא של ולנטין זנגר, שחי בגלוי כגרמני כדי להסתתר כיהודי בגרמניה של מלחמת העולם השנייה, כשלא פעם החרב איימה להתהפך מעל ראשו.

זנגר פורש בפנינו ב- 40 פרגמנטים שובֵי-לב, פיסות מהווי חיי היומיום סביב בית מס' 12 בקייזרהופשטראסה שבפרנקפורט הנאצית - רחוב קצר מכובד ומטופח, שהיו בו מועדון סיף, אגודת סטודנטים, מרתפי יין, מועדון הומוסקסואלים ומספרה אחת, והתגוררו בו ציירים ושחקנים, שלוש זונות, זמרת אופרה, טרנסווסטיסט ששמו דידי, בלש ואסטרולוגית, פועל מאפייה, אלוף עולם בביליארד, מנתח יבלות, חובב מקלטי רדיו ומשפחת צוענים.

» עוד על  קייזרהופשטראסה 12

אביו של סעיד הוא איראני בעל אזרחות אמריקנית, אמו היא יהודיה אמריקנית ושניהם חולקים דבר אחד משותף: ביטחון בלתי מעורער שמהפכת הפועלים הסוציאליסטית נמצאת ממש מעבר לפינה.

הם פרודים מאז שבנם היה בן תשעה חודשים ושניהם רודפים אחר חלום החברה הסוציאליסטית המושלמת. האם, מי שחלמה להיות סופרת מוצלחת כאחיה, מוותרת על הכול, אפילו על אהבתה הבלתי מעורערת לבעלה בנפרד, לאביו של סעיד.

» עוד על  סקטבורדים בחינם

מפיקת מלחמות הוא סיפורה האמיתי של יעל לביא, אשר שימשה יותר מעשור כעורכת ומפיקת חדשות עבור רשת איי-בי-סי ניוז בארצות הברית, בתוכניות כמו ”גוד מורנינג אמריקה“ בהגשת דיאן סוייר וברגעי סיקור דרמטיים כמו נפילת התאומים בהנהגתו של פיטר ג‘נינגס.

במשך שנותיה כעיתונאית עבור אחת מרשתות החדשות המובילות בעולם, הגיעה יעל לאזורי מלחמה עוינים, והיתה שם לעתים קרובות הישראלית היחידה בשטח.

» עוד על  מפיקת מלחמות

בת 25 היתה מירה אברך בשנת 1951, ציירת אופנה בשבועון "לאשה" וחסרת ניסיון עיתונאי, כאשר פנה אליה דב יודקובסקי, עורכו בפועל של "ידיעות אחרונות", והציע, "כתבי לי טור על אישים ומנהיגים במדינה". לשאלתה, "איך עושים זאת", הוא ענה: "פשוט מאוד. כתבי כמו שאת מדברת, רק קצת פחות…"

מאותה שיחה נולד הטור החברתי הראשון, החשוב ורב-ההשפעה ביותר בישראל. במשך יותר מ-40 שנה התפרסם הטור ב"ידיעות אחרונות". כולם קראו אותו, וכל מי שרצה להיכלל ברשימת ה"מי ומי" בישראל ידע כי עליו למצוא דרך להתפרסם בו.

» עוד על  דברים שלא כתבתי