| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

הספר למה? הוא סיור מרתק בנבכי התכונה האנושית ביותר שלנו: הסקרנות הטבועה בנו מבטן ומלידה – שאיפתנו העמוקה לדעת למה.

למה ילדים סקרניים יותר ממבוגרים? האם הסקרנות היא תכונה מוּלדת, או שאנו לומדים להיות סקרנים? איזו תכלית אבולוציונית משרתת הסקרנות? מהו מקורה של הסקרנות המורבידית, הגורמת להתקהלויות סביב אתרי אסון? אילו אזורים במוח מעורבים בתהליך הסקרנות? הספר "למה?" משיב על השאלות האלה, ועל שאלות רבות אחרות, מסקרנות כולן.

»עוד על  למה? מסע בעקבות הסקרנות האנושית

חינוך לעצמאות מחשבתית, שהוא ספרו הראשון של אדורנו המתורגם במלואו לעברית, יצא לאור מיד לאחר מותו והפך במהרה לרב מכר חשוב בגרמניה.

הוא מציג את הגותו המורכבת של אדורנו באופן נגיש ובהיר דרך דיון במשמעות החינוך הפוליטי לאחר השואה. בספר זה אדורנו מפנה מבט ביקורתי אל רבדים פסיכולוגיים הכרוכים בפוליטיקה של החינוך וההוראה, מצביע על איסורי הטאבו ועל הסטריאוטיפים הפוגעים במעמד המורה, ועומד על השפעתה של תקשורת ההמונים על החינוך ועל עצם היכולת של היחיד לחשוב ולנהוג באופן נאור ואוטונומי.

»עוד על  חינוך לעצמאות מחשבתית

"כתבתי את הספר הזה מפני שהקלישאות הישנות ביותר הן עדיין הנכונות ביותר. הזמן מרפא. מהמקום הנמוך ביותר בעמק אי אפשר לראות היטב את הנוף. יש אור בקצה המנהרה, גם אם איננו מסוגלים לראות אותו... לפעמים מילים באמת משחררות."

כשהיה בן 24 קרס עולמו של מאט הייג. הוא לא הבין כיצד יצליח להמשיך לחיות. כמו אחד מכל חמישה אנשים בעולם – הוא סבל מדיכאון.

»עוד על  סיבות להישאר בחיים

כשמבטיהם של מרטין היידגר וחנה ארנדט נפגשו לראשונה באוניברסיטת מרבורג בסמסטר חורף 1924/25, מיד ניצת ביניהם רומן סודי וסוער. היידגר היה אז פרופסור לפילוסופיה בן 36, נשוי ואב לשניים;

ארנדט הייתה סטודנטית בת 18. בעקבות בעייתיות הרומן, ארנדט עזבה לאחר שנה את מרבורג לטובת היידלברג. השניים המשיכו להתכתב עד שנת 1933 הגורלית – השנה שבה ארנדט נאלצה להגר בשל יהדותה לארצות הברית, והיידגר, אשר חבר למפלגה הנאצית, הפך לרקטור האוניברסיטה.

»עוד על  מרטין היידגר-חנה ארנדט

אנרי ברגסון (1859-1941), הפילוסוף הצרפתי ממוצא יהודי, היה מהפילוסופים הנודעים והמשפיעים ביותר של זמנו.

כתביו והרצאותיו השפיעו עמוקות על הוגים צרפתים כמו סארטר, מרלו פונטי, לוינס ואחרים, ואף על וויליאם ג'יימס וה"פרגמטיזם" האמריקאי. כמו כן ניכרת השפעת ברגסון על האמנות הפלסטית (בעיקר ה"קוביזם") והספרות של תחילת המאה ה-20.

»עוד על  מאמר על הנתונים המידיים של התודעה

“מלחמת ששת הימים והציונות הדתית” דן בתמורה הדרמטית שעברה הציונות הדתית בעקבות המלחמה.

טענת הספר היא, כי המלחמה הביאה לידי הבשלה וגימור מגמה שסתרה את האתוסים והמיתוסים הבסיסיים של הציונות הדתית הקלאסית. מלחמת ששת הימים “חילצה” את הציונות הדתית מהסקטוריאליות ומהדימוי הירוד שאפיין אותה בעבר.

»עוד על  מראליזם למשיחיות