| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

חבורה של תלמידי תיכון עוקבת אחר המורָה שלהם לספרות עברית. במרתף בית הספר מופיעה כתובת על הקיר – בוגדת. ערב אחד נמצאת המורה כשהיא שרועה על גבה בגינה ציבורית, ועל גופה סימני אלימות. מנהלת בית הספר נחושה למגר את הבריונות המשתוללת, ונסחפת אל רצף האירועים בעל כורחה.

ברקע פורצת מלחמה בדרום, טילים נורים למרכז הארץ, ובתל אביב נשמעות אזעקות תכופות. כשהקרבות מסתיימים מתגלה החורבן ברצועת עזה, ובתל אביב נדמה שהכול נותר כשהיה. אבל המלחמה נמשכת ברשתות החברתיות, בריצה ברחובות, בזימה, בחשק, בצחוק משוחרר, בשיכרון הכוח, בהשפלות, בהשלטת פחד.

»עוד על  בשבח המלחמה

הסיפורים בקובץ מחר אני הולכת עוסקים בחיים מזווית הראייה של מי שעומדת לאבד אותם. נינה פינטו-אבקסיס, שספרה הקודם, סיפורים אינטימיים, זכה לביקורות חמות, הומחז והוצג בהצלחה רבה על במות רבות ברחבי הארץ, חושפת בספרה החדש, באומץ חסר פשרות, את דרכי ההתמודדות שלה עם מחלת הסרטן.

נינה לא משלה עצמה, לא יוצאת למלחמת חורמה, וגם אינה עסוקה בניסוח תובנות ומסרים הנוגעים במחלה, בחיים ובמה שנגזר מהם. כוחו של קובץ הסיפורים הזה הוא במידה רבה תוצר של היכולת המדהימה של הסופרת לגייס את כאבי המחלה ואת חרדת המוות לשירותה.

»עוד על  מחר אני הולכת

הם באים כמעט מדי יום, המנויים בבריכה עירונית, מהנהנים לשלום, מחכים יחד בתור למסלול, שוחים זה לצד זה.

עבורם החמצן נמצא מתחת למים. המפגשים האקראיים בינהם משפיעים על מהלך חייהם: המלבישה שפוגשת על שפת הבריכה את אשתו של המאהב שלה; הצעירה שצריכה לעבור ניתוח מורכב, שואבת כוח משיחת מלתחות; ומציל הלילה מתאהב באישה שמפקידה בידיו את הנייד שלה בזמן שהיא שוחה.

»עוד על  בריכה עירונית

"...האמת שמאחורי סיפורם הטרגי של דפים אלה לא תיוודע לעולם. הדפים נמצאו בשנת 2016 בעבודות הסריקה והדיגיטציה בארכיון המדינה, כשהם מוסתרים בתוך תחתית כפולה של מזוודה מלאה במסמכים, שהובאה לארץ ישראל על ידי איש הבריגדה היהודית מאירופה באמצע שנות הארבעים, ולא נפתחה במשך עשרות שנים..."

כך נפתח סיפורו המופלא של יהודי מומר, אחד ז'אק בן סימון הכהן, איש המאה הי"ח, השוכב על ערש דווי במנזר חרב בנורמנדי. במעין וידוי אחרון הוא מגולל את עלילותיו מנעוריו כבחור ישיבה בשטרסבורג, דרך תחנות רבות שלא ייאמנו, עד להשתתפותו כלוחם במצור על טבריה שבו נלחמו תושבי העיר, יהודים וערבים, בפחה הרשע של דמשק.

»עוד על  אנגארד הסייף

אמנון קרני לא הגיע לירח – הוא נשלח למעוז בתעלת סואץ. המראות שראה שם היו זרים ומוזרים, והאירועים שחווה היו קשים ולא נתפסים.

עשרות שנים לאחר מכן חשב אמנון — צלם חדשות מצליח, אך אדם בודד ותלוש - שהטראומה כבר מזמן מאחוריו. הוא האמין שהצליח להתגבר על מוראות הטירוף, האימה והפחד והמשיך בחייו.

»עוד על  ירח מעל סואץ

אי שם בעבר או בעתיד, בעולם בלי שמות ופנים, איש צעיר מחליט לשנות את גורלו. הוא מעניק לעצמו שם, ממציא לעצמו אל, מעצב לעצמו סיפור חיים, ובעקבות המעשה הזה, האישי כל–כך - ממש כמו באפקט הפרפר - פורצת מלחמה שמאיימת להחריב את העולם כולו.

ובעצם לא את כולו, כי הניצולים המעטים שחוצים את האוקיינוס מגלים שמעבר לו מסתתר עולם נוסף, אחר לחלוטין, שמקבל אותם בתדהמה.

»עוד על  ברונז