| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

הספר הזנה רעילה מתבסס על ההכרה המפתיעה – אף כי אינטואיטיבית – כי רעלנים נפשיים נישאים ומוחדרים לתוך המערכת הנפשית על־ידי אותו מזון המשמש אותנו בני האדם לגדילה ולהתפתחות. ההמשׂגה של מייקל אייגן מדויקת כל כך, עד שלאחר טלטלה קצרה מתעוררת בקורא השאלה “איך לא חשבתי על זה קודם?…”

ואולם, בעוד ההבנה כי אין רעל בלי מזון נוחה להתקבל על הדעת, הרי שההכרה הטרגית בכך שאין מזון בלי רעל מחייבת מהפך חשיבתי, התובע התבוננות בלתי שגרתית בעצם המעשה הטיפולי, כתהליך מזין, מגדל ומפתח.

»עוד על  הזנה רעילה

“הספר לקראת אוטוביוגרפיה מינורית פורש מסות העוסקות בנושאים כגון טיבה של הישות הטקסטואלית, הלשון ותשתיתה הגופנית, חסר, אובדן, מלנכוליה, אתיקה של כתיבה וקריאה ויחסי הגומלין שהיא מקיימת עם אתיקה של יחס לזולת, לאחר, לחברה.

מיכל בן־נפתלי דנה בנושאים האלה דרך ניתוח, פרשנות, קריאה צמודה – תמיד ערנית לדקויות, תמיד מפוכחת באשר לזרמי העומק הלא־מודעים שלה – ביוצרים וביוצרות, בהוגים ובהוגות המופיעים כאן, בהם ז’אק דרידה וז’וליה קריסטבה, רולאן בארת ווירג’יניה וולף, מרסל פרוסט וסמואל בקט, חנה ארנדט ומוריס בלאנשו, לאה גולדברג ויהודית הנדל.

»עוד על  לקראת אוטוביוגרפיה מינורית

"אהלן, יוסי, מדבר עדן, מה נשמע?"
"נהדר, עדן, מה אצלך?"
"לא כל כך טוב, קיבלתי 55 במבחן, אבל עיגלת לי את הציון ל - 60 ."
"אז מה הבעיה, למה אתה מתקשר?"
"אני מבקש שתשאיר לי
ציון 55 ולא תעגל אותו."
"למה?"
"כי אני רוצה ללכת למועד ב'."
"אתה יכול ללכת למועד ב' גם עם ציון 60 ."
"אבל אם יהיה לי 60 , אני לא אלך למועד ב'."
"אז אל תלך למועד ב'."
"אבל אני רוצה ללכת למועד ב'."

»עוד על  פיצות,איקאה ודילמת האיש השמן

וינה מעלה בדמיון מתיקות רבה, תרתי משמע. אפפל־שטרודל וזאכר טארט, ואלסים ואופרטות. בה בעת היא נקשרת גם לפריחתה של תרבות גבוהה ומתוחכמת, חדשנית וחסרת מנוח כמו: היצירות של מאהלר ושנברג, ציוריהם של גוסטב קלימט ואגון שילה, הארכיטקטורה של אדולף לוס, הספרות של ארתור שניצלר, ורבים אחרים, וכמובן – הפסיכואנליזה.

בשנים הקריטיות שבין סוף המאה ה־19 ומלחמת העולם הראשונה שהתאפיינו בשינויים פוליטיים, חברתיים, תרבותיים וכלכליים, התייחדה וינה כעיר בירה מגוונת של קיסרות רב־אתנית ורב־לאומית.

»עוד על  וינה 1900

בספר זה - סער וּפרץ: פרוזה ומאמרים, 1940-1931 - נאספו יצירותיו המוקדמות של נתן אלתרמן בפרוזה: החל ברשימות ששלח בהיותו סטודנט בצרפת בשנת 1931, והוא כבן עשרים ואחת, ועד המאמרים שפרסם ערב מלחמת העולם השנייה וסמוך לפריצתה, לאחר ששמו כבר הלך לפניו בקרב קהל הקוראים והכותבים.

הרשימות, כחמישים במספר, נדפסו בעיתונים ובכתבי העת הספרותיים בזמנו. מחציתן לא כונסה עד כה בְּספר וזוהי למעשה פעם ראשונה שהן שבות ורואות אור מאז שנות השלושים של המאה העשרים.

»עוד על  סער ופרץ