» טקסט  » ספרים תרגום  » ספרים חדשים בספטמבר 2005       חזור

באודולינו
מאת: אומברטו אקו
Baudolino - Umberto Eco

ההוצאה: כנרת בצפון איטליה, שבו עתידה לקום העיר אָלֶסַנדרִיה, כובש איכר קטן משעשע ואנושי בעל דמיון פורה בשם בּאוּדוֹלינוֹ, את לבו של הקיסר פרידריך בָּרבָּרוֹסה ונעשה בנו המאומץ. באודולינו ממציא מעשיות, אבל כמעט בדרך נס, כל מה שהוא מדמיין הופך להיסטוריה. באודולינו גדל, אלכסנדריה קמה, ושנים לאחר מכן יוצא פרידריך לדרך בעקבות סיפוריו של באודולינו באמתלה של מסע צלב, כדי להחזיר ל"אב יוחנן" את שריד הקודש היקר ביותר לנצרות. במהלך המסע הוא מוצא את מותו בנסיבות מסתוריות, אבל בנו המאומץ ממשיך במסעו זה אל הממלכה המרוחקת וחווה מפלצות, עלילות מעוררות השתאות וסיפור אהבה ענוג.

באודולינו הוא הרפתקה פיקרסקית, רומן היסטורי שמבצבצות בו בעיות בנות ימינו, המנסה לענות על השאלה, האם מוצאם של דברים במעשה תרמית שולל את השפעתם ואת משמעותם ההיסטורית. טבע האדם, אומר לנו אקו בספר זה, לנצח יכיל תערובת מוזרה ובלתי הגיונית של אמונה וזיוף.

אומברטו אקו הוא סופר, בלשן, פילוסוף והיסטוריון. ספריו זכו להצלחה רבה בארץ ובעולם. בעברית ראו אור שם הוורד, המטוטלת של פוקו, האי של יום האתמול ולטייל עם דג סלמון.

"באודולינו הוא שקרן בוטה, אבל כל בדותא שהוא ממציא נעשית היסטוריה... הוא בוחן את ההיסטוריה באופן חופשי כמו שסופר של רומן מחבר את עבודתו באופן חופשי"
לה סטמפה
"מרגע שניתק מן העולם הבסיסי והאמיתי של השדות ושל האביונים, שאותו מסמלת הקערית הישנה של אביו שאותה הפך ל'גביע הקודש', הבין באודולינו שהכול סביבו הצגה וכזב, והוא מסתגל למצב ומתמכר לו עד תום"
קוריירה דלה סרה
"ניצחון השקר על האמת, ניצחון הרומן על ההיסטוריה, ניצחון המילה על העובדות"
לה רפובליקה
"מה שהוא אמת איננו אמת, אבל מה שמאמינים בו ומה שאומרים הוא אמת. אקו מחזיר לימי הביניים שאלה שהיא גם עכשווית"
לה פרוביצ'יה

באדיבות הוצאת כנרת אנו מביאים לפניכם פרק מתוך הספר
באודולינו מאת אומברטו אקו מאיטלקית: מרים שוסטרמן-פדובאנו

1

באודולינו מתחיל לכתוב
רָטיסבון שנת ההדון האדון חודש דצמבר 1155 רשימות של בָאודולינו בן אָאולָריו אני באודולינו בן גַלְיָאודו מהאָאולָרים עם ראש שדומה לראש של אריה הלל ושבח לבורא העולם שיסלח לי

אני עושה עשיתי את הגנבה הכי גדולה בחיים שלי זות אומרת מהתיבה של הבישוף אוטו גנבתי הרבה דפים שאולי קשורים לעניינים של הלשקה הלשכה הקיסרית וגירדתי אותם כמעט הכול חוץ מבמקום שזה לא ירד ועכשיו יש לי הרבה קלף לכתוב עליו כמו שאני רוצה זות אומרת את הסיפור שלי גם אם אני לא יודע לכתוב לטינית

ואם יגלו פעם שהדפים האלה לא נמצאים אלוהים יודע איזה מהומה תהיה שיחשבו שזה מרגל של הבישופים הרומים שסונאים את הקיסר פרידריך
ואולי אף אחד לא ישים לב בלשכה כותבים הכול גם שלא צריך והמוצא )את הדפים האלה( יכול לדחוף אותם בת... לא יעסה איתם כלום

ncipit prologus de duabus civitatibus historiae AD mcxliii conscript saepe multumque volvendo mecum de rerum tempora- lium motu ancipitq

אלה שורות שהיו קודם ולא יכולתי לגרד טוב אני צריך לדלג
ואם ימצאו את הדפים האלה אחרי שכתבתי אפילו ראש לשכה לא יבין כי בשפה הזותי מדברים אנשים בפרַסקָטָה אבל אף אחד לא יודע לכתוב אותה
אבל אם זה שפה שאף אחד לא מבין הם ינחשו תכף שאני כתבתי כי כולם אומרים שבפרסקטה אנחנו מדברים שפה שהיא לא של נוצרים אז אני חייב להחביא אותם טוב טוב
שתתעוור כמה קשה לכתוב כל האצבעות שלי כואבות נורא
אבא שלי גליאודו תמיד אמר שזותי כנראה המתנה של מריה הקדושה מרובורֶטו מאז שהייתי תינוק אם שמעתי אחד אומר איזה חמישה V מילים ישר הייתי מחקה את השפה שלו אם הוא היה מטֶרדונָה או מגָוִוי ואפילו ממֶדיולָנום ששמה מדברים יותר מוזר מכלבים בקיצור גם כשפגשתי את האָלֶמָנים הראשונים בחיים שלי שעסו שעשו מצור על טרדונה וכולם אמרו Tiusche ומילים לא יפים ו-rausz ו-min got אחרי חצי יום אמרתי raus ו-maingot גם כן והם אמרו לי kint לך תחפש לנו frouwe יפה ואנחנו נעשה פאקי-פאקי לא חשוב אם היא מסכימה רק תגיד לנו איפה היא גרה ואנחנו נחזיק אותה בלי לזוז

אבל מה זה frouwe אני אמרתי והם אמרו לי אישה נקבה du verstan ועשו בידיים סימן של ציצים גדולים כי במצור הזה כמעט אין לנו נשים אלו מטרדונה נשארות בעיר וכשניכנס פנימה תשאיר את זה לנו אבל אלה שמחוץ לעיר לא מראות את הפרצוף שלהם ואז מתחילות לקלל עם מילים שאפילו אני מקבל עור ברווז זבלים מסריחים אחרי שאמרתם את זה שלא תחשבו לכם שאני יגיד איפה ה-frouwe אני לא מרגל ואתם לכו תעשו ביד
מאמא מיה עוד רגע הורגים אותי

הורגים או אורגים או necabant עכשיו אני כמעט כותב לטינית זה לא שאני לא מבין לטינית אפילו למדתי לקרוא ב-librum לטינית ושמדברים אלי לטינית אני מבין אבל זותי הכתיבה שאני לא יודע איך כותבים את המילים
לעזאזל אני אף פעם לא יודע אם זה אקווס או אקוום ואני תמיד טועה כי אצלנו סוס הוא תמיד chivaus ואני אף פעם לא טועה כי אף אחד לא כותב סוש פשוט אף אחד לא כותב כלום כי אף אחד לא יודע לקרוא

אבל בפעם ההיא הכול הלך כמו שצריך והטודֶסקים לא נגעו אפילו בשערה אחת שלי כי בדיוק באותו הרגע הגיעו אנשי צבא שצעקו בואו בואו כי יוצאים להתקיף שוב ואחר כך היה בלגן גדול ואני כבר לא הבנתי כלום עם הפרשים שהלכו לצד הזה והחיילי רגלים עם הדקר שלהם שהלכו לצד השני והתרועות של החצוצרה ומגדלי העץ הגבוהים כמו העצים של נהר בורמידָה שהתנועעו כמו עגלות והיו עליהם קשתים ויורים בחצים ואחריהם נושאי סולמות וירד עליהם גשם של חצים כאילו זה ברק ואלה שזרקו אבנים גדולות עם מין קף גדולה ששרקו מעל הראש שלי כמו החצים שזרקו אלה מדֶרטונה מעל החומות, איזה רעש!
ואני הלכתי להתחבא מתחת לשיח ואמרתי בתולה קדושה תעזרי לי בבקשה ואחר כך הכול נרגע ורצו לידי אלה שמדברים בשפה של פָפיָה צועקים שארגו הרבה מדרטונה עד שנראה כאילו זורם נהר של דם והם היו שמחים כמו Kalenda maia כי ככה טרדונה תבין מה זה להתעסק עם אנשי מֶדיולָנָה

בגלל שחזרו אחר כך גם האלמנים של ה-frouwe אולי מעט יותר ממקודם כי גם אלה מדרטונה לא הטבתלו בדיוק אמרתי לעצמי שהכי טוב אם אני יסתלק אז הלכתי והלכתי עד שחזרתי הביתה והיה כבר כמעט בוקר וסיפרתי הכול לאבא שלי גליאודו שאמר לי יופי בן אתה הולך ודוחף את האף במצור עד שתחטוף יום אחד כידון בתחת אבל אתה יודע שאלו דברים בשביל האדונים תן להם להתבשל במיץ של עצמם כי אנחנו צריכים לחשוב על הפרות ואנחנו בני אדם רציניים ולמה בכלל לחשוב על פרֶדֶריקוס שקודם הוא בא ואחר כך הולך ואחר כך חוזר ולא מצליח לו שום דבר

ובסוף טרדונה לא נפלה כי הם כבשו רק את העיר אבל לא את המצודה וזה עוד נמשך עד הסוף של הסיפור שלי כשלקחו להם את המים ואלה במקום לשתות את השתן שלהם אמרו לפרדריקוס שהם נאמנים לו והוא נתן להם לצאת אבל קודם שרף את העיר ואחר כך שבר אותה לרסיסים זות אומרת את כל זה עשו אנשי פפיה שסונאים את אלה מדרטונה כאן אצלנו זה לא כמו אצל האלמנים שכולם אוהבים איש את רעהו והם תמיד כמו שתי אצבעות ביד שלי אבל אצלנו בגָמונדיו אם רואים אחד מבֶרגוליו כבר מגרד לנו בביצים

אבל עכשיו אני חוזר להסביר את הסיפור שלי שכשאני הולך ביערות של פרסקטה בייחוד אם יש ערפל אבל כזה טוב שאתה לא רואה את הקצה של האף שלך ודברים קורים לך פתאום כי לא ראית אותם באים לי יש אז חזיונות כמו במקרה ההוא שראיתי את החד-קרן ופעם אחרת שראיתי את באודולינו הקדוש והוא דיבר אלי ואמר לי בן זונה תלך לגיהינום כי הסיפור של החד-קרן הולך ככה כולם יודעים שבשביל לצוד את החד-קרן צריך לשים נערה בתולה ליד עץ והחיה מריחה את הריח של הבתולים ובאה להניח את הראש על הבטן שלה ואז לקחתי את הנֶנָה של ברגוליו שבאה עם אבא שלה לקנות את אפרה הפרה אצל אבא שלי ואמרתי לה בואי ליער כדי שנצוד את החד-קרן ואחר כך שמתי אותה מתחת לעץ כי הייתי בטוח שהיא בתולה ואמרתי לה תשבי לך ככה יפה ותפשקי רגליים כדי לפנות מקום לחיה שתניח את הראש והיא אמרה מה לפשק ואני אמרתי שמה במקום ההוא הנה תפשקי יפה ונגעתי בה והיא התחילה להשמיע קולות והיתה כמו עז שממליטה ואני איבדתי את הראש ובקיצור היתה לי מין אפוקליפטה ואחר כך היא כבר לא היתה תהורה כמו חבצלת והיא אמרה אוי אל אלוהים עכשיו איך נעשה שיבוא החד-קרן וברגע הזה שמעתי קול מהשמים שאמר לי שאני הוא החד-קרן qui tollit peccata mundis וקיפצתי בין השיחים וצעקתי היפ היייי פרר פרר כי הייתי יותר שמח מחד-קרן אמיתי ששם את הקרן בבטן של בתולה ובגלל זה באודולינו הקדוש אמר לי בן וכו´ אבל אחר כך סלח לי וראיתי אותו עוד כמה פעמים בין השמשות אבל רק אם יש ערפל סמיך או לפחות שהערפל מתפזר ולא שהשמש צורבת הכול

אבל כשסיפרתי לאבא שלי גליאודו שראיתי את באודולינו הקדוש הוא הרביץ לי שלושים מכות עם מקל על הגב ואמר אוי אלוהים דווקא עלי היה צריך ליפול בן שרואה חזיונות ולא יודע אפילו לחלוב תפרה או שאני שובר לו את הראש במכות או שאני נותן אותו לאחד מאלה שהולכים בירידים ובשווקים ומרקידים את הקוף מאפריקה ואמי הקדושה צעקה לי בטלן שכמותך אתה הכי גרוע מה עשיתי לאלוהים שקיבלתי בן שרואה קדושים ואבי גליאודו אמר זה לא נכון שהוא רואה קדושים הוא שקרן יותר מיהודה איש קריות וממציא הכול כדי לא לעשות כלום אני מספר את הסיפור הזה שאם לא אי-אפשר להבין מה קרה באותו ערב שהיה ערפל כזה שאפשר לחתוך בסכין ולחשוב שכבר היה אפריל אבל אצלנו יש ערפל גם באוגוסט ואם מישהו לא מהאזור הזה מובן מאליו שהוא הולך לאיבוד בין בורמידה לפרסקטה במיוחד אם אין קדוש שמושך אותו ברסן והנה אני הלכתי הביתה ופתאום ראיתי מולי ברון על סוס כולו מכוסה ברזל

הברון לא הסושס היה כולו מכוסה ברזל עם חרב והוא היה דומה למלך ארָגון ורציתי למות מאמא מיה תהיה בטוח שזה באמת באודולינו הקדוש שמביא אותי לגיהינום אבל הוא אמר Kleine kint Bitte ואני תכף הבנתי שהוא אדון אלֶמני שאיבד את הדרך בערפל ולא מוצא את החברים שלו וכבר היה כמעט לילה והוא הראה לי מטבע שלא ראיתי אף פעם מטבעות כאלה ואחר כך שמח שעניתי לו בשפה שלו ואמרתי לו ב-Diutsch אם אתה הולך קדימה הסוף שלך יהיה שתיפול לתוך הביצה ככה יפה כמו השמש כמו שאתה

ולא הייתי צריך להגיד יפה כמו השמש כשהערפל כל כך סמיך שאפשר לחתוך אותו בסכין אבל הוא בכל זאת הבין

אחר כך אמרתי שאני יודע שהטודֶסקים באים מארץ ששמה תמיד אביב וצומחים שמה אולי ארזי הלבנון אבל אצלנו בביצה של פרסקטה יש ערפל ובערפל הזה מסתובבים ממזרים שהם עדיין הנכדים של הנכדים של הערבים שקרל הגדול נלחם בהם והם אנשים רעים שרק רואים צליין ישר מחתיפים לנו מכות בשיניים ולוקחים לנו גם את השערות שיש בראש אז אם אדוני בא לבקתה של אבא שלי גליאודו אדוני מוצא קערת מרק חם ומצע קש לישון עליו בלילה באורווה ומחר באור אני מראה לו את הדרך במיוחד אם יש לו לאדוני המטבע ההוא הודו וברכו את אדוני אנחנו עניים אבל הגונים

וככה היה שהבאתי אותו אל אבא שלי גאיאודו גליאודו שהתחיל לצרוח אידיוט שכמותך מה יש לך בראש למה אמרת את השם שלי לאיזה זר עם האנשים האלה אף פעם אי-אפשר לדעת אולי הוא וסל של המרקיז ממונפֶרָטו שאחר כך עוד יבקש ממני מעשר על הפירות ועל החציר ועל שאר הדברים או היטל צידה לדרך או מס על החרישה או על הבהמות הנה עכשיו אנחנו אבודים והוא כבר עמד לקחת את המקל אמרתי לו שהאדון אלמני ולא ממונפרטו והוא אמר עוד יותר גרוע אבל כשאמרתי לו על המטבע הוא נרגע כי האנשים האלה ממָרֶנגו יש להם ראש קשה כמו של שור אבל ערום כמו של סוס והוא הבין שהוא יכול להוציא מזה משהו טוב ואמר לי אתה שמדבר כל שפה תגיד את הדברים האלה
אנחנו עניים אבל הגונים
את זה כבר אמרתי לו

יותר טוב שתגיד שוב פעם ותגיד תודה גם בשביל הכסף אבל יש גם את התבן בשביל הסוס וגם בשביל המרק החם ואני מוסיף גבינה ואת הלחם וכד מהחומר הטוב ההוא ואני גם משכיב אותו לישון איפה שאתה ישן ממש ליד העש האש ואתה הערב הולך לאורווה וגם שיראה לי את המטבע כי אני רוצה כסף גֶ´נובינו והוא יהיה כמו בן משפחה כי אצלנו אנשי מרנגו אורח הוא קדוש

האדון אמר חה חה חה אתם חכמים אתם ממָרינקום אבל משא ומתן הוא משא ומתן ואני נותן לכם שניים מהמטבעות האלה ואתה לא שואל אם זה מטבע ג´נובינו כי עם מטבע ג´נובינו אני kaufo את הבית שלך עם כל הבהמות שלך אבל אתה לוקח ואתה שותק כי אתה מרוויח ואבא שלי שתק ולקח שני מטבעות שהאדון זרק לפניו על השולחן כי אנשי מרנגו יש להם ראש קשה אבל ערום והוא )האדון( אכל כמו זאב יותר מזה כמו שניים )זאבים( ואחר כך שאבא ואמא שלי הלכו לישון אחרי ששברו לעצמם את הגב כל היום בזמן שאני הלכתי לי ברחבי פרסקטה האדון אמר טוב היין הזה אני שותה עוד קצת כאן ליד האש תספר לי kint איך זה שאתה מדבר כל כך טוב את השפה שלי

ad petitionem tuam frater Ysingrine carissime primos libros chronicae meae missur ne humane pravitate

גם כאן לא הצלחתי למחוק
עכשיו אני מתחיל שוב את הסיפור בערב ההוא עם האדון האלמני שרצה לדעת איך זה שאני מדבר את השפה שלו ואני סיפרתי לו שהעניין הזה של מתנת השפות הוא כמו אצל השליחים ומתנת החיזיון היא כמו אצל המגדלית כי אני הולך ביער ורואה את באודולינו הקדוש על סוס חד-קרן בצבע לבן עם הקרן המסתלסלת שלו בדיוק במקום שלסוסים יש מה שאצלנו נקרא אף

אבל לסוס אין אף כי אחרת היה לו מתחת לאף שפם כמו זה שיש לאדון ההוא שהיה לו זקן יפה בצבע של סיר נחושת אבל לשאר האלמנים שראיתי היו שערות צהובות אפילו באוזניים

והוא אמר לי בסדר אתה רואה מה שאתה קורא לו חד-קרן ואולי אתה מתכוון למונוקֶרוס אבל מאיפה אתה יודע שיש חד-קרן בעולם ואני אמרתי לו שקראתי בספר שיש לנזיר של פרסקטה והוא עם שתי עיניים פתוחות כל כך חזק שהוא נראה כמו ינשוף אומר מה אתה גם יודע לקרוא
אלא מה אמרתי לו עכשיו אני מספר את הסיפור

אז הסיפור הולך ככה שהיה נזיר מתבודד קדוש ליד בוסקו שאנשים היו מביאים לו מדי פעם תרנגולת או ארנבת והוא היה יושב ומתפלל מתוך ספר וכשהאנשים היו עוברים היה מכה על החזה שלו באבן אבל אני אומר שזה id est רגב שכולו אדמה וככה הוא לא מכאיב לעצמו אז ביום ההוא הבאנו לו שתי ביצים וכשהוא קרא אמרתי לעצמי אחת לי ואחת לך כמו הנוצרים הטובים ורק שלא יראה אבל אני לא יודע איך הצליח לראות אבל הוא תפס אותי בצוואר ואני אמרתי לו diviserunt vestimenta mea והוא התחיל לצחוק ואמר אתה יודע שאתה puerulo פיקח בוא לכאן כל יום ואני אלמד אותך לקרוא

ככה הוא לימד אותי את האותיות הכתובות עם סטירות ומכות על הראש אבל אחרי שהתיידדנו הוא התחיל להגיד איזה בחור יפה וחסון אתה איזה ראש אריה יפה יש לך אבל תראה לי אם הזרועות חזקות ואיך החזה שלך תן לי לגעת כאן איפה שמתחילות הרגליים כדי לראות אם אתה בריא אז הבנתי לאן הוא רוצה להגיע ונתתי לו עם הברכיים בביצים או ליתר דיוק באשחים והוא התקפל ואמר אלוהים אדירים אני הולך לאנשי מרנגו ואומר שהשטן השתלט עליך ואז הם שורפים אותך ואני אומר בסדר אבל קודם אני אומר שראיתי אותך בלילה שם אותו בפה של מכשפה ואחר כך נראה על מי לדעתם השתלט השטן ואז הוא אמר אבל חכה כי אני אמרתי בצחוק ורציתי רק לראות אם אתה ירא האל ולא נדבר על זה יותר בוא מחר ואני יתחיל ללמד אותך לכתוב כי לקרוא זה משהו שלא עולה כלום מספיק להסתכל ולהזיז את השפתיים אבל אם אתה כותב בספר צריך דפים דיו וחרט כי alba pratalia arabat et nigrum semen seminabat והוא הרי תמיד דיבר לטינית ואני אמרתי לו מספיק לדעת לקרוא כי ככה אתה לומד מה שאתה לא יודע עדיין אבל אם אתה כותב אתה כותב רק מה שאתה כבר יודע ואם כן חבל ועדיף לי שאני יישאר בלי לדעת לכתוב אבל התחת הוא התחת

וכשסיפרתי את זה לאדון האלמני הוא צחק כמו משוגע ואמר לי יופי אביר קטן הנזירים הם allesammt Sodomiten אבל תגיד לי מה עוד ראית ביער ואני בגלל שחשבתי שהוא אחד מאלה שרוצים לכבוש את טרדונה בעקבות הקיסר פדריקוס אמרתי בלב שעדיף לתת לו מה שהוא רוצה ואולי הוא ייתן לי עוד מטבע ואמרתי ששני לילות לפני זה הופיע מולי באודולינו הקדוש ואמר לי שהקיסר ינצח ניצחון גדול בטרדונה כי פרידֶריקוס הוא השליט היחיד והאמיתי של כל לונגובַרדיה וגם של פרסקטה

ואז אמר האדון אתה kint אתה שליח השמים אתה רוצה לבוא למחנה הקיסר ולהגיד מה שאמר לך באודולינו הקדוש ואני אמרתי שאם הוא רוצה אני גם יגיד שבאודולינו הקדוש אמר לי שבאים למצור גם הקדושים פטרוספאולוס כדי להנהיג את אנשי הקיסר והוא אמר Ach wie Wunderbar בשבילי רק פטרוס מספיק kint בוא איתי ובטוח שיהיה לך מזל

illico או כמעט illico בכל מקרה אחרי יום האדון אומר לאבא שלי שהוא לוקח אותי איתו ומביא אותי למקום ששמה אני לומד לקרוא ולכתוב ואולי אני יהיה שר אבא שלי גליאודו לא ידע בדיוק במה מדובר אבל הבין שהוא מסלק מהבית שלו אוכל לחם חסד ולא יצתרך לסבול יותר בגלל שאני הולך וקופץ בין השיחים ולא עושה שום דבר אבל חשב שהאדון הזה יכול להיות אולי אחד מאלה שהולך בירידים ובשוק עם הקוף ואולי אפילו ישים עלי אחר כך את הידיים שלו וזה לא מצא חן בעיניו אבל האדון ההוא אמר לו שהוא גדול כמו הפָלָטינוס ואין בין האלמנים כאלה שעושים מעשי סדום

מה זה עושים מעשי סדום אמר לו אבא שלי ואני הסברתי שאלו ההומואים נו באמת הוא אמר הומואים יש בכל מקום אבל כשהאדון שלף עוד חמישה מטבעות נוסף על השניים מהערב הקודם המוח שלו התערפל והוא אמר לי בני לך כי בשבילך זה מזל ואולי גם בשבילנו כי האלמנים האלה מסתובבים פה ושם ונמצאים תמיד באזור וזה אומר שמפעם לפעם תבוא לבקר ואני אמרתי אני נשבע ועמדתי ללכת אבל בכל זאת בא לי לבכות כי ראיתי שאמא שלי בוכה כאילו אני הולך למות וככה היה שהלכנו והאדון אמר לי להביא אותו למקום שבו נמצא המבצר של אנשי הקיסר קל מאוד אמרתי לו צריך רק ללכת לפי השמש או ללכת לכיוון שממנו היא באה

ובזמן שאנחנו הולכים וכבר רואים את האוהלים מגיעה חבורה של אבירים מקושטים כולם ובאותו רגע שהם רואים אותנו מיד מתחילים האבירים לכרוע ברך ומנמיכים את החניתות והדגלים עם הסמלים ומרימים את החרבות אבל מה פתאום הם עושים את זה שאלתי את עצמי בלב ואלה צועקים קאיזר Kaisar לכאן ו-Keiser לשם ו-Sanctissimus Rex ומנשקים את היד של האדון ההוא ואצלי הלסת כמעט יוצאת מהמקום בגלל הפה הפתוח כמו תנור כי רק אז אני מבין שהאדון הזה עם זקן הנחושת הוא הקיסר פרידֶריקוס בכבודו ובעצמו ואני סיפרתי לו שכרים שקרים כל הערב כאילו הוא איזה אידיוט

עכשיו הוא יצווה עליהם לארוף לערוף לי את הראש אני אומר לעצמי אבל בכל זאת הוא שילם עלי VII מטבעות ואם הוא היה רוצה את הראש שלי היה חותך לי אותו אתמול בערב בחינם ובשם אהבת האל

והוא אומר אל תיראו הכול בסדר אני נושא עמי בשורות טובות על חיזיון נער קטן תספר לכולם על החיזיון שראית ביער ואני זורק את עצמי על האדמה כאילו יש לי התקף של מחלת הנפילה ופותח עיניים ומוציא מהפה קצף וצועק אני ראיתי אני ראיתי ומספר את כל הסיפור של באודולינו הקדוש שעשה לי נבואה וכולם מהללים שם שמים ואומרים נס נס gottstehmirbei

והיו שם גם השליחים של טרדונה שעוד לא החליטו אם הם נכנעים או לא אבל כששמעו אותי הם נשכבו על האדמה ואמרו שאם גם הקדושים נגדם עדיף להיכנע כי בין כך ובין כך זה לא יכול להימשך

ואחר כך ראיתי את אנשי טרדונה יוצאים כולם מהעיר גברים נשים ילדים וזקנים והדמעות יורדות להם והאלמנים לקחו אותם כאילו הם כבסים זאת אומרת כבשים ובכלל צאן ואלה מפפיה נו קדימה קדימה נכנסו לטורטונָה כמו משוגעים עם צרורות של זרדים ופטישים ואלות ודקרים כי בשבילם מספיק להרוס עיר עד היסוד כדי לגמור

ולקראת הערב ראיתי על הגבעה עשן גדול וטרדונה או דרטונה כבר כמעט לא היתה קיימת ככה זה במלחמה כמו שאומר אבא שלי גליאודו המלחמה היא חיה גדולה ורעה

אבל יותר טוב הם מאשר אנחנו
ובערב חוזר הקיסר שמח וטוב לב אל האוהלים ונותן לי צביטה בלחי כמו שאבא שלי אף פעם לא עשה לי ואחר קורא לאדון אחד שהתברר שהוא הכומר הטוב ה-Rahewinus ואומר לו שהוא רוצה שאני אלמד לכתוב ואלמד גם לעשות חשבון על חשבונייה וגם דקדוק שאז לא ידעתי מה זה אבל עכשיו לאט לאט אני יודע ואבא שלי גליאודו לא דמיין אפילו לעצמו
כמה טוב להיות מלומד מי היה מאמין
Gratia agamus domini dominus בקיצור הודו לאדונַי
אבל כשכותבים כרוניקה באים גלי חום אפילו בחורף ואני גם פוחד שהמנורה תכבה וכמו שאמר אותו אחד כואב לי האגודל

© כל הזכויות שמורות לכנרת הוצאה לאור

באודולינו - אומברטו אקו
Baudolino - Umberto Eco