» טקסט  » ספרים תרגום  » ספרים חדשים בנובמבר 2005       חזור

פרספוליס, סיפורה של ילדות
מאת: מרג'אן סטראפי
Persepolis: The Story of a Childhood - Marjane Satrapi

ההוצאה: אחוזת בית פרספוליס משתייך לסוגת ספרי הפרוזה המאויירת (Graphic Novel), אשר נבדלת מספרי הקומיקס. בפרספוליס מגוללת מרג'אן סטראפי סיפור רב-קסם ריאליסטי, פוליטי ויחד עם זאת אינטימי מאוד, שמושתת על סיפור חייה שלה: מארג'י בת ה-10, ילידת 1969, הגדֵלה בחיקה הנינוח והחם של משפחה בורגנית אמידה בטהראן. אביה מהנדס, אמהּ הפמיניסטית צועדת בהפגנות כנגד השאה, ומארג'י עצמה לומדת בבית ספר צרפתי חילוני. הוריה, וחבריהם האינטלקטואליים, חולמים על מהפכה סוציאליסטית. אולם המציאות טופחת על פניהם. ב-1979 כובשת המהפכה האסלאמית את איראן, וחודרת בכל עוצמתה אל תוך עולמה התמים והשקט של הנערה: בתחילה החובה ללבוש רעלה, ולאחריה - איסורים דתיים, ידיעות על מעשי אכזריות ומאסרים המוניים, פחד וחרדה, ובהמשך גם מוראות המלחמה כנגד עיראק.

לבסוף שולחים ההורים את מארג'י אל מחוץ לגבולות איראן כדי להגן עליה ועל רוחה החופשית ועצמאותה המחשבתית. מארג'י, עכשיו בת 14, גולה שלא מאונס, נפרדת לראשונה מהוריה. היא יודעת שהם לעולם לא יחיו עוד יחד. בכך מסתיים הספר.

במקור בצרפתית יצא הספר כסדרה בת ארבעה ספרים, כאשר פרספוליס 1, ופרספוליס 2, מתארים את ילדותה של מרג'אן סטראפי ופרספוליס 3 ו- 4 מתארים את ימי בחרותה. התרגום העברי מיישר קו עם רוב התרגומים בעולם והספר שלפנינו כולל את שני הספרים הראשונים בסדרה.

הספר תורגם מצרפתית על ידי ראובן מירן מכיל 160 עמודים ויגיע לחנויות בימים הקרובים (פורסם ב-15.11.05).

מרג'אן סטראפי נולדה ב-1969 בעיר רֶשְת שבאיראן, וגדלה בטהראן. כשהיתה בת 14 נאלצה לעזוב את מולדתה משום שהוריה חששו לעתידה. בגיל עשרים חזרה לאיראן, בשנת 1989, נישאה לאמן איראני והתגרשה ממנו ("בעל אמן? לא עוד!" אומרת סטראפי). כעבור חמש שנים חזרה לאירופה והחלה ללמוד עיצוב גרפי ואיור בשטרסבורג שבצרפת. ב-1997 עברה לפריז, שם היא מתגוררת כיום בדירה שבה תלוי לראווה פוסטר של ברוס לי ("הגיבור שלי!"). היא נישאה בשנית, הפעם לגבר שוודי ("זה נפלא, כי השוודים גילו את החופש המיני הרבה לפני כולם", מתוודה סטראפי). פירסמה כמה ספרים, והתמידה במעשיה כפעילת חופש ופעילה למען זכויות נשים. היא מאיירת בקביעות לעיתונים ולמגזינים ברחבי העולם, ובהם "ליברסיון", "ניו יורקר" ו"ניו יורק טיימס".

בגיל 33, בעקבות פרסום "פרספוליס", נעשתה לכוכבת בינלאומית בשמי הספרות והאיור ("הייתי גברת אלמונית-פלונית, אני מפרסמת ספר, והנה, אחת ושתיים! אני עשירה!"), וזכתה בפרסים רבים ולכתרים רבים, ובהם "ספר הקומיקס הטוב של השנה" (טיים מגזין, 2003), "הספר הראוי לציון של השנה" (ניו יורק טיימס, 2003), "פרס השלום על-שם פרננדו בואסה בלאנקו" בספרד, 2003, ו"פרס אלכס" של "התאחדות הספריות האמריקנית".

ביקורות מחו"ל
"מדויק, לא צפוי, ייחודי לגמרי ומרתק להדהים"
טיים מגזין

"הישג אדיר... סיפור התבגרות מעורר השראה"
יו-אס-איי טודיי

"ממואר גרפי מבריק ויוצא דופן"
ווג

"אחד מסיפורי הזיכרונות המרעננים והמקוריים ביותר בזמננו"
לוס אנג'לס טיימס

"אפילו האלרגיים ביותר לז'אנר אינם יכולים לעמוד בפניו"
ליברסיון

"'מאוס' של ארט שפיגלמן אולי משמש לה השראה, אבל אי-אפשר לטעות בסגנונה העצמאי והייחודי של סטראפי. איוריה מלאי החן, בסגנון נאיבי של ילדים, מאפשרים לה לספר באנושיות ובחום סיפור שלעתים אינו קל"
די צייט

תוספת מאוחרת: יוני 2009, בשעה טובה פרספוליס 2 רואה אור.

לפניכם טעימה מתוך הספר,
אותה התאמנו לפורמט האתר, אבל תוכלו לראות אותה
ועמודים נוספים מהספר נאמנים למקור בקובץ ה- P.D.F

אנתרופוצנטריות: מעט על העיר פרספוליס, על חקר האיסלם ועל יהודים.
פרספוליס שמשה כבירתה הטקסית של האימפריה הפרסית ה"אחמנית" אחת הממלכות הקדומות המוכרות והמתועדות . את העיר החל לבנות דריוש הראשון בין השנים 516 -518 לפני הספירה. העיר נשדדה ונהרסה על ידי צבאו של אלכסנדר מוקדון בשנת 330 לפני הספירה. על פי פלוטארכוס נזקק אלכסנדר ל- 20,000 אתונות ו- 5,000 גמלים כדי לשאת את אוצרותיה. פרספוליס נקברה תחת הריסותיה וזוהתה מחדש רק בשנת 1620 לספירה. בשנת 1931 יצאה המשלחת הארכיאולוגית הראשונה לחקירת העיר מטעם המכון לחקר המזרח באוניברסיטת שיקגו ובראשותו של ארנסט הרצפלד, פרופסור מאוניברסיטת ברלין אשר היה אחד המובילים ביצירתו של תחום אקדמי חדש: אומנות איסלמית, ונבחר לשם כך משום הכרותו הרבה את האיזור. הרצפלד היה רק אחד משורה של חוקרים יהודים אשר גילו מחדש את האיסלם.

In the development of Islamic studies in European and, later, American universities, Jews, and in particular Jews of Orthodox background and education, play an altogether disproportionate role....The role of these scholars in the development of every aspect of Islamic studies has been immense — not only in the advancement of scholarship but also in the enrichment of the Western view of Oriental religion, literature, and history, by the substitution of knowledge and understanding for prejudice and ignorance.

Bernard Lewis, "The Pro-Islamic Jews," in his Islam in History: Ideas, People, and Events in the Middle East, new rev. ed. (Chicago: Open Court, 1993), 142, 144.

אירן האיסלמית של היום היא האיום הברור, המיידי והמסוכן ביותר במודע ובתת המודע הקולקטיבי שלנו. עושה רושם שלא יזיק לנו לדעת קצת יותר על האומה שתרמה את אחשורוש וכורש לדברי הימים שלנו, אך מתעקשת למלא חלק נכבד מקיומנו
או מ-"אי קיומנו" גם בימים אלו.

© כל הזכויות שמורות לאחוזת בית הוצאה לאור

פרספוליס, סיפורה של ילדות - מרג'אן סטראפי
Persepolis: The Story of a Childhood - Marjane Satrapi