» טקסט  » שירה  » ספרים חדשים בפברואר 2008       חזור

גילוי נאות
מאת: תמיר להב-רדלמסר
Proper Disclosure - Tamir Lahav-Radlmesser

ההוצאה: כרמל גילוי נאות, הוא ספר חדש לגמרי. לא רק בשירתו המורכבת רבת הפנים והמשתנה תדיר של תמיר להב-רלדמסר, אלא בלשון ובשירה בכלל. גילוי נאות חושף לא רק פרקים באוטוביוגרפיה הפנימית של המשורר, אלא של פואטיקה רעננה ומעשים שעוד לא נראו כמותם בלשון. שפה לירית, רגישה ועשירת גוונים מצויה במגע מתמיד עם ההכרח לדייק, עם מבט הומוריסטי וחומל ועם אופני כתיבה הלקוחים מן העולם האקדמי ומן הלשון הביורוקרטית גם יחד. הספר עשוי קטעי פרוזה שירית מרוכזת, המגוללים פרקים ופרגמנטים בחייו של המחבר התינוק, הילד, המתבגר והבוגר הננטש שוב ושוב. קולו הצלול, התמציתי והמדויק של הכותב מתבונן במתרחש ונשמר מטונים דרמטיים, מעושר מטפורי, מכל הפרזה שהיא.

השסע בין המערבולות הרגשיות העזות לבין לשון חדה כתער וחפה מכל גוון של סנטימנטליות או רחמים עצמיים, מרחיב את החלל הנפער בין שתי החטיבות של הספר, הנפרשות על פני כל עמודיו במקביל: בין קטעי הפרוזה לבין שפע ההערות הכתובות, בלשון עובדתית מדויקת ויבשה לכאורה, בחלקו התחתון של כל אחד מן העמודים.

לכאורה, גילוי נאות הוא ספר פרטי מאד ואוטוביוגרפי. אך למעשה, הוא מחקר פואטי על עזיבה, המלטות, הפקרה, עריקה, ויתור. על מעשים של יום יום.

קריאה בספר היא שיטוט באזורי הספר שבין הכותב לקורא, בין האישי לכללי, שיטוט וחשיפה של גילויים נאותים על ילדותנו, על מדינת ישראל הצעירה, על יחסי הורים וילדים על, השינויים המפליגים המתרחשים בחיינו מדי רגע, עלינו. גילוי נאות הוא ספר שירה נדיר: צלול, מרגש, רב רבדים, פקוח עין, טורד מנוחה.

תמיר להב-רדלמסר (1953) צלם ומעצב גרפי. גר ועובד בתל אביב. הציג את תצלומיו ברקבע תערוכות יחד ובתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובאירופה. בשנת 2004 זכה בפרס ראש הממשלה על שם לוי אשכול לסופרים עבריים.

תמיר להב-רדלמסר בלקסיקון הספרות העברית החדשה, אתר הבית של תמיר

גילוי נאות מאת תמיר להב-רדלמסר בהוצאת כרמל סדרת כבר בעריכת ליאת קפלן. עטיפה: תמיר להב-רדלמסר, 76 עמודים. סדרת "כבר" היא במה לשירה שאינה נכתבת בדרכי המלך, אלא מבראת דרכים פואטיות חדשות באזורי הספר של הלשון ושל השירה.

10 - אמא מספרת שהייתי אכלן גרוע ועקשן גדול: לא פעם, בארוחת הערב, מלאתי את פי באוכל, לעסתי ארוכות, לא בלעתי, "עשיתי מחסן" בלחי והלכתי לישון. בבוקר הייתי יורק את תכולת המחסן.

12 - בני ברק, שיכון צה"ל, ממזרח לרח' השומר (היום רח' הרב כהנמן). אז לעשרים בתי השיכון היו רק מספרים, לרחוב לא היה שם.

13 - מרגלית (מַרגוֹל) שָׁמִי. אחות אמי. כשנפטרה, בנותיה אסרו על כמה מאחיותיה ואחיה לבוא ללוויה.

14 - נהגנו לשים גְרוּשׁ על הפסים, לחכות למעבר הרכבת ולאסוף את המטבע הפחוס.

15 - שְׂדֵי חֶמֶד ("שְׁדֵי חמד" בפי הילדים). הכביש למושב עבר דרך גַ'לְג'וּלְיָה. לפעמים נערי הכפר זרקו עלינו אבנים.

16 - מבוגר ממני בשנה. בעל בלורית שחורה ומשוחה בברילנטין.

17 - אז - "הלבן של הביצה" ו"הצהוב של הביצה".

18 - תנובת הביצים של יומיים. שמואל שָׁמִי. ממוצא סוּרי־דמשׂקאי. איש משמר הגבול ואחראי על הביטחון (מא"ז - מפקד אזור) של המושב. מדי פעם לקח אותי למחסן הנשק והרשה לי לפרק, לנקות ולהרכיב רובים. כשהייתי נער הוא נפטר ממחלת הסרטן.

19 - אמנון לא הוציא הגה.

20 - גִ'י.אֶם.סִי אפור.

21 - פתח תקווה, רמת וֶרְבֶּר (ע"ש פישל ורבר, מנהיג פועלים), רח' מ"ג 10. קוטג'. 64 מ"ר. מקומות מגוריי: אשקלון (אפרידר 58, אחר כך נתנו לרחוב שם: החבצלת), בני ברק (ר' הערה 12), פתח תקווה, הרצליה פיתוח (ר' הערה 101), קיבוץ כפר המכבי (ר' הערה 117), צה"ל (כמה בסיסים, מעוזים ותעוֹזים), פריז (שתי דירות ברובע ה־11), ירושלים (שלוש דירות: קרית משה, ימין משה, נחלאות), ביוּני 1980 עברתי לגור בתל אביב (שתי דירות: רח' השופטים, סימטת נורדאו). משנת 1987 אני גר בדירתי השלישית והסופית בלב תל אביב.

37 - עם נִסים. אני לא זוכר את אחיו ואחיותיו.

38 - כל ערב, לפני הארוחה, שאלתי בסתר את ניסים: "גם היום?"
כל ערב הוא ענה: "בטח! גם היום!"

39 - באחד הערבים רגשנו במיוחד. הוריו של ניסים נזעקו והאזינו מעבר לדלת. גילינו זאת כשיצאנו.

40 - את קופסת הגפרורים, מתוצרת "נוּר", הוא שמר בכיס מכנסי החאקי שלו "כדי שלזרעונים יהיה חם". מעת לעת היינו פותחים אותה ומציצים לתוכה. נורא רציתי שתהיה לי כבר קופסת גפרורים משלי.

44 - צרפתית. בד שלאורכו קפלים צרים שנוצרו על ידי גיהוץ מיוחד.
שם נוסף: פַלְדִים.

45 - בד אנגלי בעל מרקם אלכסוני.

49 - כתה ה'. "צריף שוודי": קירות פח וגג אזבסט. חם בקיץ, קר בחורף.
למורים היה מותר לעשן בכיתה.

50 - כמעט מדי יום, עם הקפה של ארבע אחר הצהריים (ר' שיר כא), המורה בלהה דיווחה לאמא על מעשׂיי בבית הספר. אבא ואמא אמרו שמבוגרים אינם משקרים.

180 - ארבעים ושבע מדרגות הלוך. ארבעים ושבע מדרגות חזור. בריא ללב.

181 - דרישות תשלום ממס הכנסה, ממע"מ, מביטוח לאומי, מעיריית תל אביב, מבזק, מאוֹרנג', מהוֹט, מנטוויזן, מחברת החשמל ומכתבים מן הבנק, מחברת האשראי ומחברות הביטוח.

182 - עוז צורף. נולד ב־31.5.87, תל אביב. נראה בן חמש עשרה, זיפים רכים על סנטרו. גר ביפו עם אמא שלו, אביו גר באילת.

183 - גל ווֹצִ'ינְסְקִי. נולד ב־18.1.80, חדרה. בעל תואר בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב. מאורשׂ לרינה. חובב בירה. אמו עובדת סוציאלית, אביו המנוח היה בעליה של חברת "גרשון מצבות בע"מ".

184 - קיץ או חורף, אני מסיר את משקפי הקריאה כדי לראות רחוק.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולהוצאה לאור

גילוי נאות - תמיר להב-רדלמסר
Proper Disclosure - Tamir Lahav-Radlmesser