» טקסט  » שירה  » ספרים חדשים באפריל 2008       חזור

צמאון (צימאון) בארות
מאת: אלמוג בהר

ההוצאה: עם עובד "צִמְאוֹן בְּאֵרוֹת" הוא ספר שיריו הראשון של אלמוג בֶּהַר. בהר, בן עשרים ותשע, נולד בנתניה, גדל ברעננה וחי בירושלים. הוא עובד כמורה לפילוסופיה בבית-הספר התיכון "קדמה" בשכונת הקטמונים, ירושלים, ומסיים את כתיבת התזה על זהות ומגדר בשירתה של אמירה הס בחוג לספרות עברית בהר הצופים. סיפורו "אַנַא מִן אַלְ-יַהוּד" זכה במקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ" לשנת 2005, פורסם גם בתרגום לאנגלית, ובשנת 2006 תורגם לערבית במצרים על-ידי מוחמד עַבּוּד, ופורסם בכתב-העת המרכזי "אַלְ-הִילַאל", בצירוף מסה נרחבת על משמעותו, ועורר הדים נרחבים במצרים ובמקומות אחרים בעולם הערבי. שיריו של אלמוג בהר נכללו באנתולוגיות "האדומה" (2007), ו"המיטב - שירה ישראלית" (הליקון 2006), ושירו "משוררים מתים" נתלה בירושלים במסגרת פרויקט "שִירְחוֹב" (2007) בתרגום לערבית.

בהר פרסם בשלוש השנים האחרונות בכתבי-עת רבים: "אלפיים", "הליקון", "הכיוון מזרח", "עיתון 77", "קשת החדשה", "הו!", "משיב הרוח", "דקה", "אפיקים", וכן בעיתונים "הארץ" ו"ידיעות אחרונות". קובץ סיפוריו הראשון של אלמוג בהר, "אנא מן אל-יהוד" עתיד לראות אור השנה בהוצאת "בבל". בסוף 2008 יראה אור קובץ שיריו השני, "קצה המדרכה", בהוצאת "עם-עובד".

"'צמאון בארות' הוא ספר מרשים מאוד, וכספר ביכורים הוא מרשים במיוחד. אלמוג בהר נבדל מרוב המשוררים העבריים בני דורו ברהיטותו האינטלקטואלית, כלומר ביכולתו לעצב שיר כטיעון מורכב הנרקם בעת ובעונה אחת הן בפני השטח הגלויים של השפה והן במעמקיה. חשוב לא פחות לומר שבהר הוא אחד הקולות המרתקים ביותר במה שאפשר לכנות 'הגל המזרחי החדש' בשירתנו... הרהיטות שלו סוחפת עד כדי כך, שבמהלך הקריאה בספרו לא יכולתי שלא לשקול שוב את ההשערה המקננת בשולי ראשי כבר זמן מה - ששם, בגל המזרחי החדש, מסתתר היום האוונגרד הפורה ביותר של השירה הישראלית.

"לעת עתה זו רק השערה... אבל נדמה לי שכדאי להתייחס אליה ברצינות כבר עכשיו, שכן יש זיקה ברורה בין כוחו של בהר כמשורר לבין העיסוק האינטנסיבי שלו בזהותו המפוצלת ובלשונותיו האבודות - ערבית-עיראקית וספניולית... צמאון בארות הוא מצבה הבסיסי של השירה העברית היום" (אלי הירש, ידיעות אחרונות).

העיניים מפתות אותי לצאת

בַּתֵּיאוֹלוֹגְיָה שֶׁל עֲצֵי-הַזַּיִת
הָאֱלֹהוּת שׁוֹכֶנֶת בְּמַעֲבֵה-הַאֲדָמָה
וְחַסְדָּהּ בְּפַרְנָסַת הַשָּׁרָשִׁים.
תּוֹרַת-הַסּוֹד שֶׁל הָעֵצִים מוֹסֶרֶת
שֶׁהָאֱלֹהוּת הִיא שֹׁרֶשׁ
שֹׁרֶשׁ כָּל שֹׁרֶשׁ
שֶׁעָבְיוֹ כְּרָחֳבָּהּ שֶׁל חֻרְשָׁה
וְעָמְקוֹ כְּמֶרְחַק הֶעָלִים שֶׁבְּצַמֶּרֶת הָעֵץ מִקְּרוֹבֵי הָעֲנָנִים.
הָאָדָם, נִכְתַּב בְּמִדְרַשׁ-הַזֵּיתִים, מְשַׁמֵּשׁ אֶת אֱלֹהוּת-הָרְאִי
הַיּוֹשֶׁבֶת בַּשָּׁמַיִם בֵּין הָרוּחוֹת וְעוֹבֶדֶת בְּפֵרוּק
בִּנְיְנֵי אֱלֹהוּת-הַמָּקוֹר.
הָאָדָם, רוֹמֵז הַמִּדְרָשׁ, עָתִיד לִפֹּל בַּהֲלִיכָתוֹ הַמְּהִירָה,
בִּיהִירוּתוֹ הַמְּסָרֶבֶת לִצְמִיחַת שָׁרָשִׁים.
(זְנַב הַחַיּוֹת הָאֲחֵרוֹת הוּא זִכָּרוֹן וְעֵדוּת לְשָׁרָשִׁים. הָאָדָם שָׁכַח)

אֲנִי אֵינִי עוֹסֵק בְּתֵיאוֹלוֹגְיָה, וְשָׁרָשַׁי נִשְּׂאוּ בָּרוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת.
אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִכְתֹּב לִי רַק הִיסְטוֹרְיָה אַחַת: שֶׁל עֵינַיִךְ
מִזְּמַן הִפָּקְחָן וְעַד לִשְׁנָתֵךְ בְּמִטָּתִי עֲצוּמַת-הָעֵינַיִם לִפְנֵי לֵילוֹתַיִם.
אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִלְמֹד אֶת הִשְׁתַּקְּפוּת עִגּוּל עֵינַיִךְ בַּשְּׁמָשׁוֹת וְלֶאֱסֹף
אֶת כָּל רִיסַיִךְ מִכָּל תְּהוֹמוֹת-עוֹלָם: הָעֵינַיִם מְפַתּוֹת אוֹתִי
לַצֵּאת, כְּחִלָּזוֹן שֶׁשּׁוּב אֵינוֹ דָּבֵק בִּקְלִפַּת שַׁבְּלוּלִיּוּתוֹ הַנִּסְדֶּקֶת
כְּשֶׁבַּחוּץ עוֹלִים נִיחוֹחוֹת הַתַּבְשִׁילִים. הָעֵינַיִם מְפַתּוֹת אוֹתִי לַצֵּאת:
בְּלֵדָתִי הָיָה זֶה מַבָּטוֹ שֶׁל דּוֹקְטוֹר קוֹרְצִ'יק
שֶׁפִּתָּה אוֹתִי לָצֵאת מִחוּץ לִכְאֵבֵי אִמִּי
וּמֵאָז אֲנִי מְנַסֶּה לִלְמֹד מִן הַסְּפָרִים אֶת הַמַּבָּט שֶׁבְּהֶסְתֵּר-הַפָּנִים.

בַּסּוֹף הַכֹּל חוֹזֵר לְתֵיאוֹלוֹגְיָה, גַּם הַהִיסְטוֹרְיָה:
כַּמָּה כַּוָּנָה יֵשׁ בְּמַבַּט עֲשַׁן-הַסִּיגַרְיָה שֶׁלָּהּ
כַּמָּה גְּאֻלָּה בַּעֲצִימַת עֵינֶיהָ
כַּמָּה תְּפִלּוֹת אֲבוּדוֹת בְּרִיס מְרַצֶּפָן נוֹפֵל
וּבַמִּצְמוּץ הַקַּל
וּבְשַׂעֲרָה הַנָּחָה עַל חֶלְבּוֹן הָעַיִן.

© כל הזכויות שמורות לעם עובד הוצאה לאור

צמאון (צימאון) בארות - אלמוג בהר

ספרים מקור  ספרים תרגום   שירה   עיון חברה ובקורת  מדעי אדם וטבע  
ספרות לא בדיונית  ספרים ילדים נוער  מדריכים ומסעות  מודעות ורוחניות  ישראל וא"י  
ניהול שיווק וכלכלה  מחוץ לרצף  אומנות ועיצוב  כתבי עת  פנאי ואוכל