» טקסט  » שירה  » ספרים חדשים ביוני 2009       חזור

שיר אהבה: לקט שירי אהבה מספרות העולם
מאת: שמעון זנדבנק - תרגם ביאר ותרגם
Love Song - A Selection of Love Poems from World Literature - Translated and annotated by Shimon Sandbank

ההוצאה: חרגול משקספיר ועד פול מקרטני, מהיינה ועד אמילי דיקינסון: אנתולוגיה של שירי אהבה מארצות המערב, חמש מאות שנה וחמש שפות. בחר, תירגם והעיר שמעון זנדבנק, חתן פרס ישראל לתרגום שירה, שבין תרגומיו נמצאים בין השאר 'סיפורי קנטרברי', הלדרלין, ייטס, רילקה ופול צלאן. מחזור השירים הראשון הפותח את הספר הוא מחזור שירי ורדים רוברט ברנס: כוורד אדום־אדום / ויליאם בלייק: השושנה החולה / בן ג'ונסון: שיר - לסיליה / ונדי קופ: פרחים / תיאופיל גוטייה: לשמלה ורודה / ד. ה. לורנס: Gloire de Dijon / עזרא פאונד: אלבה / רמון קנו: אם את מדמה / דורותי פרקר: ורד אחד מושלם. במחזור השירים השני "צא בעקבות השמש, צל אובד" תמצאו את: תומס קמפיון: צא בעקבות השמש / ג'ון דון: זריחת השמש / ויליאם שקספיר: סונטה 18 / לואיס דה גונגורה: סונטה / ויליאם שקספיר: סונטה 130 / רוברט הריק: אין מיאוס באהבה / ג'ובן בטיסטה מרינו: שפחה נאווה / ג'ורג' גורדון, לורד ביירון: לא נלך עוד יחד / היינריך היינה: ליל דממה / סר פיליפ סידני: סונטה 13 מתוך אסטרופל וסטלה.

ג. "היא היתה כמגע הגשם"
מחבר לא ידוע: רוח מערב, מתי תנשב / אדוורד תומס: היא הייתה כמגע הגשם / ז'ק פרוור: ארוחת בוקר H.D. / הילדה דוליטל): לעולם לא תסוֹך עוד) / ויליאם בטלר ייטס: החמלה שבאהבה / פרידריך הלדרלין: מתוך קינת מנון על דיוטימה / תומס הרדי: הקול / עזרא פאונד: ליו־צ'ה 1 / גיום אפולינר: הפרידה / פאול צלאן: קורונה.

ד. "שמעתי את המים מתגלגלים לאיטם"
אדמונד ספנסר: סונטה 75 מתוך אמורטי / וולט ויטמן: כששמעתי עם ערב / אן סקסטון: שחייה בעירום / פלר אדקוק: תקרית / רוברט בראונינג: פגישה בלילה / רוברט ברנס: אפטון, נחל שלי / ת. ס. אליוט: שיר האהבה של ג'. אלפרד פרופרוק.

ה. "קִראו לי זבוב, וזבוב קראו גם לה"
תומס קרו: שיר / אלפרד לורד טניסון: הנה ישֵן ניצן / ריצ'רד אולדינגטון: אימאז'ים / ריינר מריה רילקה: שוב ושוב / פאול צלאן: עמד רסיס התאנה / ריינר מריה רילקה: אהובה אבודה מראש / רוברט גרייבס: היא אומרת את אהבתה / עזרא פאונד: כתובת על מניפה, לאדונה המלכותי; המפגש / אלפרד לורד טניסון: שיר 7 מתוך לזכר / אנדרה ברטון: אומרים לי / ג'ורג' אופן: צורות האהבה / ג'ון דון: הקידוש; הפרעוש / לורי לי: יום מן הימים האלה.

ו. "הבום־בום־בום של הטם־טם"
ויליאם בלייק: הרגב וחלוק־הנחל / א. א. האוסמן: הוא לא חיכה / רוברט קרילי: האהבה באה חרש / תומס הרדי: מוג־לב בתחנת הרכבת / ג'ון קיטס: La Belle Dame sans Merci / תומס קמפיון: בבוא יומך / היינריך היינה: איני מאמין בשמים / סר ג'ון סקלינג: שיר / ויליאם מ. ת'קרי: ייסורי ורתר / דורותי פרקר: שיר אהבה / ו. ה. אודן: האוהב יותר / קול פורטר: יום וליל / רוברט הריק: לידידו - דברים בלתי־אפשריים / סר תומס ואייט: סונטה 116 / ויליאם בלייק: גן האהבה / אמילי דיקינסון: לא אוכל לחיות איתך / פיליפ לרקין: Annus mirabilis / היינריך היינה: הם שניהם אהבו זה את זה / סטיבי סמית: ליל מנוחה / פול (וגברת) מקרטני: עוד יום רגיל / אנדרו מארוול: הגדרת האהבה / סר פיליפ סידני: זֶמֶר / ריינר מריה רילקה: שיר אהבה / פול אלואר: האוהבת / ויליאם שקספיר: סונטה 116 / מרגרט אטווד: מגורים / קורט שוויטרס: לאנא בלומה.

ז. "היא: שתוק! - ואנוכי שותק"
מחבר לא ידוע: הקבר הנסער / מחבר לא ידוע: תלונתו של בעל כנוע / כריסטופר מרלו: הרועה המאוהב לאהובתו / סר וולטר רולי: תשובתה / ג'ונתן סוויפט: ה ד עדין־נפש מחווה דעתו על הנשים / פול ורלן: דו־שיח סנטימנטלי / ברטולט ברכט: הבלדה של הסרסור מתוך אופרה בגרוש / אדוורד ליר: הינשוף וחתול־לי.

ח. "חם, חזק - וכמה שאפשר"
ג'ון דון: אלגיה 19 - לגבירתו בדרכה למיטה / אנדרו מארוול: לגבירתו הסרבנית / רוברט גרייבס: הו אהובה / ג'פרי צ'וסר: מתוך הפרולוג לסיפורה של האישה מבאת' (סיפורי קנטרברי) / ג'ון וילמוט, הרוזן מרוצ'סטר: שיר גבירה צעירה לאהובה הקשיש / פרנק ודקינד: אילזה; וידוי / ברטולט ברכט: שירה של פולי מתוך אופרה בגרוש / פרנק ודקינד: גילוי דעת / ויליאם שקספיר: סונטה 20 / אלן גינזברג: שיר אהבה על נושא של ויטמן / ג'ון דון: שיר־ פרידה - איסור קינה / סילביה פלאת': רווקה / מאיה אנג'לו: גברים.

ט. "אם תרעבי ללחם, איך אביא לך?"
ויליאם שקספיר: סונטה 29 / עדנה סט. וינסנט מיליי: סונטה / א. א. קמינגס: כלשהו חי בעיר כיצד קוֹרָא לה / לואי מקניס: מתוך טרילוגיה ל־ x / יוהנס בוברובסקי: בראי הריק / א. א. קמינגס: דודה לוסי שלי הזקנה / ברטולט ברכט: שאלות / תומס הרדי: בימי "מפץ גויים" / רוברט גרייבס: מונים את הפעימות / ג'ון דון: יום השנה.

י. "איך הביאה אותנו לכאן האהבה"
לואי מקניס: השמש על הגן / ת. ס. אליוט: La figlia che piange / היינריך היינה: לִבנו רחש רגש חם / פיליפ לרקין: שיחה במיטה; שירי אהבה לעת זיקנה / ברטולט ברכט: זיכרון - מארי א. / ג'ק גילברט: חוצים את האי בדרך הביתה / פאול צלאן: עודני רואה אותך / עזרא פאונד: אשת סוחר־הנהר - איגרת / לואיז גליק: המכתבים / פלר אדקוק: שילוח / אמילי דיקינסון: חיי, ל פני כלותם / מייקל דרייטון: סונטה / ג'ון ברימן: הוא מרים ידיים / ויליאם בטלר ייטס: קללת אדם / רובר דסנוס: השיר האחרון / עדנה סט. וינסנט מיליי: סונטה / לנגסטון יוז: קינה על אהבה / צ'רלס בוקובסקי: אל תיגשי אלי אבל אם תיגשי / ארנסט דאוסן: קינרה / מחבר לא ידוע: שיר לעג.

יא. "שושני דמך פושטים במוות חרש"
ויליאם שקספיר: סונטה 73 / ויליאם בטלר ייטס: הוא שואל נפש אהובתו למות / רוברט הריק: אל דיאנמה / ויליאם בטלר ייטס: בבואך בימים / שיר עם ולשי: הערבה הבוכייה / ו. ה. אודן: עִצרו את השעונים / ג'ון מילטון: על אשתו המתה / מחבר לא ידוע: פרנקי וג'וני / יוהן וולפגנג פון גתה: המלך בטולה / ויקטור הוגו: מחר עם שחר / אלזה לסקר־שילר: סנה הוי.

יב. "הבט ללב וכתוב"
ו יליאם בטלר ייטס: מקץ שתיקה רבה / דילן תומס: במלאכתי, עמלי הזעף / ויליאם שקספיר: סונטה 65 / סר פיליפ סידני: סונטה 1 מתוך אסטרופל וסטלה / ג'ק גילברט: והיא מחכה / סר אדוורד דייר: גם לאילן נמוך / מרגרט אטווד: היא/לא / פרנצ'סקו פטררקא: שלווה איני מוצא / קרול אן דאפי: מילים, לילה רחב.

שיר אהבה: לקט שירי אהבה מספרות העולם בהוצאת חרגול ועם עובד ובסיוע המפעל לתרגום ספרות מופת. ליקט, תירגם וביאר שמעון זנדבנק, ערכו שמעון זנדבנק ורחלה זנדבנק, על העטיפה: Paris. Boulevard Diderot. 1969, עיצוב: תמיר להב־רדלמסר, כריכה קשה, 279 עמודים.

שירים וביאורים מתוך האנתולוגיה

ויליאם בלייק | גן האהבה
כבר ראינו בשיר הפותח את חטיבת השירים הזאת שבלייק - ממבשריה הגדולים של האהבה החופשית - מפרש את ההתכחשות העצמית כהרס עצמי. ב'גן האהבה', האסקטיוּת הדתית היא האויב. המכשול בדרך האהבה הוא הפוריטניות הצבועה של החברה בת הזמן והאיסורים ("אל" ו"לא") שהיא מטילה על הטבע ועל הגוף.

פיליפ לרקין | Annus mirabilis
לרקין, שלא כבלייק או דיקינסון, יכול לקבוע תאריך מדויק לקץ הפוריטניות: באלף תשע מאות שישים ושלוש בא הקץ לבושה, ליידי צ'טרלי הנואפת יצאה לחופשי והביטלס המופקרים ראו אור עולם. הוא עצמו איחר את המועד. בשיר אחר הוא מגלה מדוע: "הם דופקים אותך, אבא ואמא שלך, / אולי לא מתכוונים אבל זה מה שהם עושים./ הם ממלאים אותך במגרעות שהיו להם / ומוסיפים כמה במיוחד בשבילך." והמסקנה: "הסתלק מהר ככל האפשר / ואל תוליד ילדים בעצמך."

ג'ון דון | אלגיה 19 : לגבירתו בדרכה למיטה
עצם ההזמנה למשכב דודים - שכבר ראינו את ג'ון דון מבסס אותה על התנהגותו של פרעוש - יש לה מסורת ארוכה ואין בה כדי להדהים. מה שמדהים - וג'ון דון רצה מאוד בתקופתו החצרונית להדהים את האליטה האינטלקטואלית - הוא לא רק הבדיחות הגסות (רובן בענייני זקפה) אלא שילובן עם מטאפוריקה "נעלה", גם מיתולוגית, גם גיאוגרפית, ובעיקר תיאולוגית. קירוב הרחוקים - והדוגמא הקלאסית היא שתי שוקי המחוגה מול האוהבים ב'שיר הפרידה' של דון, הכלול אף הוא בחטיבה זו - הוא מסימני השירה ה"מטאפיזית" של המאה השבע־עשרה. אבל מעטים הם המשוררים דאז שידעו, או העזו, לשלב את התעלות הנשמה המיסטית עם הסרת תחתונים, או את השׂער הסומר למראה התגלות מלאך עם זקפת האיבר. אכן, תרגיל מבריק בפורנוגרפיה אינטלקטואלית.

מאיה אנג'לוּ | גברים
שלא כאישה־נוסח־צ'וסר, האישה־נוסח־מאיה־אנג'לו אינה ממליצה לנשים שלא לחסוך את "אותו האיבר" מפני שום גבר. אדרבה, לאור חווייתה הראשונה היא מגיעה למסקנה שלהבא היא בהחלט תחסוך את האיבר. פשוט תעמוד ותסתכל. אבל למאיה אנג'לו יש ספקות. בניגוד לרווקה ההחלטית של סילביה פלאת', היא מוסיפה בשולי השיר: "אולי".

ג'ון קיטס | La Belle Dame sans Merci
"הגבירה הנאווה חסרת־הרחמים" של קיטס היא פאם פאטאל כשם שהעלם שפגש האוסמן אפשר לקרוא לו אוֹם פאטאל. בשני המקרים מדובר באהבה במבט ראשון שתוצאותיה גורליות. הגירסה היותר מקובלת היא זו של קיטס: אישה פתיינית ומסוכנת, לעיתים קרובות על־טבעית, שממיטה אבדון על אוהביה. אגדות, מיתוסים, בלדות ונובלות לאין ספור סובבים סביב המוטיב הזה, ששורשיו הפסיכולוגיים ודאי עמוקים. הבלדה של קיטס נחקקת בזיכרון בין השאר בגלל הקיצור הסוגסטיבי של השורה האחרונה בכל בית. אינני יכול להתאפק מלצטט מה שכתב קיטס לאחיו בקשר לשורות "ואעצום עיניה־פרא / בנשיקות ארבע". "מדוע ארבע נשיקות," כתב, "מדוע ארבע — תאמר — משום שאני רוצה לרסן את רוח התזזית של המוזה שלי — היא הייתה שמחה להגיד 'עשרים' בלי לקלקל את החרוז [באנגלית four , ארבע, ו־ score , עשרים, נחרזים] — אבל עלינו למתן את דמיוננו, כדבר המבקרים, באמצעות כוח השיפוט. נאלצתי לבחור מספר זוגי כדי לעשות צדק עם שתי העיניים, ולומר את האמת, נדמה לי ששתיים לכל אחת זה די והותר. תאר לך שהייתי אומר שבע, ואז היה שלוש וחצי לכל אחת, עניין מסורבל מאוד, וטוב שיצאתי מזה." שימו לב שלקיטס יש יותר הומור מאשר לאביר החיוור שלו.

© כל הזכויות שמורות לחרגול הוצאה לאור

שיר אהבה: לקט שירי אהבה מספרות העולם - שמעון זנדבנק - תרגם ביאר ותרגם
Love Song - A Selection of Love Poems from World Literature - Translated and annotated by Shimon Sandbank