» טקסט  » ספרות לא בדיונית  » ספרים חדשים בדצמבר 2009       חזור

דור המדבר
מאת: רנה ליטוין
The Desert Generation: Autobiographic Prose - Rina Litvin

ההוצאה: הספריה החדשה במושבה הרוסית שבסין היא היתה בילדותה המוקדמת ג'וֹי, ואחותה הקטנה היתה אִינָה. "מעכשיו יקראו לאינה יוספה, ולך רינה", קבע הקונסול הישראלי בשנחאי. ההתחלה בארץ היתה אופטימית: "מעכשיו, כשאבא או אמא יפנו אלי ברוסית או באנגלית, לא אענה", כותבת רִנה בת העשר. "עכשיו אני ילדה אחרת, והשם שלי אחר. מתחתי קו ארוך ויש לי התחלה חדשה". אלא שההתחלה החדשה, למרות גאוותה של הילדה על שהארץ הזו שייכת לה, נסדקת עד מהרה. שכן, "הם" מתחילים להגיע, באוניות ובאווירונים, עם ארגזים, מזוודות וחבילות: כל קרובי המשפחה, דור המדבר, שיעברו כאן, וימשיכו הלאה בדרכיהם כאילו מטרת חייהם היא לנסוע לאנשהו - אבל יוסיפו לאכלס את הספר, עד סופו. לכולם זהויות מעורבבות, שסָפחו מכל תחנות חייהם.

יוסל הוא אוסיָה, הוא דון חוֹסה, הוא ג'ו. והם כאילו גורפים בעקבותיהם חצי עולם. ועוד לפני שהם מגיעים ותופסים את החדרים והמטבח והמעברים, הם כבר קיימים בעיני רוחה של המספרת ובחלומותיה, לפי הסיפורים של אמה, סיפורים שבכל השנים הבאות עוד יתווספו להם שמועות וסיפורים משלימים או סותרים.

בשלוש שנות נעורים מתרוקן הבית. נעדרת ממנו האם, המאושפזת בשל מחלה, ונעדר האב, בגלל מקומות העבודה המרוחקים שלו. וכך הופכים החיים לטקסט ולקול, להתכתבות באינספור מכתבים. אחר-כך יֵרדו ההורים והאחות לדרום-אמריקה, ורק המספרת, בגיל צבא, תישאר מאחור, "אצל בן-גוריון על החוף".

את האנקדוטות והתמונות של המשפחה, הסוחפות את הספר, מפליאה ליטוין לספר בכישרון קומי ולירי. במקום בעלילות גדולות מתמקדת הפרוזה האוטוביוגרפית שלה באירועים כביכול-שוליים, בסיפור על ארון שלא נכנס בדלת, באפיזודה על כלב בשעור בלט. אבל כל האירועים הללו נושאים מאחוריהם, כשובל, ערך מוסף, את ההארה הנכונה, הפתאומית, של הרגע.

רנה ליטוין-ביברמן (1939), סופרת, מרצה ומתרגמת לעברית של ספרות יפה בתחומי שירה, פרוזה, דרמה ומסה מאנגלית, ספרדית ורוסית, נולדה בהונג קונג. הוריה, רחל (לבית גלוברמן) היתה מורה לאנגלית ואביה, בנימין, מהנדס ותעשיין רב-פעלים. ילדותה עברה עליה בטיין-טזין שלחוף הים הצהוב (סין), כאשר שפות הדיבור בבית היו רוסית ואנגלית. המשפחה עלתה ארצה ב-1949, בהיותה בת 10, והתיישבה בקריית-חיים. רנה סיימה את גימנסיה "אוהל שם" ברמת-גן ולאחר שירות צבאי, למדה ספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר נישואיה השתקעה עם משפחתה בתל-אביב. היתה מורה בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל-אביב להוראת שירה, לימדה במסגרת מילגת "סופר-מורה" בתיכון המקיף "מיטראני" בחולון ומרצה לחוגי הורים על ספרות ילדים.

שימשה כעורכת ומתרגמת בהוצאת ספרית פועלים, חברת מערכת וממונה על מדור הספרות המתורגמת בהוצאת "כתר" בירושלים, הקימה סדנה לתרגום אמנותי והדריכה במרכז לתרבות של עיריית תל-אביב בבית אריאלה; היתה מורה במכללת "בית ברל" גם במסגרת מילגת "סופר-מורה" מטעם משרד החינוך והתרבות. מאז 1998 היא עצמאית, עובדת עם הוצאות ספרים שונות, במיוחד הוצאת הקיבוץ המאוחד, ועם תיאטרונים ("גשר", "החאן", "הבימה" ועוד), ומרצה במסגרות שונות: כמרצה אורחת באוניברסיטאות , במכללות , במרכזי תרבות, כגון "בית-אריאלה" בתל-אביב (סידרה על לורקה, סידרה על לואיס קרול, סידרה על פושקין ועוד ועוד), מוזיאון תל-אביב, אמנות לעם, סל-תרבות ועוד.

רנה ליטוין החלה את יצירתה בפרסום שירים, מקור ותרגום בזמן השירות הצבאי, בכתבי עת ובמוספים ספרותיים וכן בכתיבה לילדים אולם עוסקת כיום בעיקר בתרגום מספרות העולם מאנגלית, ספרדית ורוסית וכתיבה. ב-1984 זכתה בפרס היצירה של ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול ובפרס ברנשטיין לביקורת ספרותית בעיתונות היומית, ב-1989 זכתה בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת, ב-1994 בפרס שרת האמנויות לתרגום על תרגומים מספרדית ובשנת 2000 בפרס היצירה למתרגמים מטעם משרד התרבות כמו כן זכתה במלגות שונות. רנה נשואה ואם לשניים.

רנה ליטוין בלקסיקון הספרות העברית החדשה

אל הארץ המובטחת | רנה ליטוין על ספרה: דור המדבר
ארבעים שנה המתין 'דור המדבר' להיכתב. לאחר עשרות שנות עשייה ספרותית, ככותבת ובעיקר כמתרגמת רבת הישגים, כתבה רנה ליטוין את הסיפור האישי שלה ושל משפחתה, שעלתה לישראל מסין. אוטוביוגרפיה בפרוזה.

כשהייתי משוררת מתחילה ונשאלתי פעם מה יש באמתחתי, עניתי: "ספר בשם 'דור המדבר'". ידעתי על מה הספר, ראיתי את התמונות בעיני רוחי, אבל החיים כיוונו אותי לעניינים אחרים וליצירות אחרות, והספר הזה חיכה ארבעים שנה להיוולדו.

רוב האנשים שליוו את ילדותי, על כל מוזרויותיהם, גחמותיהם ושיגיונותיהם, אינם עוד. אך הדמיון והזיכרון מאפשרים למתים להמשיך להתקיים במישור אחר. הספר קיים, כשם שהעולם קיים גם בלעדינו. הוא קיים במצב של המתנה, עד שיבוא הקורא להפוך בו, ובהתבוננות האישית שלו הוא יוציא אותו מן הכוח אל הפועל, כנגן המבצע פרטיטורה ומעניק לה חיים חדשים.

הדמויות שמאכלסות את הספר הן בעיני טראגיות אך גם מצחיקות, נוודים לא מכאן, שרובם באו לארץ מאונס ומאין ברירה, מיעוטם מתוך חיפוש אחרי חיים בטוחים ויציבים יותר, ומיעוט בטל בשישים הגיעו מציונות מודעת. אלה אנשים צבעוניים שהחיים כופפו את קומתם, לעתים שברו אותם. אחדים מגוחכים אך גם מעוררי חמלה, אחרים מעוררי-השתאות בחיוניותם ובכושר העמידה שלהם, והם נושאים אתם את מטען נדודיהם האינסופיים ואת חותם הארצות שעברו בהן, בתערובת של שפות ומלבושים, מנהגים ומושגים, עם ארגזי המסע הכבדים מנשוא, ומגיעים לארץ-ישראל-של-מטה: ענייה, פרובינציאלית, חולין שבחולין, מקלט, שלאחדים הוא התחנה האחרונה של חייהם, ולאחרים – שעוד כוחם במותניהם – תחנת מעבר לעולם טוב יותר, ורק לכמה מבני הדור הצעיר היא חוף ומאחז לבניין חיים ועתיד.

במרכז הספר משפחה שמגיעה מסין למדינה שקמה זה מקרוב. זהו הסיפור של ניסיונה לצאת מן המדבר של הנדודים ו"להחזיק מעמד" עד שתגיע לארץ המובטחת – כפי שמסביר האב לילדה הנבחנת בחינת כניסה על "דור המדבר". אבל הארץ המובטחת שונה בעבור כל אחד מן ההולכים אליה. בחיבור שמתבקשת המספרת-הילדה לכתוב על נושא המולדת ("האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו") היא מגלה שנופי מולדתה – הארץ המובטחת שלה – הן המלים שמלוות אותה כל חייה, מלים שהיא שומעת מפי האנשים שמקיפים אותה, כל אחד בסגנונו ובשפתו: תערובת של רוסית ואנגלית ויידיש וספרדית ועברית וסינית. וכל האנשים הללו עתידים באחד הימים להפוך לדמויות בתוך ספריה.

הספר פורש יריעה רחבה של טיפוסים, וביניהם "הסבתא המעופפת", מיסטר ג'יי – הדוד ששר – על סיפור חייו המפותל, הדוד המתנדנד שחולף ביעף ונעלם כלעומת שבא, הדודים בעלי חנות הדוודים "ירושלים", המחזיקים בידם שח סיני עתיק ל"יום שחור", הדודה השחקנית שאינה מאמינה בעתיד, והדוד המיסתורי – "הכבשה השחורה" – שדווקא הוא משמש השראה לילדה הסופרת. כל אחד ונופיו הרחוקים, מפינסק ועד מנצ'וריה, מפולין ועד סיביר, מרוסיה ועד יפן – שלל סיפורי חיים, שהם סיפורי ה"מגיעים-לא-מגיעים" לארץ המובטחת.

נסיבות חייהם של ארבעת הגיבורים – האם, האב ושתי הבנות – מביאים אותם ל"חיים בהתכתבות". חייהם נפרשים דרך יומנים, שירים, רשימות, מכתבים שנשלחים ושאינם נשלחים. גם סיפור האהבה הראשון של המספרת הופך עד מהרה לרומאן במכתבים, והחיים נאגרים אל תוך הכתיבה ומאכלסים אותה. ואף הקשר בין האם לבתה טבוע בחותם הכתיבה, כשהטיוטות שכותבת האם הן טיוטות חייה של הבת, ומכינות אותה להגיע אל מה שהאם – מסיבות של אישיות וגורל – לא הגיעה אליו.

מבחינה אישית הספר הוא חוב-הלב להוריי ולמשפחתנו הקטנה והרחבה יותר, לתקופות הילדות שלנו ולתקופת הילדות של המדינה – שככל שהיתה רחוקה מאידילית, היתה אפופה בקורי החלום של אלה ההולכים במדבר אבל לנגד עיניהם הארץ המובטחת.

דור המדבר מאת רנה ליטוין בהוצאת הספריה החדשה, עריכה: מנחם פרי, מירי צפריר, 181 עמודים, יגיע לחנויות בינואר, יושק במועדון הספריה החדשה מן ה-18.12.

© כל הזכויות שמורות למחברת ולהוצאה לאור

דור המדבר - רנה ליטוין
The Desert Generation: Autobiographic Prose - Rina Litvin