» טקסט  » ספרים תרגום  » ספרים חדשים באוגוסט 2012       חזור

חזקים וחלשים
מאת: אלתר קציזנה
אַלטער קאַציזנע -שטארקע און שוואכע

ההוצאה: ידיעות ספרים חזקים וחלשים, שנכתב ביידיש ויצא לאור בווארשה ב-1929, הוא יצירה מודרנית מדהימה שמובאת כעת לראשונה בתרגום לעברית, לאחר שהיתה מוכרת רק לקומץ קוראי יידיש. תרגמה אותו לעברית ד"ר בלהה רובינשטיין, לאחר שקראה אותו בשפת המקור והתאהבה בו עד כלות. זהו רומן מתוחכם ורחב יריעה, מרהיב בשפע אירועים דרמטיים שמשתלבים זה בזה ומתאחדים למסכת עלילתית מגובשת ורב-משמעית. הוא מתכתב עם גדולי הרומנים של סוף המאה ה-19 ומחציתה הראשונה של המאה ה-20, ומציע תמהיל מיוחד של כתיבה ריאליסטית ופנטסטית. העלילה מעמידה תמונה מרתקת של חיי היהודים החילונים בוורשה ובסביבותיה לפני מלחמת העולם הראשונה, במהלכה, ובשטף המהפכני שלאחריה.

היא מגוללת את התהפוכות הנסערות בחייהן של דמויות לא-נשכחות שגורל כל אחת מהן נקבע לפי אופייה ונתוני סביבתה, ועם זאת הוא משתלב בזה של הדמויות האחרות. כל דמות היא עולם ומלואו; כל דמות והסיפור שלה; כל דמות היא חזקה וחלשה כאחת; וכולן אחוזות זו בזו לבלי התר. כך נוצרת גלריה צבעונית של משפחת האדם: פועלים, תעשיינים, סוחרים, ציירים וסופרים; שמרנים ומהפכנים, לוחמים וספסרי מלחמה, ועוד רבים.

על רקע כיבושה החוזר ונשנה של פולין, וגלי מהפכת אוקטובר המכים בה, מגלים גיבוריו של אלתר קציזנה ש"אנשים הם כמו קלפים אחוזים בחפיסה. אף פעם אי-אפשר לדעת איזה קלף יעלה בגורל אחרי שטורפים את חפיסת הקלפים ואיזה קלף ייפול תחת השולחן". הם לומדים ש"החיים הם אמא טובה לאחד ואם חורגת לאחרת", וגם ש"דברים משובחים מתחרבנים בעולם הזה". הם מגלים את הגוונים השונים של חוזק וחולשה, של עוצמה אדירה ושל אין-אונים, המרכיבים את נפשם ומכתיבים את מסלול חייהם.

אלתר קציזנה (1941-1885), סופר, משורר, מחזאי יהודי-פולני, תלמידו של י"ל פרץ, היה אוטודידקט שקרא את ספרות העולם ובין הדמויות המשפיעות בסצנה התרבותית של יהדות פולין, ששלט שליטה מלאה בפולנית, בגרמנית, בצרפתית, ברוסית, ביידיש ובעברית; כתב שירים, מחזות, סיפורים קצרים, מסות ויומני מסע; תיעד כצלם את חיי יהודי פולין, ביקר בארץ ישראל, הוציא לאור עיתון שמאל רדיקלי והיה מו"ל ויו"ר האגף היהודי של ארגון הסופרים הבינלאומיים. הוא נרצח באכזריות ב-1941 בידי אוקראינים עושי דברם של הנאצים בפוגרום בעיר טרנופול. אלתר קציזנה בויקיפדיה.

בארץ תורגם לראשונה לעברית בשנת 1955 המחזה "הדֻכַּס". באותה שנה נערך בישראל ערב לזכרו של קציזנה, שבו לקחו חלק סופרים ואנשי ציבור רבים. לרגל האירוע ביקרה בתו בארץ לראשונה. בשנת 1967 החלה לצאת בהוצאת י"ל פרץ בתל אביב אסופת כל כתביו; בכרך הראשון הובאו כמה מיצירותיו הבולטות המחזה הנודע "הדוכס", הדרמה האחרונה שלו, "האופרה של היהודי", וכן בלדות וגרוטסקות. לרגל הופעת הכרך ביקרה בתו שוב בישראל, ובבית ליסין נערך ערב שהוקדש לזכרו וליצירתו של קציזנה.

בתוך כך תורגמו כמה מסיפוריו לעברית ויצאו בשנת תשל"א (1970) תחת הכותר "פנינים חולות: ועוד סיפורים" בספריית תרמיל (משרד הביטחון - ההוצאה לאור). כמה מיצירותיו ראו אור גם בתרגום לצרפתית, לאיטלקית ולאנגלית.

חזקים וחלשים - רומן בארבעה חלקים מאת אלתר קציזנה בהוצאת ידיעות ספרים, תרגמה מיידיש והוסיפה אחרית דבר: בלהה רובינשטיין, 614 עמודים.

חזקים וחלשים | אחרית דבר מאת בלהה רובינשטיין
אני מרשה לעצמי לפתוח בנימה אישית: המפגש הראשון שלי עם הכתיבה המיוחדת של אלתר קציזנה היה באמצעות קובץ הסיפורים "פנינים חולות", שיצא לאור בהוצאת תרמיל (1970). בשער האחורי של ספרון זה הוזכר הרומן "חזקים וחלשים", ומשום מה הסתפקתי בכך. עברו שנים רבות, ושמו של אלתר קציזנה חזר והופיע מולי במאמר של שלום לוריא - חוקר הספרות והמתרגם שאני מעריכה ומוקירה - בכתב העת "חוליות" (קיץ 1997). מאמר זה, "אלתר קאציזנה - היוצר הרב-קולי", מציג כמה צדדים ביצירת קציזנה ובסיפור חייו. בין השאר מסופר בו על "חזקים וחלשים".

המידע הראשוני על הרומן עורר את סקרנותי, ומיד חיפשתי והשגתי את שני הכרכים של "שטאַרקע און שוואַכע" בהוצאת י.ל. פרץ (תל אביב 1972). ככל שהתקדמתי בקריאה, כך גדלה התפעלותי מיצירה רחבת היקף זו. נזכרתי בטענת שלום לוריא, שלפיה ראוי לתרגם את הרומן המעניין והעשיר הזה "ולהקדיש לו תשומת לב כאחת היצירות בעלות הייחוד והמקוריות בספרות היהודית של המאה העשרים" (שם, עמ' 184), והרגשתי כאילו קיבלתי הזמנה למסע ספרותי קשה ומרתק. אחרי היסוסים רבים התחלתי בעבודת התרגום.

זה לא היה קל. קשיים רבים נערמו בדרכי, אבל הרומן שבה אותי בקסמיו וקרא לי להמשיך. כישרון הסיפור והתיאור של המחבר, היכולת הווירטואוזית שלו לנווט את העלילה המורכבת בתוך מערבולת מסתחררת של אירועים דרמטיים, ההרגשה שמאחורי כל המסופר והמתואר מסתתר שפע של תחושות ומשמעויות - כל אלה סחפו אותי ונתנו לי כוח להתמיד למעלה משלוש שנים בעבודת התרגום של יצירה עשירה ומורכבת זו.

אין לי ספק: "חזקים וחלשים" הוא רומן בעל איכויות ספרותיות נדירות: עלילה מסעירה, עושר רגשי, עומק משמעותי, תפיסה אוניברסלית רחבה. לא במקרה הופיע ספר זה ביידיש בשלוש ,( מהדורות (וילנה 1929-1930 ; בואנוס איירס 1954 ; תל אביב 1972 וקהל קוראי היידיש קיבל אותו בהתלהבות רבה. אם כך, זה לא היה מטמון נעלם. עובדה זו חידדה בעבורי את השאלה, מדוע רומן נפלא זה לא תורגם עד עכשיו לעברית? חיפשתי תשובה בספרים, שאלתי יודעי דבר, אבל לא קיבלתי תשובה מספקת.

לא נותר לי אלא לנחש: אולי היה צורך בבעלי סמכא שיזכירו את גודל מפעלו של המחבר ואת גורלו הטרגי, וידאגו לתרגום היצירה ולהפצתה ברבים? אולי ההיקף הרחב (ארבעה כרכים ביידיש) הרתיע מתרגמים פוטנציאליים? אולי פעל כאן עקרון "הברירה הטבעית", שמפנה את תשומת הלב והמשאבים ליצירות שכבר זכו לפרסום עולמי רחב? הנה, גם אני לא טרחתי במשך שנים רבות לקרוא את "שטאַרקע און שוואַכע", אף שידעתי על קיומו.

איך שלא יהיה, אני שמחה שזכיתי להיות שותפה למאמצים להציג יצירה אדירה זו בפני קוראי העברית העכשווית, ומקווה שהאיש ומפעלו האמנותי יתפסו מקום ראוי, כפי שמגיע לו.

אלתר קציזנה (אלטער קאַציזנע) היה יוצר מוערך בין דוברי היידיש. קהל קוראים רחב הכיר את הסיפורת שלו ואת שירתו, ומחזותיו זכו להצלחה רבה. פרסומו גבר בתחילת שנות השלושים של המאה הקודמת, עם הופעת הרומן "שטאַרקע און שוואַכע". גם המסות ורשמי המסעות שכתב תרמו למוניטין שלו. לעומת זאת, בין קוראי העברית שמו כמעט אינו ידוע, כי רק חלק מועט מיצירתו תורגם לעברית: המחזה "הדוכס" (תשט"ו), וקובץ שכולל כמה מסיפוריו הקצרים: "פנינים חולות, ועוד סיפורים" (תרגם א"ד שפיר, הוצאת ספריית .(תרמיל, משרד הביטחון, 1970

תצלום הדיוקן של הסופר עלול להטעות את המתבונן: הפנים העגולים, המבט הנינוח והחיוך הרך יוצרים רושם של אדם שמסלול חייו היה פשוט וקל. אבל לא. הוא התמודד עם נתונים חברתיים-כלכליים קשים, עד שהגיע להישגים מרשימים בתחום התרבות והיצירה.

אלתר קציזנה נולד בווילנה באביב של שנת 1885 למשפחת פועלים ענייה, ולא זכה לתנאים שיעודדו את כישרונותיו. אביו נפטר זמן קצר אחרי שמלאו לנער ארבע-עשרה, והוא עבר אל העיר יֶקַטֶרִינוֹסְלָאב (באוקראינה), שם גר אצל דודו הצַלָּם ועבד אצלו כשוליה. השוליה הצעיר למד מהר את רזי אוּמנות הצילום, ועד מהרה התפרסם כצַלָּם-אָמן. המוניטין שלו אפשרו לו להתפרנס בכבוד. במקביל לעבודתו כצלם פנה לכתיבה ספרותית, ורישומי המבט החד ותפיסת המרחב שלו ניכרים בה היטב.

תחילת דרכו הספרותית של קציזנה היתה בשפה הרוסית: את סיפוריו הראשונים כתב ברוסית, וכן תרגם שירים של פושקין ואלכסנדר בלוק מרוסית ליידיש. אל הספרות היידית התחבר רק אחרי שקרא סיפורים של י"ל פרץ. הסיפורים כבשו את לבו, והוא נסע לווארשה (בשנת 1910 ) כדי לפגוש את הסופר שכתיבתו עשתה עליו רושם כה גדול. קציזנה הצעיר למד הרבה מן הסופר הידוע, ופעמים רבות הצהיר שהוא רואה בו מורה דרך ספרותי. עם זאת, הוא לא ויתר על חיפוש הדרך לגיבוש הביטוי העצמי שלו.

קציזנה השתלב בעולם הספרותי-תרבותי של וארשה היהודית בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, והיה מעורב בפעילות עיתונאית-חברתית. כתיבתו התפרסה על מגוון תחומים: שירה, סיפורת, מחזאות, פובליציסטיקה. בין השאר, היה כַּתָּב-צַלָּם שתיעד את חיי היהודים בעיירות מזרח אירופה ואת רשמי מסעותיו לארצות הים התיכון: איטליה, ספרד, מרוקו וארץ ישראל. לארץ ישראל ("פלשתינה") הוא הגיע בימי מאורעות תרפ"ט (1929), ורישומי ביקור זה ניכרים בפרק "במרחק הלוהט", סמוך לסיום של "חזקים וחלשים". מדהים להיווכח באיזו מהירות קלט הסופר-הצַלָּם את הנוף הארץ-ישראלי ואת האווירה הקשורה לאירועי הזמן בגליל של אותן שנים.

הפריסה הרחבה של תחומי יצירתו (אמנות חזותית, תיאטרלית, שירית וסיפורית) ניכרת היטב ברומן: תיאורי הנוף והדיוקן מצטיינים במבט חושני חד, והעלילה מתפתחת במסלול שיש בו מיזוג מיוחד של יסודות דרמטיים עם יסודות ליריים. במקביל, האופק התרבותי הרחב של קציזנה (ספרות, תיאטרון, מוזיקה, ציור, היסטוריה) מעניק לעלילה הנסערת עומק רגשי ומשמעותי.

הרומן "חזקים וחלשים" נכתב בין השנים 1929-1927. עשר השנים המפרידות בין מועד תחילת כתיבתו ובין אירועי התקופה המתוארת בו לא הקהו את הרושם החי של הטלטלה הנוראה שעברה על האנשים (ועל המחבר) בשנות מלחמת העולם הראשונה ומהפכת אוקטובר שבאה בעקבותיה. עם זאת, שנים אלה העניקו למחבר טווח זמן מספיק, שסייע לו לייצג את אירועי התקופה בפרספקטיבה ספרותית והיסטורית, שמעניקה לו רלוונטיות על-זמנית ועל-מקומית.

העוצמה של האירועים ההיסטוריים והבעיות הלאומיות והחברתיות הכרוכות בהם ניכרת היטב ברומן. אבל המחבר הפנה את אור הזרקורים אל בני האדם: אל תהפוכות החיים של כל אחת מן הדמויות הפועלות ואל סבך היחסים ביניהן. לכן, האירועים ההיסטוריים (מלחמת העולם הראשונה, מהפכת אוקטובר, ראשית המפעל הציוני) והזעזועים החברתיים-כלכליים שנגרמו בעקבותיהם אינם אלא זירת ההתרחשות ומוקד הכוח שמטלטל את הגיבורים וחושף מעמקים נסתרים, שלא היו מתגלים בתנאי חיים רגילים.

קצב העלילה של רומן רחב היקף זה מתפתח בהדרגה. הרומן נפתח במעין תנועת מצלמה שקולטת לאט את מראות העולם שבו חיים הגיבורים. לאחר ההתוודעות הראשונית מתחילה התפתחות האירועים הנסערים, והעלילה צוברת תאוצה הרסנית ובונה כאחד. סיפורי חיים עצמאיים נשזרים במקלעת סבוכה של מגעים בין אנשים, שלכאורה לא יכול להיווצר ביניהם קשר משמעותי: טיפוסים סולידיים והרפתקנים אנרכיסטיים; אנשים ישרי דרך וספסרי מלחמה; אינטלקטואלים בעל-ביתיים ובוהמיינים פרועים; סוחרים, תעשיינים ופועלים.

לכל אחת מהדמויות יש סיפור חיים משלהּ, והתפתחותו מושפעת מן המגע עם סיפורי החיים של הגיבורים האחרים. כך נוצרת תמונת חיים עשירה ומורכבת, מעין בבואה של משפחת האדם. תמונת חיים זו מצרֶפת יצריות פרועה עם חלום לירי ענוג; בכחנליה של כוחות טבע פראיים נתקלת במסגרות נורמטיביות נוקשות; פיכחון ריאלי מתמודד עם הזיה וחזון אידיאליסטי. כל אלה מתוארים ביד אמן, שיודעת לטבול את העט בקסת שמכילה שפע של גוני מבע: חושניים ושכלתניים; תמימים ואירוניים; מעציבים ומצחיקים; ריאליים ופנטסטיים.

הדמויות הפועלות - החל בגיבורים הראשיים וכלה בדמויות המשנה - מיוצגות בצורה משכנעת שמאירה את המורכבות של נפש האדם: הסתירות הפנימיות, הנבכים האפלים, הכמיהה לאהבה, למימוש עצמי - כל אלה הם כוחו של אדם וחולשתו. לכן אין ברומן עימות בין "חזקים" ל"חלשים". כל אחת מן הדמויות הפועלות היא חזקה וחלשה כאחד, וצירוף זה מעניק לה אמינות. זהו פשר הכותרת של הרומן: אנשים - ולא חשוב היכן הם חיים ובאיזו תקופה - הם "חזקים וחלשים" כאחד, כל אחד לפי דרכו, וכולם נסחפים באירועי הזמן השוצפים כנהר איתן. יש מי שטובע בזרמי המעמקים, יש מי שממשיך להיסחף בזרם, ויש מי שמגיע לחוף מבטחים.

הסיום האופטימי של הרומן עומד בניגוד משווע לקץ חייו של המחבר: עם פלישת הצבא הנאצי לפולין ברח קציזנה עם משפחתו לתחום שלטונה של ברית המועצות, וחי בעיר לֶמְבֶּרְג (לבוב). גם כאן השתלב בחיי התרבות, והיה פעיל בתחומי הספרות, התיאטרון, הרדיו והעיתונות. פרק זה בחייו הסתיים עם הפלישה הגרמנית לברית המועצות. קציזנה ניסה להימלט מן החיה הנאצית, וברח לטרנופול. שם נרצח באכזריות בידי פורעים אוקראינים, שהכו אותו למוות בבית הקברות של העיר. בפוגרום הזה (יולי 1941) .נרצחו כמעט כל יהודי טרנופול

אשתו חנה נרצחה במחנה ההשמדה בלז'ץ, אבל בתו שולמית שרדה בזכות קשריה עם נציג איטליה במקום. אחרי המלחמה נישאה וחיה ברומא, שם נפטרה בשנת 1999 . את שנותיה האחרונות הקדישה שולמית לפעילות לשימור מורשתו הספרותית של אביה, וארבעת הכרכים של כתביו יצאו לאור בתמיכתה (בהוצאת י.ל. פרץ). בזכות הבת המסורה הגעתי בלי קושי אל הרומן בשפת המקור, וכך ניתנה לי ההזדמנות לתרגם אותו לעברית ולהציעו לקהל הקוראים העכשווי. אני מקווה שהמפגש המחודש עם יצירה זו - אחד הגילויים המרשימים של ספרות יידיש ותרבותה - יהווה צעד נוסף במסע ההיכרות עם רוחב היריעה וההישגים המפוארים שלה.

© כל הזכויות שמורות להוצאה לאור

חזקים וחלשים - אלתר קציזנה
אַלטער קאַציזנע -שטארקע און שוואכע