» טקסט  » ספרים מקור  » ספרים חדשים באוקטובר 2015       חזור

טחנת החיים
מאת: יצחק שמי

ההוצאה: דביר ומכון הקשרים רועה כבשים מוגבל בשכלו, שנכנס לטרנס כל אימת שמציקים לו וסופו שמת מבעיטה של פִרדה שהציל את חייה; אב שחזר ממסע ארוך לקיבוץ נדבות כדי שיוכל להשיא את בנותיו ומגלה שהן הפכו ל"משחקות על הבמה"; מנהיג של אנשי שכם, הרוצח, במהלך טקס מסורתי ססגוני, את יריבו מחברון, ואחר כך הופך לפליט אנונימי בקהיר, מקהה את סבלו בעישון מסיבי של חשיש עד שהוא כמעט מאבד את שפיותו, חוזר לחברון לבקש מחילה ומת ככלב שוטה. אלה הם כמה מגיבורי טחנת החיים, קובץ סיפוריו של יצחק שמי, המאגד, נוסף על כל סיפוריו שכבר פורסמו, סיפור אוטוביוגרפי שלא פורסם מעולם וכמה מרשימותיו העיתונאיות והספרותיות המשובחות. את הספר חותמת אחרית דבר מקיפה מאת ד"ר יוסף צרניק ופרופ´ יגאל שוורץ.

סיפוריו הנפלאים של יצחק שמי ממלאים מקום מיוחד, הומאני וטראגי כאחד, בסבך היחסים בין יהודים וערבים החיים ונאבקים על האחיזה בארץ אבות משותפת. יצחק שמי חודר לנשמתם של הערבים ומקשיב לה באמפתיה עמוקה. הוא עושה זאת בדרך מעוררת השתאות - בעין מתבוננת חדה ובלי צל של פטרונות או זיוף רומנטיציסטי. זהו קובץ סיפורים יחיד במינו בקורות הספרות העברית.     א.ב. יהושע

יצחק שמי, שכתב בשפה עברית מפוארת, הוא חלוץ הזרם המזרח-תיכוני בספרות העברית. ב-2004, בצעד יוצא דופן ההתאחדות האקדמית הפלסטינית העעניקה ליצחק שמי הכרה כאחד מהבולטים בסופרים הפלסטינים במאה העשרים. בהישגו הספרותי ניצב יצחק שמי בשורה אחת עם טה חוסיין, אל-עקאד וג´ובראן חליל ג´ובראן. זה יותר ממאה שנים יצחק שמי, סופר יהודי גדול, משתייך ביצירתו הן ליהודים והן לערבים. היוזמה להציל מן הנשייה את הגשר החשוב שבנה יצחק שמי בין התרבות העברית ובין התרבות הערבית, שגיאוגרפית אנו חיים במרכזה, היא מוברכת ואף יותר מזה.     סמי מיכאל

יצחק שמי (סָרְוִי) נולד בחברון ב- 4 באוגוסט 1888 לאביו אליהו סָרְוִי (יליד דמשק) ולאמו רבקה לבית קסטל (ילידת חברון, בת למשפחה ספרדית מיוחסת). למד בחברון ב'חדר', אחר-כך בישיבת "שדה-חמד" של הרב ר' חיים חזקיה מדיני. בהיותו בן שמונה-עשר יצא לירושלים, בה סיים לימודיו בבית המדרש למורים מטעם חברת "עזרה" (1909). עסק בהוראה בעקרון, דמשק ובמשך שש שנים בפיליפולי בבולגריה, שם נשא לאשה את פנינה גינגולד, מורה, ילידת רוסיה. בבולגריה נולד בנם ידידיה (שמיר).

ב-1919 (תר"פ) חזרה המשפחה לחברון ויצחק עסק בהוראה ובעסקנות ציבורית. בסוף 1925 (חשון תרפ"ו) נפטרה עליו אשתו. לאחר חודשים מספר נישא יצחק לאשתו השנייה, שרה (לבית קאליש), אשר גדלה וחנכה את בנו והמשפחה עקרה ב-1928 לטבריה. ב-1930 עברו לחיפה וגם בה עסק בהוראה. סיפורו הראשון ("העקרה") על הווי הספרדים פירסם ב"העומר" (כרך א, תרס"ז) ומאז פירסם סיפורים באכסניות הספרותיות בארץ ובחו"ל ("התקופה", "השלוח") בהם תיאר את הווי הערבים, עדות המזרח, חברון ועוד.

בנפרד יצא בחייו סיפורו "נקמת האבות" (סיפור מחיי הערבים, תרפ"ח). אסופת סיפוריו בעריכתו ובהקדמתו של אשר ברש יצאה בתשי"א (כאן גם "נקמת האבות"). סיפורו "נקמת האבות" תורגם לאנגלית, ספרדית ואיטלקית ונתפרסם באנתולוגיות שונות בשפות אלו. יצחק שמי נפטר בחיפה במארס 1949.

יצחק שמי בלקסיקון הספרות העברית החדשה

טחנת החיים מאת יצחק שמי בהוצאת דביר ומכון הקשרים אוניברסיטת בן גוריון, סדרת רטרו לסיפורת עברית, 224 עמודים.

רטרו היא סדרת ספרים של סופרים עבריים מהעבר הרחוק והקרוב. היא כוללת כתבים שפורסמו בבמות שונות אך לא זכו לראות אור בספר. כמו כן, יופיעו בסדרה מהדורות חדשות של יצירות חשובות שראוי לשוב ולקרוא בהם, וגם סיפורים שחמקו מעינם של עורכים ומוציאים לאור ויזכו ברטרו לגילוי פומבי ראשון. לכל הספרים יצורפו פתח דבר או אחרית דבר מקיפים פרי עטם של חוקרים וסופרים בעלי שם.

עורכי הסדרה מבקשים להפגיש את הקוראים עם יצירות מרתקות ומרגשות ובה בעת לעשות "צדק היסטורי" עם סופרים שאיתרע מזלם ולא זכו להכרה שלה היו ראויים, מסיבות חברתיות, תרבותיות ואידאולוגיות-פוליטיות. הסדרה רטרו יוצאת לאור בשיתוף פעולה בין מכון "הקשרים" לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, לבין הוצאת הספרים כנרת, זמורה, דביר. עורכים: יגאל שוורץ ומוריה דיין-קודיש.

טחנת החיים - יצחק שמי