» טקסט  » עיון חברה ובקורת  » ספרים חדשים באפריל 2019       חזור

קב ונקי
מאת: גיל וייסבלאי

ההוצאה: כרמל ספר זה עוסק בתשוקתם של מו”לים, סופרים ואמנים ליופי, ובניסיונות ליצור קהל צרכני־ספר אנין טעם. זהו מחקר פורץ דרך בתולדות הדפוס העברי במאה העשרים, המעמיד במרכז את היחס לספר כחפץ נוי וכיצירת אמנות, על שלל היבטיו. מתוך סיפורן של שלוש הוצאות ספרים עבריות שפעלו בברלין, בשנות העשרים של המאה הקודמת, עולה במלוא עוזה זירת ההתרחשות התוססת של המו”לות העברית, באחת מן התקופות המרתקות והחשובות בתולדותיה. בלשון קולחת ובהירה, משורטט עולם עשיר וגדוש בפרטים של תחום יצירה תרבותית יהודית במאה העשרים, אשר כמעט ולא נחקר עד כה. קב ונקי – תחייתה של אמנות הספר העברי ברפובליקת ויימאר מאת גיל וייסבלאי בהוצאת כרמל, עריכת הספר: בני מזרחי, 420 עמודים.

מתוך פתח הדבר
יש המתבשמים מן המילים, ויש המשתכרים גם מריח הנייר ומצבע הדפוס. רק המגע הבלתי אמצעי עם הספרים עצמם, בעלי הכריכות היפהפיות, שנדפסו באותיות נאות ועוצבו בקפידה, יכול להצית את ההתלהבות לעסוק בתחייתה של אמנות הספר העברי בימי רפובליקת ויימאר.

היכרות עם שפע ה”תכשיטים”, שנועדו לביבליופילים אניני טעם, מגרה את יצר הסקרנות לשאול ולתהות: מי היו אותם אנשים שעמדו מאחורי יצירתם? מדוע הם עסקו באינטנסיביות כה רבה בהפקתם של ספרים מהודרים בְּאות עברית, דווקא בגרמניה, בשנות ה־20 של המאה שעברה? כיצד קרה ששם, ברפובליקת ויימאר, התחולל השינוי ביחס אל הספר העברי ואל אמנות הדפוס, לאחר שנים ארוכות של הזנחה ויחס מזלזל?

שאלות מעין אלו התחילו לנקר בי במהלך השנים שבהן עסקתי בספרים עתיקים וביבליופיליים. הבנתי כי ההנאה ואפילו ההתרגשות והשמחה שגורם ספר נאה לאוחז בו אינן מקריות. שיתוף הפעולה בין המוציא־לאור, הטיפוגרף שהופקד על עיצוב הספר ובית הדפוס שבו נדפס, הוא הכרחי.

במקרים מסוימים, אפילו מערכת היחסים של המו”ל עם יצרני נייר ויוצקי אותיות היא מחויבת המציאות. כל אלה הם חלק מרשת עדינה וצפופה שנטוותה בקפדנות רבה על ידי אנשי מקצוע שונים. איש־איש בתחומו מילא תפקיד חשוב בהפיכתה של ערימת דפים מודפסים ובהם טקסט, ליצירת אמנות מתוחכמת שבה כל מרכיב טומן בחובו פיסת־תרבות מרתקת.

החיפוש אחרי תשובות לשאלות, שהלכו והתרבו ככל שהעמקתי לחקור בתולדותיהם של האנשים שעסקו במלאכת הפקת הספרים, הוביל אותי לעולם מופלא ובלתי נודע. הגיבורים הראשיים באותה סצנה סוערת, בברלין של ראשית שנות ה־20 של המאה העשרים, נותרו אלמונים או שהקפידו להצניע את אותו פרק בחייהם, העומד תמיד בצילם של יתר מפעלותיהם בתקופות מאוחרות יותר.

חשיפת פעילותם העלומה של אותם מו”לים, מעצבים ומדפיסים הפכה בעיניי למטרה בפני עצמה. בניגוד גמור למחויבות האידאולוגית העמוקה שחשו כלפי מפעלם, ובעיקר – לתרומתם האדירה לתרבות העברית החדשה, אשר ניכרת בספרים העבריים עד לימינו אלה, שמותיהם של רבים מהם נשתכחו לגמרי, ובהיכלות התהילה של היוצרים העברים נפקד שמם.

בספר זה בחרתי להתמקד בשלושה מתוך עשרות בתי ההוצאה לאור העבריים שפעלו ברפובליקת ויימאר בתקופה הקצרה שבין 1921 ל־1924. ההוצאות שסיפורן מובא כאן, הן כאלה שעד כה טרם נחקרה פעילותן, על אף חשיבותה הרבה. במגוון האישים שהיו מעורבים בהן, הן משקפות את זירת המו”לות העברית התוססת של ברלין בראשית שנות ה־20 של המאה העשרים.

שלוש הוצאות אלו, “הספר”, “רִמון” ו”יִבְּנה”, היו פרי רוחה של קבוצת אינטלקטואלים יהודים־רוסים שגלו לגרמניה באותה תקופה. באמצעות סיפורן אנסה לפתוח צוהר אל אחד מפרקיו המזהירים של הספר העברי.

רכשו עכשיו את הספר בהנחה
באתר ההוצאה: קב ונקי מאת גיל וייסבלאי

© כל הזכויות שמורות להוצאה לאור

קב ונקי - גיל וייסבלאי