» טקסט  » ספרות לא בדיונית  » ספרים חדשים בינואר 2014       חזור

פנחס שדה: היומנים
מאת: אילת נגב ויהודה קורן, עורכים

ההוצאה: דביר לפני עשרים שנה, בסוף ינואר 1994, נפטר פנחס שדה. הוא גולל את חייו במאות השירים שכתב ובספרי הפרוזה שחיבר. רוב כתיבתו הספרותית היא וידויית, ונקראת כיומן. עם זאת, במשך ארבעים שנה, מ-1954 ועד מותו בגיל 64, ניהל שדה יומנים של ממש. הפנקסים הגנוזים שרואים אור לראשונה בספר פנחס שדה: היומנים חושפים את חומרי הגלם של כתיבתו, ומספקים מבט נדיר ובלתי אמצעי אל אישיותו ואל חייו. בעקבות הפרסום המחודש של "החיים כמשל" ב-1968 הוצף שדה בפניות של קוראים שביקשו להיפגש איתו, לשטוח את מצוקותיהם, לגעת בו, וביתו נעשה מוקד עליה לרגל.

בהופעותיו הפומביות האולמות היו מלאים והצעירים לא הירפו ממנו שעה ארוכה בשאלות ותשובות. האירועים דמו יותר למרתון של מודעות עצמית מאשר למפגש עם סופר. דומה שלא היה עוד יוצר בעל נוכחות כזאת בספרות העברית.

שדה אינו מסתיר דבר, וביומניו הוא מתוודה על משיכתו לישו, על לבטי הכתיבה, מותח ביקורת נוקבת על הוויית החיים בארץ, חושף את פרשות נישואיו וגירושיו, ואת חייו עם אהובותיו, ובהן שרי וחבצלת, ששלחו יד בנפשן.

כאשר חלה בסרטן, סירב שדה לקבל טיפול והעדיף מפגשים עם המיסטיקנית ימימה אביטל ועם הרב אשר פרוינד, וקריאה יומיומית בספר תהלים. הוא היה בטוח בהחלמתו המלאה, תכנן את הספר שיכתוב על כך ותיעד בדקדקנות ביומנו את כל אשר עבר עליו.

הספר פנחס שדה: היומנים כולל גם שירים שנמצאו בעזבונו ולא ראו אור.

אילת נגב ויהודה קורן הם זוג עיתונאים, שבשנים האחרונות כתבו יחד שלוש ביוגרפיות שראו אור באנגליה ובארה"ב ותורגמו לשפות רבות. ספרם "חייה ומותה של אסיה ג" ראה אור בהוצאת דביר ב-2009.

פנחס שדה: היומנים בהוצאת דביר, תחקיר, עריכה ומבואות: אילת נגב ויהודה קורן, 372 עמודים.

פנחס שדה (1929־1994) בלקסיקון הספרות העברית החדשה:
פנחס שדה (פלדמן), נולד בגליציה, היום אוקראינה המערבית, בעיר לבוב, והועלה כבן חמש עם הוריו לארץ ישראל. למד בבית-הספר ביל"ו בתל-אביב, ואחר כך כילד חוץ בקיבוץ שריד. בקיבוץ היה בין השאר גם רועה צאן. שרת בצה"ל כמפקד מחלקה צעיר בקרבות ירושלים. לימים התכחש לעברו הצבאי, והשתדל להסתירו.

לאחר המלחמה עסק במלאכות שונות ויצא ללונדון ללימודים השתלמות והיכרות עם עולם האמנות. בשובו השתקע בעיר רמת גן והתמסר לכתיבה. כתב סיפורים לילדים שירים פרקי יומן וכתבות. חתם על יצירותיו לילדים בפסאודונימים, שמות עט, שונים.

בין שמות העט שחתם בהם על יצירותיו: דן אורן, ש. פנחס, יריב אמציה, ואחרים. בד בבד עם כתיבתו לנוער וילדים היכה את העולם הספרותי הישראלי בתדהמה, כשפרסם את הרומן הראשון שלו "החיים כמשל", שיצא לאור בשנת 1958.

מאז ועד לפטירתו היה פנחס שדה יוצר והוגה שנוי במחלוקת. אהוב ומקובל על קוראים רבים, ומנגד מגודף ושנוא על ידי אחרים. לשיא הגיעה המחלוקת על יצירתו עם פרסום ספר המכתבים "התמסרות", שבו כינס כמה מכתבי אהבה מתוך אלפים שכתבה לו חבצלת חבשוש, שלאחר כאחת עשרה שנים התאבדה.

פנחס שדה התפרסם גם כמתרגם ומעבד של תרגומים, פנחס שדה היה סופר שהקדיש עצמו ליצירתו, חי חיי סיגוף ועוני, ושימש כסמל לסופר המזדהה עם יצירתו, בעולם חומרני ועתיר פיתויים.

לימים מסר את כל יצירתו להוצאת "שוקן". פנחס שדה נפטר בשנת 1994 מסרטן ריאות,

הדסה וולמן ואחרים על פנחס שדה בתוכנית רדיו:

פנחס שדה: היומנים - אילת נגב ויהודה קורן, עורכים