» טקסט  » ספרים מקור  » ספרים חדשים בספטמבר 2010       חזור

תמרה
מאת: יוסף בר יוסף
Tamara - Yosef Bar-Yosef

ההוצאה: הספריה החדשה וזמורה ביתן "תמרה היתה אהבת נעורי ובת זוגי הראשונה. היום היא גיסתי. זמן לא רב אחרי שנישאה לאפרים התחתנתי עם רננה, אחותה, ומאז, כבר עשרים שנה, אני אורח קבוע בבית שלהם". כך נפתח 'תמרה', הרומאן החדש של יוסף בר-יוסף, ובמרכזו סיפור חייהן של שתי המשפחות, החל ממשפטו ומאסרו באמצע שנות ה-50 של מוסיק, קצין המשטרה הבכיר, אביהן הנערץ והאהוב של תמרה ושל רננה, ועד לחגיגת ליל העצמאות של שנת 1975, כאשר מצטרף אליהם האלוף הידוע במילואים, שיודע את האמת ה"אמיתית" שמאחורי ההפתעה של מלחמת יום הכיפורים, וסוחף אחריו את תמרה אל עומק הבאר הנטושה. בדומה לשני הרומאנים הקודמים של בר-יוסף, לא בבית הזה (הספריה החדשה, 2007) ולמי אכפת מחלומות (זמורה-ביתן, 2009), שהתקבלו בהתלהבות, גם תמרה עוסק ביחסי הורים וילדיהם.

הוא מתמקד בעניינים של חרפה וכבוד ואהבה, וגם במוזיקה, הרבה מוזיקה. אבל הפעם מדובר ברומאן חברתי אקטואלי יותר. הוא נוגע בכמה מן העצבים הנסתרים בהווייתה של הנפש הישראלית, ואפשר לומר של הישראליוּת בכלל, ובעיקר בגילויים של התשוקה ו/או היוהרה לגעת בנשגב, שנדמה שכל גיבורי הרומאן מבורכים בה או נגועים בה, והיא נגלית לנו לעתים כשהיא בוראת יופי וגדולה ולעתים כשהיא הרסנית.

הסיפורת של בר-יוסף פשוטה לכאורה, מספרת סיפור מתח פסיכולוגי-קיומי בשפת בני אדם ובטון דיבורי. זוהי סיפורת דיאלוגית, "מכניסת אורחים" וידידותית לקורא. אבל עם זאת היא גדושת סתירות, משופעת באפקטים קומיים, שנונה ואפילו נשכנית.

תמרה הוא הרומאן הבשל ביותר של יוסף בר-יוסף, חתן פרס ישראל ומחזאי מוערך בארץ ובעולם. הוא מענג ומצחיק, מנסח שורת מצבי יסוד בחיינו כאן ועכשיו, אבל גם מציב מול פנינו, כשאנחנו לא מוכנים, מראה מלוטשת.

תמרה מאת יוסף בר-יוסף בהוצאת הספריה החדשה וזמורה ביתן, עריכה: יגאל שוורץ, על העטיפה: יאן ראוכוורגר, מירי מנגת בצ'לו, 223 עמודים.

בר-יוסף, חתן פרס ישראל, כותב מחזות מ- 1963. 14 מחזות שלו הוצגו בארץ ומחזותיו זכו להדים נרחבים מהודו ועד ברזיל, ובעיקר במזרח- אירופה. ברוסיה הם מוצגים בקביעות בתיאטרונים מרכזיים, אפילו 15 שנים ברציפות.

מתוך לקסיקון הספרות העברית החדשה: יוסף בר-יוסף (1933) סופר ומחזאי. נולד בירושלים בי"ג בטבת תרצ"ג, 11 בינואר 1933. דור ששי מצד משפחת אביו, הסופר יהושע בר-יוסף ז"ל, שחיה בצפת ובירושלים העתיקה, ודור שמיני ואולי יותר מזה מצד משפחת אמו, ציפורה ז"ל, שחיה בחברון ובירושלים העתיקה. למד שנה אחת ב"חדר" וב"בית ספר עממי דתי לבנים". אחר כך בתל אביב המשיך את לימודיו בבית חינוך תיכון. חניך "השומר הצעיר". באוניברסיטה העברית בירושלים למד לתואר ראשון פילוסופיה עברית וקבלה וספרות אנגלית (1961). התפרנס בעבודות שונות. בין השאר שירת בצי הסוחר והיה גם קבלן שיפוצים. בעיקר עבד כעיתונאי וכעורך. היה גם כתב צבאי במסגרת שרות המילואים שלו במלחמות ששת הימים, יום הכיפורים ובמלחמת לבנון. מ-1953 עבד בעתונות ומ-1961 במכון לתרגום ספרות עברית ללועזית. סיפוריו הראשונים פורסמו ב-1951 בכתב-העת הספרותי 'משא' ומאז פירסם קבצי סיפורים, מחזות ורומאנים. ספריו הראשונים פורסמו בשמו הבדוי: יוסף בר.

ראשית כתיבתו פרוזה. קבצי הסיפורים "שפתיים מלוחות" ו"בורות המים", ושתי נובלות "דליקה באזור האש" ו"חייו ומותו של יונתן ארגמן". ב-1963 בתיאטרון הקאמרי המחזה הראשון שלו "טורא", ומאז הוא כותב רק מחזות. גם שני מחזות-רדיו, "תרנגול של כפרות" ו"מכשף השקר" ששודרו בישראל ובאירופה. במשך כמעט ארבעים שנה הוצגו ארבעה עשר מחזות שלו בכל התיאטרונים הרפורטואריים בישראל. כמה ממחזותיו יצאו לאור בארץ. ב-1974 הוענק לו פרס הנשיא שזר למחזאות וב-2003 הוענק לו פרס ישראל. אחדים ממחזותיו מוצגים כבר שנים בהצלחה בחוץ לארץ ובעיקר ברוסיה, אוקראינה, לטביה (גם בטלויזיה הלטבית), פולין, צ'כיה (גם בטלויזיה הצ'כית), ברזיל, סקוטלנד, ובאחרונה גם בהודו, שם הוצגו "אנשים קשים", "הפרדס" ו"זהב". "אנשים קשים" מוצג למעלה מעשר שנים ברציפות במוסקבה ("סוברמניק"), בפטרבורג ("קומדיה ע"ש אקימוב") ובתיאטרונים מרכזיים אחרים ברחבי רוסיה וברית-המועצות לשעבר. המחזה זיכה כמה ממבצעיו בפרסים ראשונים על משחק ובימוי. איתו מוצגים גם "הפרדס" ו"זהב". ובאחרונה מוצג "זה הים הגדול" בבכורה עולמית בתיאטרון "הגדה השמאלית" שבקייב.

תמרה - יוסף בר יוסף
Tamara - Yosef Bar-Yosef