» טקסט  » שירה  » ספרים חדשים ביוני 2010       חזור

דו"ח קצר - שירים
מאת: יונתן ברקאי
Short Report, Poems - Jonathan Barkai

ההוצאה: אבן חושן גב הספר: יונתן ברקאי מושיב אותנו בשורה הראשונה מול בימת תיאטרון חייו ולוקח אותנו למסע אוטוביוגרפי-קברטי מטלטל ונדיר בעצמתו, המתאר בדייקנות מכאיבה את עברו הטראומטי כילד שניצל בשואה. הילד הזה שהתחפש, החליף זהויות ושינה את שמו כדי לשרוד, מרשה לעצמו, פעם נוספת, להתחפש, להתאפר כדי להמשיך ולהינצל גם היום, ולספר לנו, בנשימה אחת, על הישרדות - כילד בשואה, כנער עולה חדש ולבסוף כמבוגר בחוויה התל-אביבית האינטנסיבית שבה הוא יוצא לחופשי בסדרת שירי ארוטיקה אורבניים. את יונתן ברקאי, דור ראשון לניצולי שואה, מפעיל קטר אחר. בספרו הראשון "דו"ח קצר" הוא מוכן להיזרק, לנפנף בידיים, לדרוס אם צריך, להתפשט, להתגלגל לדמות ברבור, נסיך, מלך, יונתן ברקוביץ, יאן שיבינסקי, יונתן ברקאי, להפוך לפזמון, ללהיט, לסרט באורך מלא.

הכל כדי לא לבכות על מה שלא יחזור. מאיתנו הקוראים הוא תובע רק דבר אחד, שנגיד לו מי הוא, שניתן לו שם.

יונתן ברקאי, ניצול שואה, שחקן, מורה ומשורר נולד ב-1937 בלידה, עיירה בליטא (סמוכה לוילנה). נולד כיונס ברקוביץ' ומאז התגלגל בשמות וזהויות שונים. ב-1941 עם פלישת הגרמנים נרצח אביו. ב-1942 בהיותו בן חמש ניצל ע"י אמו מהשחיטה הגדולה בגטו. הם שרדו את המלחמה בעזרת תעודות אריות שסופקו להם ע"י הכומר חסיד אומות העולם - ד"ר ויטולד שימצ'קביץ'. לפני שנתיים יד ושם תיעד את סיפורו. ב-1951 בהיותו בן 14 עלה עם אמו לארץ והתגורר איתה ועם אביו החורג בקרית אתא.

סיים תואר ראשון בהיסטוריה כללית ומדעי המדינה. שיחק בתיאטרון "האוהל" ובתיאטרון חיפה והשתתף בתסכיתים בקול ישראל. ב-1944 נסע לניו-יורק ללמוד משחק ובימוי אצל אוטה האגן והרברט ברגוף, אצלו למדו גם גילה אלמגור ויהורם גאון. בשובו ארצה החל בקריירה הפדגוגית שלו. לימד היסטוריה, אזרחות ותיאטרון בבתי ספר תיכוניים בקרית חיים ובקרית ביאליק (קריות ליד חיפה).

החל לכתוב שירה ב-1990 והשתתף בסדנאות שירה של אגי משעול וישראל בר-כוכב. בתיאטרון ובשירה מצא מפלט מסיוטי העבר. שיריו ותרגומיו מפולנית פורסמו באתרים Nrg Ynet ושחרזדה. בימים אלה רואה אור בתרגומו ספר השירים "רק החיבה עולה לשמיים" של המשורר הפולני הנחשב תומאש יאסטרון. הספר יוצא בהוצאת פרדס בעריכת המשוררת ענת זכריה.

דו"ח קצר - שירים מאת יונתן ברקאי בהוצאת אבן-חושן, עורכת: ענת זכריה, 62 עמודים.

עבד
מֻכֵּה טֵרוּף הִזְדַּחַלְתָּ עַל גְּחוֹנְךָ
וְעוֹד בִּקַּשְׁתָּ, הִתְחַנַּנְתָּ
לִבְעִיטָה נוֹסֶפֶת, שׁוּב.
וּכְשֶׁהַדָּם שׁוֹטֵף פָּנֶיךָ
וּבְךָ מַכָּה הַהַשְׁפָּלָה
אַתָּה זוֹעֵק בַּהֲנָאָה
וּמְלַקֵּק אֶת אֲדוֹנְךָ;
אַתָּה מְבָרֵךְ וּמִתְפַּתֵּל
לִפְנֵי שָׂטָן שֶׁמִּשְׁתּוֹלֵל
אֲשֶׁר עָשָׂה מִמְּךָ
תּוֹלַעַת רְמוּסָה.
חוֹשֵׁק עֲדַיִן בָּאָדוֹן
וְאַף תּוֹקֵעַ לְשׁוֹנְךָ
בְּיַשְׁבָנוֹ.

חיבוק
שְׁפֹךְ
אַל תְּגַמְגֵּם
אַל תִּתְפָּרֵץ כְּמוֹ חְנוּן נִרְגָּשׁ
שְׁפֹךְ מֵהַבֶּטֶן, אֲמִתִּי
בְּלִי חַנְטָרִישׁ
בְּלִי זִיּוּנֵי מֹחַ
בְּלִי זִבּוּלִים חַבִּיבִּי,
רוֹצִים לָדַעַת אֶת הָאֱמֶת.
מַה קָּבַרְתָּ,
מַה הִסְתַּרְתָּ,
עַל מָה חָשַׁבְתָּ כְּשֶׁקָּבַרְתָּ,
עַל מָה חָשַׁבְתָּ כְּשֶׁדָּפַקְתָּ
אוֹ כְּשֶׁנִּדְפַקְתָּ,
אוֹ כְּשֶׁזִּיְּנוּ לְךָ אֶת הַצּוּרָה.
הַאִם צָעַקְתָּ,
הַאִם יִלַּלְתָּ,
הַאִם לִקַּקְתָּ תַּחַת,
הַאִם נֶהֱנֵיתָ חַרְמָן,
אַל תְּשַׁקֵּר, יוֹדְעִים עָלֶיךָ
מְצַפְצְפִים עָלֶיךָ
יָא נְבֵלָה.
כִּי כְּבָר מִזְּמַן
מַה-זֶּה חָשַׁדְנוּ
מַה-זֶּה יָדַעְנוּ
מַה-זֶּה הִרְגַּשְׁנוּ
מַה-זֶּה אָמַרְנוּ.
לֹא יַעֲזֹר לְךָ, זֶבֶל
שֶׁלֹּא שָׁוֶה יְרִיקָה
אָז אַל תְּיַלֵּל
אַל תִּסְתַּתֵּר
אַל תְּאוֹנֵן אֶת הַשּׁוֹאָה
יַאלְלָה, חָאלַס, עוּף מֵהָעֵינַיִם
סַבּוֹן דָּפוּק.

מבלי
מִבְּלִי לְהַזְכִּיר אֶת הַשּׁוֹאָה
מִבְּלִי לְהַזְעִיק שָׁמַיִם וָאָרֶץ
מִבְּלִי לְנַפְנֵף עִם שֵׁשֶׁת הַמִּילְיוֹנִים
מִבְּלִי לְטַלְטֵל אֶת הָעוֹלָם שֶׁשָּׁתַק
מִבְּלִי לְהִתְעַסֵּק בְּמַנְגְּנוֹנֵי הַהַכְחָשָׁה
מִבְּלִי לְיַבֵּב
מִבְּלִי לִשְׁאֹל אֵיפֹה הָיָה אֱלֹהִים
אֲנִי נוֹשֵׂא אֶת הַצְּלָב
וּבִי הֻטְבְּעָה הַחוֹתֶמֶת
שֶׁהָיִיתִי שָׁם
וְנִנְעַלְתִּי.

מי
אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת מִי אֲנִי
הוֹרַי הֵם נִצּוֹלֵי שׁוֹאָה
וְהֵם מֵתוּ
אֲנִי רוֹצֶה לָדַעַת מִי אֲנִי
שֶׁיָּבוֹאוּ אֲנָשִׁים וְיַגִּידוּ מִי אֲנִי
אֲנָשִׁים לוֹעֲגִים לִי
עָשׂוּ בִּי לִינְץ'
אֲנִי רַק רוֹצֶה שֶׁיָּבוֹאוּ
אֲנָשִׁים מֻסְמָכִים
וְיַגִּידוּ מִי אֲנִי
מִי
אֲנִי.

כוכב עליון
בִּתְעֻזָּה וּבִגְבוּרָה
וְיֵשׁ לוֹמַר - גַּם בְּעָרְמָה
פָּלַשְׁתִּי בְּזִנּוּק קְרָבִי
לְתוֹךְ דַּפָּיו שֶׁל הַתַּסְרִיט.
אֲנִי דּוֹהֵר עַל סוּס לָבָן
לִקְרַאת הָאֹפֶק הַבּוֹעֵר,
אֲנִי מוֹעֵךְ וּמְעַסֶּה
בַּת זוּג נֶחְשֶׁקֶת וּכְמֵהָה
אֲנִי מֵסִיט כָּל מַכְשֵׁלָה
הַמְנַסָּה לַחְסֹם דַּרְכִּי
אֲנִי צוֹחֵק בַּהֲנָאָה
לַמַּצְלֵמוֹת שֶׁבַּמִּרְדָּף
אֲנִי שׁוֹלֵחַ, בְּחֵן בּוֹלֵט
מַבָּט שֶׁכָּל-כֻּלּוֹ תְּבוּנָה,
אֲנִי מַפְגִּין שְׁרִירִים תּוֹפְחִים
וְאִישִׁיּוּת שֶׁהִיא תַּגְלִית,
אֲנִי חוֹתֵךְ בְּמֻמְחִיּוּת
קְטָעִים חִוְרִים שֶׁל עֲלִילָה
וּבְכָרִיזְמָה וּבְאוֹן
הוֹפֵךְ לְכוֹכָב עֶלְיוֹן,
אֲשֶׁר מַכְנִיעַ כָּל מִכְשׁוֹל
וְאַף שָׂם זַיִן עַל הַכֹּל
וּמְחַלֵּק אוֹטוֹגְרָפָיו
לְכָל יְצוּר עוֹבֵר וָשָׁב
וְעוֹד בּוֹחֵן, מְאֹד נִרְגָּשׁ
תַּסְרִיט חָדָשׁ אֲשֶׁר יֻגַּשׁ
וְאַף אַחְלִיט "אִם לָאו אוֹ הֵן
בְּלִי אִשּׁוּרוֹ שֶׁל הַסּוֹכֵן.

© כל הזכויות שמורות למחבר ולהוצאה לאור

דו"ח קצר - שירים - יונתן ברקאי
Short Report, Poems - Jonathan Barkai