| כולם | ספרים בחודשים |
| אודות טקסט | יצירת קשר |
פרטיות בטקסט

בחירתו של ברק אובמה לנשיא היתה מהאירועים הבולטים בתולדות ארצות הברית במאה האחרונה. קצת יותר מחצי מאה לאחר שמרטין לותר קינג פתח במאבק להשגת שוויון זכויות לשחורים בארצות הברית הושבע בן לאב שחור מקניה ולאם לבנה מקנזס לנשיא המדינה.

אובמה מאת חתן פרס פוליצר דייוויד רמניק הוא הספר הראשון המתאר בצורה מקיפה ועמוקה את חייו של ברק אובמה מילדותו בהוואי ובאינדונזיה ועד השבעתו לנשיא האפריקני-אמריקני הראשון של ארצות הברית.

» עוד על  אובמה - מילדות לנשיאות

ב-1863 היה הצייר הצרפתי ארנסט מסוניה אחד האמנים המפורסמים ביותר בעולם וחביבו של "הסלון" - תערוכת האמנות הציבורית החשובה ביותר שהתקיימה מדי שנתיים בפריס.

ספרו של רוס קינג הוא תחקיר מרתק על עלייתו ונפילתו של מסוניה, אך הוא פורש בד ענקי שעליו הוא מצייר את הגורל המקביל של אמן אחר, אדואר מאנה, שעמד בראש חבורת מורדים ומהפכנים בכל מה שנוגע למסורות המקובלות עד אז בפריס.

» עוד על  משפט פריס

מלחמת העולם הראשונה חוללה משברים חברתיים ופוליטיים שעיצבו את פניה של המאה העשרים הסוערת.

קבוצה של סופרים, ציירים, יוצרי קולנוע ואנשי רוח, שלימים כינו את עצמם "סוריאליסטיים", ביקשה להניע מהפך מקביל בעוצמתו ובמשמעויותיו בעולם התרבות והאמנות.

» עוד על  חיים סוריאליסטיים

סרטי הקולנוע שהופקו בגרמניה בימי רפובליקת ויימר הלהיבו את דמיונם של חוקרים שביקשו לאתר בהם את המקורות ההיסטוריים, התרבותיים והאידיאולוגיים של הנאציזם.

את העיסוק התכוף בטירוף, במוות ובהתפרקות המוסדות הבורגניים פירשו כמבשרה וכמעודדה של עליית היטלר לשלטון. ב הליכה אל עבר הלילה מציע המחבר קריאה חדשה של התרבות הפופולארית הגרמנית בשנים שקדמו להתבססות המשטר הנאצי.

» עוד על  הליכה אל עבר הלילה

ניצבים בקדמת הבמה מביא את סיפורם של שחקנים חובבים, אנשים מהשורה, בעיקר מזרחיים, המתגוררים בשכונות בשולי ערים גדולות. במשך יותר משלושים שנה הם מחוללים שינוי בחייהם באמצעות התאטרון, ובו בזמן יוצרים תאטרון פוליטי יחיד מסוגו בארץ.

התאטרון הקהילתי נותר בשולי השיח הציבורי לאורך השנים, לא מפני שהוא תאטרון 'חובבני' כפי שנוהגים להצטדק אניני הטעם, בעלי ההון התרבותי, אלא מפני שבתאטרון הקהילתי צפון איום מתמיד על השקט החברתי.

» עוד על  ניצבים בקדמת הבמה

עקרונות הארכיטקטורה בעידן ההומניזם (1949) הוא ספר מכונן בחקר הרנסנס אשר לא איבד מערכו גם היום, יותר מיובל שנים מאז שפורסם.

בספר זה יוצא רודולף ויטקובר (1971-1901) מתוך התבוננות חדת אבחנה בצורות ארכיטקטוניות לעיון בתוכן, ובתוך כך קושר את העיצוב הארכיטקטוני ברנסנס עם עולמם של ההוגים ההומניסטים של התקופה, ועל ידי כך גם עם המסורת רבת הגלגולים של הפילוסופיה המערבית שראשיתה בעת העתיקה.

גישתו הפרשנית מוציאה את הדיון מהתחום הטכני, כביכול, ומעגנת אותו בתולדות המחשבה בכלל.

» עוד על  עקרונות ארכיטקטוניים בעידן ההומניזם