» טקסט  » כתבי עת  » ספרים חדשים במאי 2011       חזור

מטעם 26 - כתב עת לספרות ומחשבה רדיקלית
מאת: יצחק לאור - עורך

ההוצאה: מטעם בגיליון החדש של מטעם פרופ' שמעון זנדבנק כותב על הסמוי, "מה שנמצא לידך", ביצירותיהם של לאה גולדברג, אדגר אלן פו, הנרי ג'יימס ופרנץ קפקא; הפילוסוף הצרפתי ז'יל דלז בוחן את מלאכת היצירה אצל קפקא, בקט וגודאר (אבל גם אצל בוב דילן) ומצביע על דברי פרוסט: "היצירות הגדולות כתובות במעין שפה זרה"; ואילו פרדינן סלין משלים את התמונה, בשיחה על היווצרות הסגנון ביצירה (שתי המסות תורגמו מצרפתית בידי עילאי ראונר). עוד בגיליון: הפילוסוף סלבוי ז'יז'ק על קאנט וסאד כפרדוקס של זוג אידיאלי (מאנגלית אודליה חיטרון); קרל שמיט על המלחמה כגילוי של יחסי עוינות פוליטיים (מגרמנית דניאל רוזנברג); עמנואל ולרשטיין על המשבר הכלכלי של 2008 ועל המשברים המבניים של הקפיטליזם (מאנגלית הדרה לסר-כהן ושילה שיינברג); ועוד.

בפרוזה, סיפורים חדשים מאת יעל נאמן, האמנית תמר גטר ויורם נסלבסקי, וכן סיפורים של ויטל האוזמן ואלון מרקוס. אל עמודי הפרוזה בגיליון החדש מצטרפים סיפור מאת ג'ויס קרול אוטס (מאנגלית עודד וולקשטיין ודפנה רוזנבליט) ושיר בפרוזה של המשורר הלבנוני אונסי אלחג' (מערבית נביל ארמלי). מתרגומי השירה מופיעים בגיליון זה שירים מאת יאניס ריצוס (מיוונית רמי סערי) ואאוג'ניו מונטאלה (מאיטלקית יצחק לאור).

במטעם 26 עמודים של שירה חדשה מאת ‏ליאורה בינג-היידקר, ליאור דיין, דוד לוין, אלי לינדר, קונסטנטין מושקוביץ, סיגל פרלמן, ורד ריבקין, יעקב שי שביט ועוד.

      תוכן הגליון:

אלי לינדר | צבעים וקולות
בְּכֹל פַּעַם שֶׁקּוֹרְאִים אֶת שְׁמִי בְּאָרוֹמָה
אֲנִי נִזְכָּר אֵיךְ שֶׁקָּרְאוּ אֶת שְׁמִי בְּכֶלֶא שֵׁשׁ
אוֹתָהּ עִנְיָנִיּוּת
אוֹתוֹ צִיּוּת
אוֹתָהּ שֻׁתָּפוּת גּוֹרָל עִם הַזּוּלַת
אָמְנָם שָׁם זֶה הָיָה יָרֹק
וְכָאן זֶה אָדֹם שָׁחֹר לָבָן
אֲבָל גַּם אוֹתוֹ יָרֹק
הוֹלֵךְ וְנִהְיָה אָדֹם שָׁחֹר לָבָן

אָרוֹמָה וְכֶלֶא שֵׁשׁ
שְׁנֵי הַמְקוֹמוֹת הַיְחִידִים
בָּהֶם אֲנִי עוֹשֶׂה אֶת מַה שֶׁאוֹמְרִים לִי

אלי לינדר | ארץ שבעת החטאים
אֶרֶץ בָּהּ בּוּלְדּוֹזֵר
אַסְפַלְט
רְצוּעוֹת פְלַנֶּל מְהֻדָּקוֹת סְבִיב עֵינֵי תּוֹשָׁבִים
אֶרֶץ בָּהּ עֲצֵי זַיִת וּתְאֵנָה
נִכְרָעִים בְּנַאֲקַת אֲדָמָה נִשְׁדֶדֶת
וְהַשּׁוֹדְדִים
אֶקְדָּחֵי חֲקִיקָה בְּחֲגוֹרָתָם
מַשְׁלִיכִים סְמַרְטוּטִים צוֹאִים עַל בִּימוֹת הַתֵּאַטְרוֹן
אוּלַמּוֹת הַהַרְצָאוֹת
אֶרֶץ מֶלֶט
אֶרֶץ שֹׁחַד
אֶרֶץ בָּהּ רִשְׁתוֹת בַּרְזֶל, מוֹקֵשׁ וּבְטוֹן
בְּרִנָּה יוֹצְאִים יַחְדָּו מְחַסְּלִים בְּתַחְפֹּשֶׂת
הַחוֹקֵר לַנֶּחְקָר
מְנַשֵּׁק בְּתֹם יִמְמַת עִנּוּיִם

אֲבָל בְּמַאי מַגִּיעִים הַדֻּבְדְּבָנִים
וּבְכָל מַאי גּוֹבֵר בָּם סֹמֶק שֶׁל כַּעַס
סֹמֶק שֶׁל בֶּכִי
סֹמֶק שֶׁל דָּם
סֹמֶק בּוּשָׁה

ליאור דיין | יקירתי
אִישׁ לֹא מְחַכֶּה לִי בָּאַמְבַּטְיָה
אִישׁ לֹא מְחַכֶּה לִי בַּמְּגֵרָה
אַלְפַּיִם שְׁנוֹת חֹשֶׁךְ מַפְרִידוֹת בֵּינֵינוּ, יַקִּירָתִי
זֶה נָכוֹן, זֶה נָכוֹן
וְאִישׁ לֹא מְחַכֶּה לִי בַּסָּלוֹן
וְאִישׁ אֵינוֹ מַבִּיט עָלַי מִבַּעַד לַחַלּוֹן
הַוִּילוֹנוֹת דְּהוּיִים, הַמֶּרְחַקִּים גְּדֵלִים עִם הַשָּׁנִים,
וַאֲנִי מִתְקַלֵּף, מַשִּׁיל גִּידִים, מְטַפֵּחַ שְׁרִירִים.

אִישׁ לֹא מְחַכֶּה לִי עַל הָרִצְפָּה
אִישׁ גַּם לֹא מְחַכֶּה לִי בַּחֲדַר הַשֵּׁנָה,
הַחֲדָרִים רֵיקִים מִמֶּנִּי, וַאֲנִי עֲשׂוּי שְׁאֵרִיּוֹת שֶׁל בִּנְיָנִים
עוֹד אַלְפַּיִם שְׁנוֹת חֹשֶׁךְ, יַקִּירָתִי, וְאָז אַתְּ תְּגַלִּי
וְאָז אַתְּ תְּגַלִּי
שֶׁזְּמַנֵּנוּ לְעוֹלָם לֹא בָּא
זֶה נָכוֹן יַקִּירָתִי, זֶה נָכוֹן, לְצַעֲרִי,
חָיִינוּ חֹרִים וּמִסִּים, טְפָסִים וְכִיסִים, פְּקִידוֹת לִשְׁכָּה וְאֶקְדָּחִים.

אִישׁ לֹא מְחַכֶּה לִי מֵעֵבֶר לַפִּנָּה
אִישׁ לֹא מְחַכֶּה לִי מִתַּחַת לַסַּפָּה
וְהָאֱמֶת שֶׁגַּם אֲנִי אֵינֶנִּי מְחַכֶּה לְאִישׁ
בְּשׁוּם מָקוֹם
הָאֱמֶת שֶׁכְּבָר שָׁנִים אֵינֶנִּי נִמְצָא
כֵּן, כֵּן, זֶה נָכוֹן, כְּבָר שָׁנִים אֵינֶנִּי נִמְצָא
זֶהוּ עוֹלָם כָּבֵד, יַקִּירָתִי, וַאֲנִי זוֹחֵל אוֹתוֹ בְּקֶצֶב מְמֻצָּע.

ליאור דיין | שיר זמני
וְעַד כַּדּוּר הַלּוֹרִיוָן הַבָּא,
עִם הָעִתּוֹן שֶׁל אֶתְמוֹל, עַל הַמִּטָּה,
וְשִׂיחַת הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלֹּא נֶעֶנְתָה
וּמַהֲדוּרַת הַבֹּקֶר מִבַּעַד לַמִּרְקָע
וְהַחוֹב לַמַּכֹּלֶת
לְחוּטֵי הַחַשְׁמַל
לִכְבִישׁ 6
לַמּוֹצִיאִים לַפֹּעַל
לְבָתֵּי הַמִּרְקַחַת
לִפְקִידֵי הָעִירִיָּה
וְלָרְשֻׁיּוֹת הַמְּקוֹמִיּוֹת וְהָאֲזוֹרִיּוֹת
וּלְמַחְלֶקֶת הַגְּבִיָּה.

וְעַד שֶׁמַּעְיָן תַּגִּיעַ וְתִתְפַּשֵּׁט פֹּה לְרֶבַע שָׁעָה
וְעַד שֶׁחֹדֶשׁ יוּלִי יִגְמֹר לְהָזִיעַ
אֶת הַטֶּמְפֶּרָטוּרָה הַגְּבוֹהָה
וְעַד שֶׁחֲתָךְ הָאֻכְלוּסִיָּה יִגְמֹר לַחְתֹּךְ
לַמִּגְזָר הָעֲרָבִי
אֶת הַצּוּרָה
וְעַד שֶׁאֶגְמֹר לְגַהֵץ אֶת חוֹבוֹתַי לַחֲבֵרָה
וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לִשְׁכֹּחַ אֶת מִיכַל, וְאֶת קָרִין, וְאֶת נֹעָה,
שֶׁהָיוּ כָּאן כְּשֶׁכָּל זֶה קָרָה,
וְאֶת הָרֵיחַ שֶׁהֵן סָחֲבוּ אִתָּן
הַיְשֵׁר מֵהַשְּׂדֵרָה.

וְכָל אֲגַף הַגְּבִיָּה
וְכַדּוּרֵי הַשֵּׁנָה
וּמַעְיָן, מִיכַל, קָרִין וְנֹעָה
לְעֵת עַתָּה, לְעֵת עַתָּה.

© כל הזכויות שמורות למחברים

מטעם 26 - כתב עת לספרות ומחשבה רדיקלית - יצחק לאור - עורך