» טקסט  » עיון חברה ובקורת  » ספרים חדשים בפברואר 2006       חזור

הולדת העונג
מאת: קרול גיליגן
The Birth of Pleasure - Carol Gilligan

ההוצאה: ידיעות אחרונות מדוע סיפור האהבה המערבי הניח מאז ומעולם שהתענוג מוביל למוות והאהבה לאובדן? בספר זה חוקרת הפסיכולוגית קרול גיליגן את ההיסטוריה של סיפור האהבה הטראגי ואף מתווה דרך לסיפור חלופי. מחקרה המקיף של גיליגן בקרב ילדים וזוגות במשבר מגלה אמת מטרידה: המבנה החברתי הפטריארכלי מדכא את יכולתם המולדת של ילדים לאהוב ולחיות בחופשיות – קולותיהן של בנות מושתקים בעקביות, ועל בנים נכפית גבריות מסוימת ומגבילה. בלב מחקרה של גיליגן ניצב המיתוס האלמותי על פסיכה וקופידון, סיפור אלגורי עשיר של תשוקה והתנגדות לנורמות פטריארכליות. על ידי התעמקות בסיפור המיתי גיליגן קוראת תיגר על סיפורי היסוד של הציביליזציה המערבית, לרבות ספר בראשית, אדיפוס המלך והטרילוגיה אורסטיאה, שלטענתה מלמדים נשים וגברים לא לתת אמון בתחושת ההנאה ובעצמי האמיתי שלהם, ומובילים אותם להסתפק בפחות מאשר אהבה אמיתית.

קרול גיליגן, שנולדה בניו-יורק בשנת 1936, נחשבת לחלוצה בתחום לימודי המגדר ובפרט בדיון על ההתפתחות המוסרית בילדות. במחקריה הראתה כיצד הקשבה לקולן של נשים מפנה את תשומת הלב להיבטים בחוויה האנושית שקודם לכן נענו בהתעלמות או בהשתקה.

קרול גיליגן, שספרה "בקול שונה" (פועלים 1995) זכה לתהודה רבה הן בספרות המקצועית והן בקרב הציבור הרחב בחנה את הנסיבות של התפתחות הפסיכולוגית בהווצרות הסופר-אגו של נשים. היא טוענת כי לנשים יש תפיסה שונה של בעיות מוסריות עקב כך שאצל נשים יש הבנה מורכבת יותר של יחסים. גיליגן מתעדת סגנונות חשיבה שונים על מערכות יחסים, ומציגה את הזיקה של סגנונות אלה לקול הגברי ולקול הנשי. לדבריה "הפער בין החויה הנשית לבין תיאור ההתפתחות האנושית, כפי שהוא מופיע בספרות הפסיכולוגית נתפס בדרך כלל כעדות לבעיה בהתפתחות האישה. אך במקום זאת יתכן דווקא שאי התאמתה של האישה לדגם התיאורטי הקיים של הצמיחה האנושית מצביע על בעיה ביצוג, על מגבלה תיאורטית בהשקפה על המציאות האנושית ועל השמטת כמה אמיתות אודות החיים. גיליגן מדגישה את החשיבות הרבה של שמיעת קולן של נשים ונערות והסיפורים שהן מספרות אודות חייהן.    ענת גור

קרול גיליגן, טוענת, (בספרה החדש "The birth of pleasure" שיצא לאור בשנת 2002) כי למרות שתנועות השחרור של המאה העשרים אתגרו את המבנה הפטריאכלי, המגמה הסמויה נמשכת: התיעול המוקדם של בנים לתוך גבריות, והמודעות הכפולה של בנות בגיל ההתבגרות, השקט שבין גברים ונשים, והספליט שבין העצמי החברתי והפנימי שלנו.

גיליגן מקשרת את הבעייתיות של נערות מתבגרות לתבניות הפסיכולוגיות העמוקות שמבנות את הסדר החברתי הקיים, את יחסי האהבה בין ילדים להוריהם, ובין גברים ונשים. גיליגן משלבת בספרה עדויות ממקורות רבים, כולל שיחות עם נערות מתבגרות, וכן לא מעט טקסטים ספרותיים ומיתוסים בסיסיים בתרבות המערב. היא קוראת, בין השאר, שלוש גרסאות ליומנה של אנה פרנק: מה שהנערה כתבה, מה שבחרה להשמיט בעריכה, ומה שהשמיטו בשבילה, כדי להתחקות אחר תהליך שלדעתה אופייני לנערות בגיל ההתבגרות. לדבריה הן מוותרות על יכולתן ליצור קשר אותנטי עם הורים וחברים ועם עצמן. עם גופן ורגשותיהן, ולומדות להתנכר לרגשות שלהן, ולגוף שלהן ולהסתיר אותם. לא לדעת את מה שהן יודעות. זה תהליך חניכה לנשיות שגיליגן מכנה המעבר מאסוציאציה לדיסוציאציה – מחיבור לניכור.    ענת גור

הולדת העונג מאת קרול גיליגן בהוצאת ידיעות אחרונות,
תרגמה מאנגלית: דריה שועלי, עריכה מיכל קירזנר, כולל מפתח, 287 עמודים.

כמה ציטטות חשובות מ- "בקול שונה":

My questions are about psychological processes and theory, particularly theories in which men's experience stands for all of human experience--theories which eclipse the lives of women and shut out women's voices. I saw that by maintaining these ways of seeing and speaking about human lives, men were leaving out women, but women were leaving out themselves (p. xiii)

My work is grounded in listening. (p. xiii)

To have a voice is to be human. To have something to say is to be a person. But speaking depends on listening and being heard; it is an intensely relational act. By voice I mean something like what people mean when they speak of the core of the self. Voice is natural and also cultural. It is composed of breath and sound, words, rhythm, and language. and voice is a powerful psychological instrument and channel, connecting inner and outer worlds. (p. xvi)

[Anne Barton says in the introduction to Love's Labour's Lost that] men do not know the women whom they say they love. (p. xvii)

. . . the so-called objective position which Kohlberg and others espoused within the canon of traditional social science research was blind to the particularities of voice and the inevitable constructions that constitute point of view. (p. xviii)

I find the question of whether gender differences are biologically determined or socially constructed to be deeply disturbing. This way of posing the question implies that people, women and men alike, are either genetically determined or a product of socialization--that there is no voice--and without voice, there is no possibility for resistance, for creativity, or for a change whose wellsprings are psychological. At its most troubling, the present reduction of psychology either to sociology or biology or some combination of the two prepares the way for the kind of control that alarmed Hannah Arendt and George Orwell. (p. xix)

The differences between women and men which I describe center on a tendency for women and men to make different relational errors -- for men to think that if they know themselves, following Socrates' dictum, they will also know women, and for women to think that if only they know others, they will come to know themselves. (p. xx)

Joining this understanding of women's psychological development with theories of human development which turn out to be theories about men, I have arrived at the following working theory: that the relational crisis which men typically experience in early childhood occurs for women in adolescence, that this relational crisis in boys and girls involves a disconnection from women which is essential to the perpetuation of patriarchal societies, and that women's psychological development is potentially revolutionary not only because of women's situation but also because of girls' resistance. (p. xxiii)

I wrote In a Different Voice to bring women's voices into psychological theory and to reframe the conversation between women and men. (p. xxvi)

Psychological theorists . . . implicitly adopting the male life as the norm, have tried to fashion women out of a masculine cloth. (p. 6)

In the life cycle, as in the Garden of Eden, the woman has been the deviant. (p. 6)

Since it is difficult to say “different” without saying “better” or “worse,” since there is a tendency to construct a single scale of measurement, and since that scale has generally been derived from and standardized on the basis of men’s interpretations of research data drawn predominantly or exclusively from studies of males, psychologists “have tended to regard male behavior as the ‘norm’ and female behavior as some kind of deviation from that norm” (p. 14, citing McClelland, 1975, p. 81)

When women do not conform to the standards of psychological expectation, the conclusion has generally been that something is wrong with the women. (p. 14)

While women have taken care of men, men have, in their theories of psychological development, tended to assume or devalue that care. (p. 17)

The discovery now being celebrated by men in mid-life of the importance of intimacy, relationships, and care is something that women have known from the beginning. (p. 17)

The conception of morality as concerned with the activity of care centers moral development around the understanding of responsibility and relationships, just as the conception of morality as fairness ties moral development to the understanding of rights and rules. (p. 19)

The elusive mystery of women's development lies in its recognition of the continuing importance of attachment in the human life cycle. (p. 23)

Only when life-cycle theorists divide their attention and begin to live with women as they have lived with men will their vision encompass the experience of both sexes and their theories become correspondingly more fertile. (p. 23)

As we have listened for centuries to the voices of men and the theories of development that their experience informs, so we have come more recently to notice not only the silence of women but the difficulty in hearing what they say when they speak. Yet in the different voice of women lies the truth of an ethic of care, the tie between relationship and responsibility, and the origins of aggression in the failure of connection. (p. 174)

The failure to see the different reality of women's lives and to hear the differences in their voices stems in part from the assumption that there is a single mode of social experience and interpretation. (p. 174)

הולדת העונג - קרול גיליגן
The Birth of Pleasure - Carol Gilligan